סטרואידים עבודה

[maya]

רמת הניתוק בין שני הצדדים, מעלה את הרגשות השליליות ואפילו מוסיף אלמנט של ריגוש למשחק "החתול והעכבר" וגורם לרצות את הסם עוד יותר.
במחקר השני[i] ניסו לבדוק את יעילותה של תוכנית התערבות שבנויה על הדרכה וחינוך כגורם משפיע על אחוזי השימוש ב-AAS. במחקר השתתפו 3207 אתלטים מקבוצות פוטבול בארה"ב שחולקו לשתי קבוצות. ההתערבות בקבוצת המחקר כללה שיעורים ששולבו בתוכנית האימון. כל שיעור נמשך 45 דקות והונחה ע"י אחד האתלטים בקבוצה שעבר הכשרה מיוחדת לכך, בנוסף, צוות של מאמנים ומדריכי חדר כושר נכחו בשיעורים. כל שיעור כלל 6-8 אתלטים בלבד.
הנושאים בשיעורים כללו פיזיולוגיה נורמלית של גיל ההתבגרות, AAS והשפעתם בספורט, אימוני כוח, תזונה ותוספי מזון כאלטרנטיבה לשימוש ב-AAS. בנוסף, התבצעו משחקי תפקידים שכללו השפעת מכרים על שימוש בסמים ותרגול דחיית הצעה לשימוש ב-AAS. לבסוף חולקו שני ספרים קטנים בנושאי תזונה,אימוני כוח ופיתוח גוף.
קבוצת הביקורת קבלה עלון שיווקי שבו מודגשים תופעות הלוואי והצורך בתזונה מתאימה.
תוצאות המחקר:
1: אתלטים בקבוצת המחקר הראו שיפור בידע שלהם לגבי אימון ותוספי מזון בסוף העונה ושנה אחר כך.
2: אתלטים בקבוצת המחקר האמינו יותר בתופעות הלוואי השליליות והראו חשדות לגבי נושא ה-AAS בביקורת שנה אחרי.הם גם האמינו פחות בפרסומות של תוספי המזון והשפעותיהם החיוביות של AAS.
3: אתלטים בקבוצת המחקר הדגימו אימון יותר חזק ביכולות האתלטיים שלהם בסוף העונה ושנה אחרי.
4: אתלטים בקבוצת המחקר הראו יכולת סירוב יותר טובה לשימוש ב-AAS והסתכלו על המאמנים שלהם כפחות סלחניים בנושא השימוש בסמים.
5: אתלטים בקבוצת המחקר הראו פחות רצון להשתמש ב-AAS בסוף העונה ושנה אחרי. לעומתם, קבוצת הביקורת הראתה עליה באחוזי המשתמשים ב-AAS.
מהאינפורמציה הנ"ל ניתן לגבש מספר שיטות של התערבות:
1: בהתחשב בעובדה שהשימוש לא רק קשור בשיפור הביצועים האתלטיים ושיפור המראה, ניתן לבנות תוכניות טיפול שמדגישות את ההשפעה של מכרים וחברים והדרכתם למנהיגות כלפי אימוץ אורח חיים בריא ו"נקי" יותר.[ii]
2: תוכנית טיפול שבה מזהים את הגורמים הפיזיקלים להערכה העצמית ולחפש אלטרנטיבות נוספות לבניית וחיזוק ההערכה העצמית. שיטה מתאימה פה היא השיטה הקוגנטיבית התנהגותית.[iii]
3: שימוש בשיטות טיפול שמבוססות על אלמנטים של איום ועונש אינן עוזרות אלא עלולות לגרום לתוצאה הפוכה לחלוטין.

3.8 חוסמי ביטא
חומרים אלה מווסתים את תפוקת הלב וזרימת הדם לשרירים וגורמים לאפקט הפוך מזה של חומרים ממריצים. השימוש הטיפולי העיקרי הינו לטיפול ביתר לחץ דם ובמחלות לב וכלי דם. חומרים אלה גורמים לירידה ברעד של השרירים ומפה נמצאים יעילים לשימוש בתחומים שדורשים ידיים יציבות כמו קליעה למטרה. בענפי ספורט שכרוכים במאמץ גבוה, שימוש בחומרים אלה עלול לפגוע בביצוע.[iv]
הנסיון להבדיל בין שימוש תרופתי לניצול הינו קשה. תחילת הפיקוח על השימוש התרופתי הייתה דרך הצגת אישור רפואי למהות הבעיה ממנה סובל האתלט והצהרה לגבי התרופות שהוא מקבל. למרבה הצער תחום זה היה מלא פרצות. היו נסיונות אפילו של מארגני תחרויות של פנתטלונים לשנות את סדר התחרויות כך שריצה למרחקים תבוא ישר אחרי הקליעה למטרה בנסיון למנוע שימוש בחוסמי ביטא, אך האתלטים עברו לשימוש בסמים עם זמן מחצית חיים קצר יותר.
חוסמי ביטא נכנסו לרשימת ה-IOC בשנת 1985 בקטיגוריה של חומרים אסורים לחלוטין אך עברו לקבוצת החומרים האסורים ייחסית בשנת 1993. הענפים שבהם חוסמי ביטא אסורים הם :
Archery, Shooting, Biathlon, Modern Pentathlon, Bobsliegh, Diving, Luge, Ski-Jumping.[v]

3.9 Blood Doping[vi]
מה שמייחד שיטה זו הוא שלא צריך ליטול שום סם אלא הבסיס הוא הדם של האתלט עצמו. השיטה הזו מתבססת על הזרקתם של כדוריות דם אדומות לווריד על מנת לשפר את כושר נשיאת החמצן בגוף. התהליך נכנס לרשימת ה-IOC בשנת 1985 אך היות ולא היו שיטות בדיקה באותו זמן, העדויות לשימוש נלקחו מהמאמנים, צוות רפואי ומהבדיקות הרגילות שנעשו. רק בשנת 1994 התחילו לבצע בדיקות דם במסגרת המשחקים האולימפיים של החורף שבהם נלקחו דגימות דם ונבדקו אם הכילו תאי דם לא של האתלט עצמו. כיום, חוקרים מנסים לפתח שיטות על מנת לדעת את גיל תאי הדם ולזהות תאים שעברו הפשרה.
ענפים שעלולים לנצל את השיטה הם רוכבי אופניים, רצי מרתון וסקי. תופעות הלוואי של השיטה יכולות להיות העמסת יתר על מערכת הלב וכלי והדם וסכנה של זיהומים כמו צהבת וויראלית ואיידס.בנוסף, עלולה להתחיל תגובה הימוליטית קשה במקרה של חוסר התאמה בין סוגי הדם.
4 אתיקה ובדיקות סמים בספורט

חשיבות הניצחון בכל מחיר בחברה של היום הינה מרכזית על מנת לבסס את המעמד החברתי. משפט שמתאר בצורה טובה את מצב העניינים כיום הוא "Show me a good and gracious loser and I’ll show you a failure"[vii]. הלחצים בתעשיית הספורט הינם אדירים, האתלט חייב לנצח בשבילו ובשביל המאמן, משפחה, חברים, מדינה...וכו'. ביקורת נשמעת נגד נוהלי בדיקות הסמים במיוחד הטענה שיש במעשה חדירה לפרטיות במיוחד שעוקבים אחרי האתלט לביתו או מקום עבודתו ונמצאים צמודים אליו פיזית בזמן מתן דגימת השתן (למרות הצגתה של בדיקת הדם, עדיין בדיקת השתן

[maya]

מהווה את הבדיקה העיקרית בחיפוש אחרי חומרים אסורים).[i]
הסוגייה של מניעת השימוש בסמים מהווה דילמה למנהיגי הספורט ולמנהלים. ספורט נחשב כתחום שחובק בתוכו המון ערכים חברתיים ואנושיים. ערכים אלו מקנים לו את המעמד החיובי בכל העולם. עניין בדיקת הסמים בספורט הוא חובה. אתלט יכול להיבדק בזמן תחרות לפי מקומות סיום או באופן אקראי וגם מחוץ לתחרות באופן אקראי וללא הודעה מוקדמת. אנחנו יכולים להסתכל על הסוגייה הזו כחלק מקובל ובלתי נפרד מתרבות הספורט המקצועי או כתהליך שנכפה על האתלט מלמעלה.[ii]
נשאלת השאלה איך בדיקת סמים שהיא חובה ואקראית מתקשרת עם הנושא של חופש וליברליות? והאם הערכים של הספורט כל כך חשובים שצריך לשלול מהאתלטים את זכותם הבסיסית בחיים?
על מנת לענות על השאלות האלה אנו צריכים להגדיר מה זו פרטיות. אין טעם לדון בעשרות ההגדרות שישנן אבל ניתן לומר שרובן מסכימות שפרטיות כוללת בין השאר את הביטחון מחדירה לא רצויה לפרטים אינטימיים לגבי החיים, עבודה, פעילות חברתית והגוף של הבנאדם. ישנה הסכמה נוספת שבמקרים מסויימים כמו שלום הציבור ניתן לדכא את אותה זכות.
לפני הדיון במספר טענות שיכולות להוות בסיס לצורך בבדיקת סמים בספורט, אנו צריכים לשים לב שההישענות על הבדיקות לקבלת ההחלטות הינה מוטלת בספק ממספר סיבות:
1: אתלטים נמצאים תמיד צעד אחד יותר קדימה מהבדיקות.
2: הבדיקות מדגימות מדי פעם תוצאות לא מדוייקות ומצבים של תוצאה חיובית שגויה (False Positive).
3: חוסר האחידות בביצוע הסנקציות בין ארגוני הספורט השונים משולב עם חוסר העקביות בדיווח על תוצאות חיוביות עד חוסר הרצון למלא אחרי ההוראות של ארגונים מעליהם.[iii]
אם בכל זאת נרצה לדון בטענות, אז ישנן שלושה[iv]:
1: בטיחות Safety: הטענה פה היא, אם אנו מבצעים בדיקת סמים שהיא גורם מרתיע לשימוש עתידי אנו גורמים לאתלט להתחרות באופן "נקי" ללא ההשפעות של הסם על העלאת תדירות ועומצת האימונים ולכן אנו דואגים לאתלט שלא יפצע ויזיק לעצמו. טענה זו הינה פטרנליסטית ויש בה כפיה של "חוכמת" הסקטור הקובע את החוקים בספורט על האתלט.
2: יעילות מערכת Sport System Efficiency: השימוש בסמים גורם לחלוקת משאבים לא יעילה בספורט. עשרות מיליוני דולרים מושקעים בנסיון לתפוס את המרמים. אם בדיקת הסמים תגרום לירידה בשימוש אז ניתן לתעל את הכסף למקומות אחרים.
3: אימון מערכתי Systemic Trust: ישנה הוכחה חד משמעית שאתלטים מהשורה הראשונה השתמשו לאורך תקופה מסויימת בחומרים משפרי ביצועים. כיום, אין מקום שהאתלט יכול לברוח אליו, חוסר היענות להיבדק נחשבת כבדיקה חיובית. לכן האתלט חייב להיות הוגן כלפי עצמו וכלפי אחרים ולשחק בצורה ה"נקייה" ביותר.
לסיכום, אתלטים חייבים לעבור בדיקות סמים מהטענה שהבדיקה חושפת את המרמים, מונעת שימוש עתידי ושומרת על הספורט כאמצעי חוקי לתמיכה בערכים חברתיים חיוביים. הבדיקה מהווה חדירה לפרטיות. בדיקות היום אינן עומדות בקצב התפתחותם של חומרים חדשים והטענה היא שציבור האוהדים מתייחס לספורט כאקט בידורי יותר מאשר ספורטיבי ולכן למה לא לאפשר תחרויות הפתוחות לביצוע הכי מהיר, גבוה ורחוק ולא משנה האמצעי.
לפי דעתי, חובה להמשיך להילחם בתופעה. הדגש מבחינתי הוא הגינות המשחק. הספורט הינו תרבות של חינוך על ערכים חיוביים כמו עבודה קשה, סובלנות, שיתוף פעולה וכבוד הדדי. אם אנו שוללים תכונה זו אז מה בכלל נשאר!!!
בנוסף, הדרך לטפל בבעיה חייבת לכלול לא רק תוכניות שמדגישות את תופעות הלוואי, השפעת החברים והגינות המשחק אלא ישנו צורך בשינוי דרסטי בערכים של החברה, אותם ערכים של קידוש הניצחון והסגידה למראה המושלם.
5 סיכום
AAS
· לשימוש ב-AAS מספר תופעות לוואי שחלקן הפיכות
· התמכרות ל-AAS הינה בעיה נפשית מוכרת
· אין הוכחה מחקרית לגבי יכולת ה-AAS לשפר ביצועים
· השימוש ב-AAS בא לא רק על מנת לשפר ביצועים ומראה חיצוני, אלא מדובר על תערובת של מרכיבים פנימיים (תדמית גוף) וחיצוניים (לחץ חברתי)
· אוכלוסיית המשתמשים כוללת אתלטים ולא אתלטים, מתבגרים ומבוגרים משני המינים
· תוכניות המניעה צריכות להתבסס על הבנת הבעיה, מתן אלטרנטיבות וזיהוי המרכיבים הנפשיים אם ישנם
ממריצים
· ממריצים משפרי ביצועים ספורטיביים במשטרי אימון ספיציפיים
· לאמפיטמינים תופעות לוואי חמורות שיכולות להגיע עד מוות
· יכולת האמפיטמינים והקפאין לשפר ביצועים מחוץ לתחרות דורשת עוד מחקר
בדיקות
· הבדיקה הכי שכיחה ומהימנה כיום הינה בדיקת השתן
· בדיקות הדם צוברות תאוצה במיוחד בזיהוי עבירות של Blood Doping
· בדיקת שיער מהקרקפת הינה מחקרית
· בדיקות הסמים בספורט הנן חובה, סירוב לבדיקה נחשב לבדיקה חיובית
· בדיקות הסמים בספורט הינן חדירה לפרטיות שמתורצת ע"י בטיחות האתלט, הגינות המשחק והתייעלות בקרב רשויות הספורט
· ישנה חוסר אחידות בחקיקת החוק, אכיפתו וביצוע העונשים בין ארגוני הספורט השונים
· כסף כמו בכל תחום אחר בחיים, הינו המניע הראשי בספורט לפיתוח בדיקות חדשות ובו זמנית לפיתוח סמים משפרי ביצועים
6 הצעת מחקר
שאלת המחקר: האם שימוש בקפאין בזמן פעילות עם דגש על הסיבולת מעלה את זמן האימון באופן משמעותי

ההשערה: שימוש בקפאין לפני רכיבה ממושכת על אופניים משפר את הסיבולת ומעלה זמן אימון

אוכלוסייה: רוכבי אופניים מקצועיים משני המינים בגילאים בין 20-30

מקום המחקר: בתוך מעבדה עם אופניים קבועות. המעבדה תהיה מצויידת במכשירים למדידת דופק, לחץ דם, ערכי נשימה ופעילות חשמלית של שריר הלב (ECG)

סוג המחקר: המחקר יהיה מורכב משתי קבוצות. אחת ביקורת ואחת מחקרית. כל קבוצה תכלול 10 משתתפים עם חלוקה שווה בין המינים, ז"א 5 גברים ו-5 נשים בכל קבוצה. המחקר יהיה מסוג Double Blind עם פלצבו

מהלך: המשתתפים יקבלו 10 דקות לפני תחילת הרכיבה כדורים זהים שחלקם יכילו קפאין. ההוראה תהיה לפדל עד אפיסת הכוחות. פה בולטת החשיבות לרוכבים מקצועיים שהם מודעים ליכולות שלהם ובעלי יכולת לפדל עד הסוף. הניתונים הפיזיולוגים השונים ילקחו לפני באמצע ובסוף הרכיבה על מנת לקבל מדד להשוואה