זו הבעיה בענף הזה - במיוחד כשמתחילים (ואני לא מתייחס לאלירן מורגן או משהו, אני מדבר בכללי - בין השאר על איך שאני הרגשתי), יש עלייה מאד גדולה בהתחלהבות, ברצון לקפוץ מעל לפופיק ובמיוחד באגו. הבעיה בענף הזה היא שלפעמים (על כמה וכמה ברמה חובבנית) אין משהו שבא ושובר לך את האגו פעם אחר פעם, אימון אחרי אימון - שברון שגורם לך להתרגל לשגרה של אינטנסיביות, לפתח אופי של לוחם ולחפש כל פעם את הנקודות הקטנות שאפשר להשתפר בהן. במקום זה נבנה מגדל קלפים פסיכולוגי ענק שקל מאד למוטט - ומהתמוטטות כזאת יותר קשה להתאושש. כשבן אדם בא לכל אימון ומתמודד עם קשיים, עם שברון אגו ועם הלפעמים אפשרות-לפעמים עובדה שיש אנשים לא פחות טובים ממנו בשום דבר ובמקרים מסוימים יותר טובים, הוא מפתח אופי, בלאנס נפשי ונאלץ להתפתח ולחפש את הדברים שיעזרו לו בשקט ובלי פוזה - זה הרבה יותר בריא גם בטווח הקרוב וגם ברחוק. מפתח גוף חובבן למשל זה פשוט מגדל קלפים מהלך מבחינה נפשית לרוב.
|
29-07-11, 16:06
אשכולות דומים
תצוגה עם הדגמה
