למה חשוב לגרום לגוף להיות רגיש לאינסולין ?

[m0she]

לא היה לי כח לקרוא, תסלחו לי..

בכל אופן, זה קודם כל עניין בריאותי - המצב הקיצוני של חוסר רגישות לאינסולין, או עמידות לאינסולין, הוא סכרת סוג 2. רגישות טובה לאינסולין משמעותה שאין צורך בכמות גדולה של אינסולין כדי להכניס כמות נתונה של גלוקוז לתאים. הרגישות לאינסולין מושפעת מגורמים שונים והרגישות הטובה משמעותה שהרבה מערכות מתפקדות בצורה טובה (הרגישות מושפעת מאדיפונקטין שמופרש מתאי שומן, רמות חומצות השומן החופשיות בדם, ציטוקינים - חומרים שבמקור קושרו למערכת החסונית אבל יש להם תפקידים נוספים, מסלולי מסרים תוך תאיים כמו ampk ועוד). המשמעות בשורה התחתונה היא שיש יותר שימוש בשומן לאנרגיה ויותר אנרגיה יכולה להיות מופנה לשרירים (אם אנחנו מפשטים את העניין).

עכשיו, לשאלה המקורית - זה שאתה אוכל פחמימה עם א"ג גליקמי גבוה לא אומר שאתה לא רגיש לאינסולין, צריכים להפריד. זה שרמות האינסולין גבוהות זה ברור מאליו, כי אם נחזור להגדרה של אינדקס גליקמי הרי מדובר בפחמימה שנספגת מהר אל הדם. אז אם אכלתי 100 גרם פחמימה והיא נכנסה מהר לדם אני אצפה לעליה מהירה ברמות האינסולין. השאלה היא עד כמה רמות האינסולין עלו? אם אנחנו רגישים לאינסולין, הרמות יעלו פחות מאשר אם אנחנו לא רגישים אבל עדיין זה יעשה את העבודה (כי פחות אינסולין נותן את האפקט הרצוי). אם הפחמימה היא בעלת אינדקס גליקמי נמוך אז הגלוקוז יכנס לאט יותר לדם ורמות האינסולין מן הסתם יעלו בצורה פחות חדה, אבל האינסולין יופרש למשך זמן ארוך יותר.

לסיכום - אנחנו רוצים להיות רגישים לאינסולין. הרגישות לא נמדדת במהי רמת האינסולין ברגע נתון אלא כמה אינסולין נדרש כדי להכניס את הפחמימות שאנו צורכים לתאים בסה"כ. אני מקווה שהבלבול סודר, אם לא אתה מוזמן להמשיך לשאול..