סטרואידים עבודה

[maya]

תופעות הלוואי ניתנות לחלוקה על פי:
אקוטיות:
1: קלות – עצבנות, אריטביליות, הפרעות שינה והפרעות במערכת העיכול.
2: קשות – פצע פפטי, דלריום, תרדמת, פרקוסים והפרעות קצב.
כרוניות:
הסימפטום העיקרי פה הוא עליה בריכוזי הכולסטרול בדם.[i]




3.2.2 קפאין וספורט
ההנחה עד שנות השמונים הייתה שקפאין משפר סיבולת ע"י האצה בשימוש בשומן והאטה בפירוק הגליקוגן. אך מסקירה גדולה שנעשתה בשנת 1991 סוכם שישנם 6 גורמים שמשפיעים על מידת ההשפעה של קפאין והם מינון, סוג האימון, עוצמת האימון, מאגרי אנרגיה לפני אימון, שימוש קודם בקפאין ורמת האימון. בשנת 1993 עלתה ההצעה שהאפקט המקסימלי של קפאין תלוי בסוג האימון המתבצע. אימון לזמן ממושך עם דגש על אלמנט הסיבולת, בערכים של 75-80% מצריכת החמצן המקסימלית נצפתה עדות לשיפור מתמיד בביצועים. סיכום נוסף של המכניזמים משפרי הביצועים של קפאין קובע שקפאין משפעל מערכת העצבים המרכזית, מזרז שחרור קטיכולאמינים, מתערב בתנועה של חומצות השומן החופשיות, בתהליך אגירת הגליקוגן בשרירים ובכבד ומגביר שימוש בטריגלצרידים בתוך השריר ובכך מוריד עוד את השימוש בגליקוגן שנמצא בשרירים.[ii]
** החומר אפדרין הינו מדמה מערכת סימפטטית (Sympathomimetic) והוא נמצא בתרופות לטיפול בסימפטומים של הצטננות ובמקור שימש כתרופה להרחבת ברונכים אצל חולי אסטמה. אפדרין מהווה דוגמה לגבול העדין בין שימוש תרופתי לבין שימוש לרעה.

3.3 ביטא 2 אגוניסטים
במרץ 1993 קטיגוריית הסטירואידים האנאבולים הפכה לחומרים אנאבולים שכללה שתי תת קבוצות והם AAS וחומרים אנאבולים אחרים (ביטא 2 אגוניסטים). השימוש התרופתי בחומרים האלה הוא בין השאר כטיפול באסטמה. לחומרים ישנן תכונות אנאבוליות וגם ממריצות ולכן הם נמצאים בשני המקומות ברשימה של ה- IOC. ה-IOC עד שנת 1993 מנעה את השימוש במספר ביטא אגוניסטים דרך אינהלציה בלבד, אך באותה שנה אותה קבוצה הצטמצמה לשני חומרים והם סאלבוטמול (Salbutamol) וטירבוטלין (Terbutaline). בנוסף, ענפי ספורט מסויימים חוקקו להם חוקים משלהם למניעת השימוש בחומרים הנ"ל. כך למשל בענף השחייה דרוש אישור בכתב לגבי סיבת השימוש בחומרים ונאסר השימוש במשאפים סמוך לבריכה לפני תחרויות.[iii]

3.4 נרקוטיקה
הם קבוצה של חומרים שפועלים על המוח על מנת להוריד כאב. לחומרים האלה תכונות ממכרות מאוד. רשימת ה- IOC מתייחסת ספיציפית לקבוצת נוגדי הכאב ממשפחת האופיאטים

שכוללת בין השאר מורפין, הירואין ופטידין. ה- IOC בכל זאת מאפשרת שימוש בחומרים עם אפקט אנלגטי בינוני כמו פולקודין (Pholcodine). החומר קודאין (Codeine) היה בהתחלה בתוך הרשימה אך בגלל שהוא קיים בהמון תרופות נגד כאבים ונגד הצטננות ושיעול ובגלל שריכוזו בתרופות אלו הינו נמוך, הוצא מהרשימה בשנת 1993.
אתלטים משתמשים בחומרים האלה על מנת להיות מסוגלים להתחרות מעבר ליכולות שלהם במקרה של פציעות. אימון או תחרות בצורה כזו מעלה את הסיכון להחמרת הפציעה הקיימת עד כדי נזק בלתי הפיך.[iv]

3.5 משתנים
הם חומרים שמסייעים בהוצאת נוזלים מהגוף ומשמשים כתרופות במצבים לבביים ויתר לחץ דם. ה-IOC הכניסה אותם לרשימה בשנת 1985. השימוש לרעה בספורט נובע משלוש סיבות:
1: הורדת משקל לפני תחרות על מנת להתאים את המשקל לקבוצת מתחרים מסויימת. ענפים שכיחים הם ג'ודו, אגרוף והרמת משקולות.
2: איבוד נוזלים כתוצאה של אגירתם עקב שימוש ב-AAS.
3: להעלאת מתן השתן ובכך לנסות ולשנות את ריכוזי הסמים בשתן.[v]
שימוש לא נכון עלול להוביל להתייבשות, כאבי ראש, התעלפות, כאבי שרירים, פגיעה בכליות ובלב. בהקשר למשתנים ישנו חומר בשם פרוביניסיד (Probenecid) שהוא חומר מעקב את הפעילות ברקמת הכליות. השימוש בו עלול לבוא עקב רצון לטשטש עקבות חומרים אסורים. אופציות נוספות לתמרון בדיקות שתן חוץ משימוש במשתנים כוללות החלפת דגימות שתן והזרקת שתן זר לשלפוחית של האתלט.[vi]

3.6 הורמונים
הקטגוריה של הורמונים נכנסה לרשימה לרשימת ה- IOC בשנת 1989 תחת השם הורמונים פפטידים וחומרים דומים.רשימה זו כללה בין השאר ACTH, הורמון הגדילה GH ואריטרופואיטין (Erythropoietin-EPO). כיום, חומרים אלו הינם קשים מאוד לזיהוי בגלל רמתם הלא ידועה לגמרי בגוף ושיטות בדיקה לא מדוייקות.[vii]
ACTH מעלה את רמת הקורטיקוסטירואידים שמופרשים מבלוטת האדרינל. אותו חומר פועל נגד דלקות בגוף לכן השימוש בו יכול לבוא עקב פציעה והרצון להחלים מהר. הורומון הגדילה בעל תכונות אנאבוליות כמו הגדלת כוח, גודל או קביעת גובה גוף בהתאם לגיל המשתמש.

EPO הינו הורמון שמיוצר בגוף שאחראי על רגולציה של כדוריות דם אדומות. אחד השימושים התרופתיים בו הוא על רקע של אי ספיקת כליות...אתלטים לעומתו עלולים לנצלו כדי להעלות את מספר הכדוריות האדומות בגוף וכך לשפר את תהליך נשיאת החמצן לאיברי המטרה. ההשפעות לטווח הרחוק של שימוש תרופתי או ניצול לרעה של EPO אינן ידועות. בכל זאת, תתכן העמסת יתר על מערכת הלב וכלי הדם..

[maya]

3.7 סטירואידים אנדרוגינים אנאבולים
AAS הם חומרים כימיים, סנטטיים שדומים להורמון הטבעי בגוף טסטוסטרון (Testosterone) שהוא הורמון סטירואידי שמיוצר מחומר הבסיס כולסטרול. הביוסנטיזה של טסטוסטרון מתרחשת באשכים ובבלוטת האדרינל בגברים ורק בבלוטת האדרינל בנשים.

שני האלמנטים שקובעים את רמת האפקטיביות של הסם ותופעות הלוואי הם האלמנט או האפקט האנאבולי והאפקט האנדרוגיני. כיום אין אף הורמון עם אפקט אנאבולי טהור.

[i]

אפקט אנדרוגיני: טסטוסטרון אחראי על התפתחותם של סימני המין הראשוניים בזכרים ז"א גירוי להתפתחותם של איברי המין הזכריים אצל העובר. מגיל עשר שנים בערך מוגברת הפרשת הטסטוסטרון שאחראי אז על התפתחותם של סימני המין המשניים שכוללים שיעור, התפתחות מוסקלוסקלטאלית, גדילת איברי המין, ייצור זרע ושינויים פסיכולוגים.

אפקט אנאבולי: אפקט שמסייע בייצור חלבונים, גדילה של שרירים וגירוי או אינהיבציה של התפתחות מערכת השלד אצל צעירים.[ii]

3.7.1 היסטוריה
כיום הדעה הרווחת היא שהשימוש הראשוני ב-AAS בספורט התחיל אצל מרימי משקולות מברית המועצות לשעבר ע"י שימוש בטסטוסטרון בשנות החמישים. אך רק עד שנות השבעים הצליחו המדענים לפתח שיטות זיהוי אפקטיביות לחומרים האלה. התפתחות זו גרמה ל-IOC בשנת 1975 להוסיף אותם לרשימה שלהם. רק בשנת 1982 הוצגה שיטת זיהוי לטסטוסטרון וככה הוא נכנס לרשימה בשנת 1983. בשנים האחרונות מנתונים סטטיסטיים שמתפרסמים ע"י ה-IOC, AAS מהווים את החומרים הכי מזוהים בבדיקות המעבדה.[iii]
כיום, האוכלוסיות המנצלות לרעה את ה-AAS מגוונות וכוללות אתלטים מקצועיים וחובבנים, אתלטים במכללות ואפילו תלמידים בבתי הספר.[iv]

3.7.2 שיטות ומשטרי שימוש ב-AAS
אחרי שהמדענים הצליחו להפריד את הטסטוסטרון בפעם הראשונה בשנת 1935, הסתבר שאין לו השפעה במתן דרך הפה בגלל שהוא נספג במעי הדק ומשם מגיע לכבד על מנת להתפרק למטבוליטים בלתי פעילים. טסטוסטרון מוזרק גם עובר מהר לכלי הדם ומשם לכבד.[v]
כיום, ישנם AAS שניתנים דרך הפה וגם כהזרקה לשריר. AAS שמוזרקים הם לרוב על בסיס שומני לכן שחרורם לתוך הגוף הינו איטי ותלוי בקצב פירוק מאגרי השומן בגוף. מתן דרך הפה מסוכן יותר בגלל הפירוק הראשוני בכבד אך בכל זאת, צורת מתן זן הינה נמסה במים ולכן מתפנה מהר יותר. עובדה זו הופכת אותה לשיטה המועדפת על אתלטים עם סיכוי גבוה לעבור בדיקה. זמן הפינוי מהגוף תלוי במינון וקשה לחשבו באופן מדוייק.[vi]
משטר השימוש ב-AAS משתנה בין אתלט לאתלט וכולל מינונים וזמנים שונים ושימוש בסם אחד או בתערובת של סמים. בגדול ישנם שלושה משטרים:
1: Cycles: בשיטה הזו אתלט משתמש ב-AAS במחזורים שנמשכים 6-12 שבועות עם מנוחה בין מחזור לשני. בד"כ 2-3 מחזורים בשנה. ההגיון שעומד מאחורי שיטה זו היא שתקופת ההפסקה עשויה להוריד את מספר או עוצמת תופעות הלוואי. המינונים בשיטה הזו משתנים לפי ענף הספורט, ממינונים שקרובים למינון התרופתי בענפים עם דגש על הסיבולת עד מינונים פי 100 מהמינון התרופתי בענפים כמו הרמת משקולות ופיתוח גוף.
2: Pyramiding: המינונים פה עולים ואז יורדים עם הזמן בצורה של פרמידה. ההיגיון פה הוא צמצום תופעות הלוואי ההתנהגותיות שמופיעות בד"כ אחרי הפסקה פתאומית של הסם.
3: Stacking: שימוש במספר סטירואידים בבת אחת. שיטה זו יכולה להשתלב במשטרים הקודמים. המטרה פה למנוע מצב של פלטו.
** שימוש רב תרופתי Poly Drug Use : אתלטים שמשתמשים בסטירואידים עלולים להיעזר בעוד תרופות על מנת לצמצם את תופעות הלוואי או להעצים את האפקט של הסטירואיד. שימוש במשתנים הינו שכיח גם כגורם מסווה או כטיפול בתכונות של אגירת המים של ה-AAS. אופציה נוספת הינה שימוש בהורמון הגדילה ובקלינבוטירול (Clenbuterol) על מנת להוריד את כמות השומן בגוף.[vii]

3.7.3 תופעות הלוואי[viii]
1: לב וכלי דם: AAS מגבירים את כמות המים בגוף ומעלים את נפח הדם דבר שעלול לגרום לעליה בלחץ הדם. בשימוש כרוני ישנה ירידה הפיכה ברמת HDL בדם. היות ש-HDL קושר כולסטרול הדבר עלול להוביל לטרשת עורקים.
2: כבד: AAS שנלקחים לרוב דרך הפה מתלווים למצב של צהבת, סרטן של הכבד ומצבים ניווניים של הכבד כמו Petiocis Hepatis.
3: מין: ירידה בספירת הזרע עד היעדרות מלאה של הזרע (Azoospermia) דבר שעלול לפגוע בפוריות של הגבר. אצל נשים עלולים להופיע סימנים גבריים כמו צמיחת שיער על הפנים והגוף, שינויי קול בלתי הפיכים והפרעות במחזור. תתכן גם פגיעה בלבידו אצל שני המינים.
4: צמיחת רקמת שד אצל גברים (Gynaecomastia): מצב פרדוקסלי זה מתרחש אצל אתלטים זכרים ובו טסטוסטרון הופך לאוסטראדיול (Oestradiol) שהוא אחראי על התפתחות רקמת השד.
5: גידים: פגיעה בגידים עלולה להתרחש משלוש סיבות:
· שרירים גדולים וחזקים יותר שמשולבים בעבודה פיזית שמתגברת עם הזמן דבר שעלול לגרום לכשל בגיד.
· אינהיבציה ע"י AAS בייצור הקולגן שהוא מרכיב עיקרי בבניית הגידים.
· AAS גורמים לשינויים בסידור ובקונטרקטיליות של סיבי הקולגן דבר שגורם לשינוי קריטי בגמישות של הגיד.
6: גלוקוז: AAS עלולים לגרום לעמידות בפני אינסולין דבר שעלול להוביל להתפתחותה של סכרת עם סימפטומים של סכרת מסוג 2.
7: התנהגות: ההשפעה של AAS על ההתנהגות ועל התפתחותם של מחלות פסיכיאטריות לא ברורה. בעבודה גדולה שנעשתה בארה"ב התברר ש-25% מכלל המשתמשים לרעה ב-AAS מראים סימנים ברמה כזאת או אחרת של פגיעה במצב הרוח. החל ממצבים מאניים ועד דיכאון משמעותי. מחקרים אחרים הראו עליה ברמת העוינות והאגרסיביות אצל גברים שמשתמשים ב-AAS לעומת אלה שלא משתמשים.
8: זיהומים: עקב השימוש במחטים משותפים או במחט מזוהמת או במוצרים פגומים (מוצרים מזוייפים, סטירואידים מבעלי חיים), הסיכוי לקבלת זיהום גבוה יותר, דבר שיכול להסביר את העליה במקרי ההידבקות בנגיף האיידס בקרב צרכני AAS בעשור האחרון.

3.7.4 AAS ושיפור הביצועים
רוב העדויות בנוגע ליכולת של AAS לשפר ביצועים הן בגדר סיפורי מעשיות. מחקרים התבצעים לרוב עם רמה נמוכה של תכנון מדעי, קליני וסטטיסטי. סקירות ראשוניות של הספרות הראו שסטירואידים עשויים להיות אפקטיביים אם משלבים אותם עם אימון ותזונה עשירים בחלבונים.
כיום, למרות חוסר העדות המדעית על יכולת ה-AAS לשפר ביצועים, המון אנשים ימשיכו להסתכל על תופעות הלוואי כמינוריות והסיבה לכך היא שחלק גדול מהמידע לגבי תכונות ה-AAS מגיע מהאינטרנט, עלונים וכל מיני ספרים מחתרתיים.[ix]

3

[maya]

3.7.4 AAS ושיפור הביצועים
רוב העדויות בנוגע ליכולת של AAS לשפר ביצועים הן בגדר סיפורי מעשיות. מחקרים התבצעים לרוב עם רמה נמוכה של תכנון מדעי, קליני וסטטיסטי. סקירות ראשוניות של הספרות הראו שסטירואידים עשויים להיות אפקטיביים אם משלבים אותם עם אימון ותזונה עשירים בחלבונים.
כיום, למרות חוסר העדות המדעית על יכולת ה-AAS לשפר ביצועים, המון אנשים ימשיכו להסתכל על תופעות הלוואי כמינוריות והסיבה לכך היא שחלק גדול מהמידע לגבי תכונות ה-AAS מגיע מהאינטרנט, עלונים וכל מיני ספרים מחתרתיים.[i]

3.7.5 AAS וצעירים
כיום אנשים כולל צעירים ממשיכים לצרוך כמות גדולה של סמים על מנת לשפר ביצועים ומראה חיצוני.למרבה הצער, היקף הבעיה לא מדוייק והסיבה היא בגלל שרוב המחקרים הנעשים התחום מבוססים על דיווחים של אתלטים ולא אתלטים דרך שאלונים. בנוסף, עצם רגישות הנושא מבחינת רשויות החוק והתאחדויות הספורט מקשה מאוד על קבלת דיווח אמין ואובייקטיבי. בכל זאת, ידוע שחומרים אלה הינם זולים ונגישים לציבור הרחב כך שסקר אחד קבע ש-7% מהמשתמשים ב-AAS מתחילים את השימוש בגיל 10 שנים ואפילו לפני. סקר אחר קבע שהשימוש ב-AAS מתחיל בגילאים בין 9-12 שנים.[ii]
השימוש בסמים אצל מתבגרים בארה"ב ירד בשנים האחרונות אך באותו זמן חלה עליה באחוז המשתמשים ב-AAS. העליה בשימוש התרחשה אצל שני המינים עם שכיחות כפולה אצל מתבגרים זכרים מאשר נקבות.[iii] הוצאת הסמים האלה מחוץ לחוק באה לא רק בגלל הדאגה מתחרויות בלתי הוגנות אלא גם בגלל החשש מתופעות הלוואי.[iv] חשיבות מניעת השימוש אצל אתלטים חשובה בגלל מעמדם החברתי הגבוה, הפוטנציאל להשפיע על מתבגרים צעירים, ובנוסף נמצא שמניעת השימוש בסמים בתקופה זו של החיים, דהיינו תקופת ההתבגרות, מלווה בירידה בשימוש בסמים לאורך כל החיים.[v] ישנם מספר שאלות שאנו מתבקשים לשאול בכל הקשור לנושא של AAS וצעירים. מה גורם לצעירים, אתלטים ולא אתלטים לפנות לשימוש ב-AAS והאם ישנם גורמי סיכון שדרכם ניתן לנבא מי ישתמש בסמים ומי לא? איך ניתן למנוע שימוש ב-AAS בקרב המתבגרים? ואיך ניתן לטפל באלה שכבר משתמשים?
לפני שנדון בסוגייה של המתבגרים אנו צריכים לשים לב לגורמים חיצוניים ופנימיים שיכולים להוות סיבה לעליה באחוזי המשתמשים ב-AAS. בגורמים החיצוניים ניתן לזהות פיקסציה חברתית על חשיבות הניצחון והמראה החיצוני. AAS מהווים אמצעי עזר להתקדמות מקצועית,

סוגיה זו שכיחה בקרב מאמנים אישיים בארה"ב, הרי ככל שהוא יראה "בריא" ומנופח יותר ככה יגדל הסיכוי למצוא עבודה בתחום. בחורים רוצים להיראות טוב על חוף הים ותלמידי תיכון מאמינים שסטירואידים ישפרו את הסיכוי לקבלת מלגה.[vi] בגורמים הפנימיים ניתן לומר שרמת שביעות הרצון מהגוף מהווה מרכיב מההערכה העצמית הכללית התלויה ללא ספק בחשיבות שאנשים מייחסים למראה החיצוני. הגוף מהווה את מקור הזהות והמתבגר בונה זהות חדשה דרך קבלת גופם בצורה חיובית עקב נסיון ביולוגי, פסיכולוגי וסוציו-תרבותי מהעבר וההווה. ההנחה היא שאלה המשתמשים לרעה ב-AAS ושלא עוסקים בספורט, משתמשים בסם על מנת להתגבר על מגבלות פיזיות, נפשיות, רגשיות וחברתיות ובמיוחד להתגבר על הערכה עצמית נמוכה.[vii]
בנסיון לענות על השאלה " האם ישנם גורמי סיכון לשימוש ב-AAS בקרב צעירים" התבצע מחקר[viii] בקרב 2742 תלמידי תיכון שבו חולקו שאלונים בנושא של סמים, מצב סוציו-דימוגרפי, פעילות ספורטיבית ואלימות שיכולות להיות קשורות לשימוש ב-AAS. המחקר ניסה לבדוק אם ישנו קשר בין משתנים שונים מהשאלון לבין שימוש ב-AAS. התוצאות היו ששימוש ב-AAS היה הכי גבוה בקרב צעירים שחיים לבד, לא מגיעים ללימודים לפחות פעם אחת בשבוע, עוסקים באימון לשיפור כוח, צורכים טבק ואלכוהול יותר מפעם אחת בשבוע ומשתמשים בעוד חומרים שמשנים מצב נפשי כמו אמפיטמינים, אופיאטים ו-LSD.
חשיבות מחקר היא זיהוי קבוצה נוספת של צעירים שהשימוש העיקרי ב-AAS לא בא כדי לשפר מראה או ביצוע ספורטיבי.[ix]
במחקר אחר[x] שניסה לזהות גורמי סיכון לשימוש ב-AAS בקרב סטודנטים, השתתפו 263 סטודנטים זכרים שחולקו לשלוש קבוצות. אחת הייתה קבוצת הביקורת ושתי האחרות נהיו לקבוצות המחקר באופן שאחת כללה סטודנטים אתלטים והשניה סטודנטים שהמראה החיצוני חשוב להם. במחקר חולקו שאלונים שכללו ניתונים לגבי מצב סוציו-אקונומי, מין, גיל, פעילות ספורטיבית, ניתונים פסיכוסוציאלים וידע כללי לגבי AAS.
התוצאות היו שהגורם הכי משפיע על שימוש ב-AAS הוא השפעתם של מכרים ועידודם לאימוץ התנהגות מסוכנת לבריאות.
שני המחקרים לפי דעתי מכוונים אותנו לרעיון ששימוש ב-AAS איננו ברור כפי שנדמה לנו. אומנם האלמנט של להיות יותר חזק, בעצם הכי חזק והכי יפה הם המדרבנים העיקריים לשימוש ב-AAS אך מתווספים אליהם המון אלמנטים נוספים שמתקשרים לשימוש בכל סם אחר כמו אישיות חלשה, לחץ של מכרים, בדידות וכו'. אני חושב שאין טעם לחזור אחורה ולבדוק איך הפך סם "ספורטיבי" לסם "חברתי כללי". עיקר הבעיה לדעתי הינה מידע שגוי לגבי הסם, תקראו לזה אמונות תפלות או כל שם אחר. הנוער כיום חיי בבועה של עודף אינפורמציה והיכולת שלו לבחור את המידע הנכון איננה מפותחת מספיק.
בנסיון לבדוק אופציות טיפול בבעיה נעשו שני מחקרים עם קווי התערבות שונים בתכלית.
הראשון[xi] ניסה לבדוק אם לבדיקת סמים אקראית בקרב סטודנטים אתלטים היא בעלת אפקט מרתיע ומונע שימוש עתידי ב-AAS. במחקר השתתפו תלמידים משני בתי ספר שחולקו לקבוצת מחקר וביקורת. לשתי הקבוצות חולקו שאלונים שניסו לבדוק ידע, אמונות ומחשבות לגבי AAS, נורמות חברתיות, בדיקות סמים והשפעתם ועוד מספר פרמטרים. קבוצת המחקר עברה בנוסף בדיקת סמים אקראית ע"י מתן בדיקות שתן (לא נבדקו כל המשתתפים). מטעמי חוקי בית הספר, קבוצת המחקר ידעה שהיא הולכת להיבדק 3 חודשים לפני תחילת שנת הלימודים. התוצאות שהתקבלו היו:
1: אתלטים בקבוצת במחקר דיווחו על: פחות אימונה בתוצאות השליליות של שימוש בסמים ויותר אימונה בתוצאות החיוביות, אימונה שמכרים שלהם השתמשו יותר מהם בסמים ואימונה שחבריהם והרשויות היו יותר סלחניים לגבי השימוש בסמים. אתלטים שעברו את הבדיקה הציגו גישות פחות חיוביות לגבי הבדיקה, פחות אימונה ביעילות הבדיקה ופחות פחד מתוצאות חיוביות.
2: אתלטים בקבוצת המחקר הראו שימוש מופחת בסמים משפרי ביצועים בזמנים של לפני תחרויות, אך השימוש היה שווה בין שתי הקבוצות שנה אחת לפני ההתערבות.

למרות ההצלחה בהורדת אחוזי המשתמשים, לא לשכוח שקבוצת הביקורת ידעה על הבדיקה שלושה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים, דבר שיכול להטות את תוצאות המחקר באופן משמעותי. מאמר זה לפי דעתי, דומה בהמון מובנים לחינוך של ההורים או של מוסדות החינוך לגבי התנהגות הולמת. אני אישית נגד הגישה של לבדוק ולהעניש משום ששיטה זו יוצרת רק פחד ונתק בין ההורה לילד, אתלט ארגון ספורט ובנאדם לרשויות החוק. אותו פחד גורם אומנם לירידה בשימוש אך מצד שני מעלה את

[maya]

רמת הניתוק בין שני הצדדים, מעלה את הרגשות השליליות ואפילו מוסיף אלמנט של ריגוש למשחק "החתול והעכבר" וגורם לרצות את הסם עוד יותר.
במחקר השני[i] ניסו לבדוק את יעילותה של תוכנית התערבות שבנויה על הדרכה וחינוך כגורם משפיע על אחוזי השימוש ב-AAS. במחקר השתתפו 3207 אתלטים מקבוצות פוטבול בארה"ב שחולקו לשתי קבוצות. ההתערבות בקבוצת המחקר כללה שיעורים ששולבו בתוכנית האימון. כל שיעור נמשך 45 דקות והונחה ע"י אחד האתלטים בקבוצה שעבר הכשרה מיוחדת לכך, בנוסף, צוות של מאמנים ומדריכי חדר כושר נכחו בשיעורים. כל שיעור כלל 6-8 אתלטים בלבד.
הנושאים בשיעורים כללו פיזיולוגיה נורמלית של גיל ההתבגרות, AAS והשפעתם בספורט, אימוני כוח, תזונה ותוספי מזון כאלטרנטיבה לשימוש ב-AAS. בנוסף, התבצעו משחקי תפקידים שכללו השפעת מכרים על שימוש בסמים ותרגול דחיית הצעה לשימוש ב-AAS. לבסוף חולקו שני ספרים קטנים בנושאי תזונה,אימוני כוח ופיתוח גוף.
קבוצת הביקורת קבלה עלון שיווקי שבו מודגשים תופעות הלוואי והצורך בתזונה מתאימה.
תוצאות המחקר:
1: אתלטים בקבוצת המחקר הראו שיפור בידע שלהם לגבי אימון ותוספי מזון בסוף העונה ושנה אחר כך.
2: אתלטים בקבוצת המחקר האמינו יותר בתופעות הלוואי השליליות והראו חשדות לגבי נושא ה-AAS בביקורת שנה אחרי.הם גם האמינו פחות בפרסומות של תוספי המזון והשפעותיהם החיוביות של AAS.
3: אתלטים בקבוצת המחקר הדגימו אימון יותר חזק ביכולות האתלטיים שלהם בסוף העונה ושנה אחרי.
4: אתלטים בקבוצת המחקר הראו יכולת סירוב יותר טובה לשימוש ב-AAS והסתכלו על המאמנים שלהם כפחות סלחניים בנושא השימוש בסמים.
5: אתלטים בקבוצת המחקר הראו פחות רצון להשתמש ב-AAS בסוף העונה ושנה אחרי. לעומתם, קבוצת הביקורת הראתה עליה באחוזי המשתמשים ב-AAS.
מהאינפורמציה הנ"ל ניתן לגבש מספר שיטות של התערבות:
1: בהתחשב בעובדה שהשימוש לא רק קשור בשיפור הביצועים האתלטיים ושיפור המראה, ניתן לבנות תוכניות טיפול שמדגישות את ההשפעה של מכרים וחברים והדרכתם למנהיגות כלפי אימוץ אורח חיים בריא ו"נקי" יותר.[ii]
2: תוכנית טיפול שבה מזהים את הגורמים הפיזיקלים להערכה העצמית ולחפש אלטרנטיבות נוספות לבניית וחיזוק ההערכה העצמית. שיטה מתאימה פה היא השיטה הקוגנטיבית התנהגותית.[iii]
3: שימוש בשיטות טיפול שמבוססות על אלמנטים של איום ועונש אינן עוזרות אלא עלולות לגרום לתוצאה הפוכה לחלוטין.

3.8 חוסמי ביטא
חומרים אלה מווסתים את תפוקת הלב וזרימת הדם לשרירים וגורמים לאפקט הפוך מזה של חומרים ממריצים. השימוש הטיפולי העיקרי הינו לטיפול ביתר לחץ דם ובמחלות לב וכלי דם. חומרים אלה גורמים לירידה ברעד של השרירים ומפה נמצאים יעילים לשימוש בתחומים שדורשים ידיים יציבות כמו קליעה למטרה. בענפי ספורט שכרוכים במאמץ גבוה, שימוש בחומרים אלה עלול לפגוע בביצוע.[iv]
הנסיון להבדיל בין שימוש תרופתי לניצול הינו קשה. תחילת הפיקוח על השימוש התרופתי הייתה דרך הצגת אישור רפואי למהות הבעיה ממנה סובל האתלט והצהרה לגבי התרופות שהוא מקבל. למרבה הצער תחום זה היה מלא פרצות. היו נסיונות אפילו של מארגני תחרויות של פנתטלונים לשנות את סדר התחרויות כך שריצה למרחקים תבוא ישר אחרי הקליעה למטרה בנסיון למנוע שימוש בחוסמי ביטא, אך האתלטים עברו לשימוש בסמים עם זמן מחצית חיים קצר יותר.
חוסמי ביטא נכנסו לרשימת ה-IOC בשנת 1985 בקטיגוריה של חומרים אסורים לחלוטין אך עברו לקבוצת החומרים האסורים ייחסית בשנת 1993. הענפים שבהם חוסמי ביטא אסורים הם :
Archery, Shooting, Biathlon, Modern Pentathlon, Bobsliegh, Diving, Luge, Ski-Jumping.[v]

3.9 Blood Doping[vi]
מה שמייחד שיטה זו הוא שלא צריך ליטול שום סם אלא הבסיס הוא הדם של האתלט עצמו. השיטה הזו מתבססת על הזרקתם של כדוריות דם אדומות לווריד על מנת לשפר את כושר נשיאת החמצן בגוף. התהליך נכנס לרשימת ה-IOC בשנת 1985 אך היות ולא היו שיטות בדיקה באותו זמן, העדויות לשימוש נלקחו מהמאמנים, צוות רפואי ומהבדיקות הרגילות שנעשו. רק בשנת 1994 התחילו לבצע בדיקות דם במסגרת המשחקים האולימפיים של החורף שבהם נלקחו דגימות דם ונבדקו אם הכילו תאי דם לא של האתלט עצמו. כיום, חוקרים מנסים לפתח שיטות על מנת לדעת את גיל תאי הדם ולזהות תאים שעברו הפשרה.
ענפים שעלולים לנצל את השיטה הם רוכבי אופניים, רצי מרתון וסקי. תופעות הלוואי של השיטה יכולות להיות העמסת יתר על מערכת הלב וכלי והדם וסכנה של זיהומים כמו צהבת וויראלית ואיידס.בנוסף, עלולה להתחיל תגובה הימוליטית קשה במקרה של חוסר התאמה בין סוגי הדם.
4 אתיקה ובדיקות סמים בספורט

חשיבות הניצחון בכל מחיר בחברה של היום הינה מרכזית על מנת לבסס את המעמד החברתי. משפט שמתאר בצורה טובה את מצב העניינים כיום הוא "Show me a good and gracious loser and I’ll show you a failure"[vii]. הלחצים בתעשיית הספורט הינם אדירים, האתלט חייב לנצח בשבילו ובשביל המאמן, משפחה, חברים, מדינה...וכו'. ביקורת נשמעת נגד נוהלי בדיקות הסמים במיוחד הטענה שיש במעשה חדירה לפרטיות במיוחד שעוקבים אחרי האתלט לביתו או מקום עבודתו ונמצאים צמודים אליו פיזית בזמן מתן דגימת השתן (למרות הצגתה של בדיקת הדם, עדיין בדיקת השתן

[maya]

מהווה את הבדיקה העיקרית בחיפוש אחרי חומרים אסורים).[i]
הסוגייה של מניעת השימוש בסמים מהווה דילמה למנהיגי הספורט ולמנהלים. ספורט נחשב כתחום שחובק בתוכו המון ערכים חברתיים ואנושיים. ערכים אלו מקנים לו את המעמד החיובי בכל העולם. עניין בדיקת הסמים בספורט הוא חובה. אתלט יכול להיבדק בזמן תחרות לפי מקומות סיום או באופן אקראי וגם מחוץ לתחרות באופן אקראי וללא הודעה מוקדמת. אנחנו יכולים להסתכל על הסוגייה הזו כחלק מקובל ובלתי נפרד מתרבות הספורט המקצועי או כתהליך שנכפה על האתלט מלמעלה.[ii]
נשאלת השאלה איך בדיקת סמים שהיא חובה ואקראית מתקשרת עם הנושא של חופש וליברליות? והאם הערכים של הספורט כל כך חשובים שצריך לשלול מהאתלטים את זכותם הבסיסית בחיים?
על מנת לענות על השאלות האלה אנו צריכים להגדיר מה זו פרטיות. אין טעם לדון בעשרות ההגדרות שישנן אבל ניתן לומר שרובן מסכימות שפרטיות כוללת בין השאר את הביטחון מחדירה לא רצויה לפרטים אינטימיים לגבי החיים, עבודה, פעילות חברתית והגוף של הבנאדם. ישנה הסכמה נוספת שבמקרים מסויימים כמו שלום הציבור ניתן לדכא את אותה זכות.
לפני הדיון במספר טענות שיכולות להוות בסיס לצורך בבדיקת סמים בספורט, אנו צריכים לשים לב שההישענות על הבדיקות לקבלת ההחלטות הינה מוטלת בספק ממספר סיבות:
1: אתלטים נמצאים תמיד צעד אחד יותר קדימה מהבדיקות.
2: הבדיקות מדגימות מדי פעם תוצאות לא מדוייקות ומצבים של תוצאה חיובית שגויה (False Positive).
3: חוסר האחידות בביצוע הסנקציות בין ארגוני הספורט השונים משולב עם חוסר העקביות בדיווח על תוצאות חיוביות עד חוסר הרצון למלא אחרי ההוראות של ארגונים מעליהם.[iii]
אם בכל זאת נרצה לדון בטענות, אז ישנן שלושה[iv]:
1: בטיחות Safety: הטענה פה היא, אם אנו מבצעים בדיקת סמים שהיא גורם מרתיע לשימוש עתידי אנו גורמים לאתלט להתחרות באופן "נקי" ללא ההשפעות של הסם על העלאת תדירות ועומצת האימונים ולכן אנו דואגים לאתלט שלא יפצע ויזיק לעצמו. טענה זו הינה פטרנליסטית ויש בה כפיה של "חוכמת" הסקטור הקובע את החוקים בספורט על האתלט.
2: יעילות מערכת Sport System Efficiency: השימוש בסמים גורם לחלוקת משאבים לא יעילה בספורט. עשרות מיליוני דולרים מושקעים בנסיון לתפוס את המרמים. אם בדיקת הסמים תגרום לירידה בשימוש אז ניתן לתעל את הכסף למקומות אחרים.
3: אימון מערכתי Systemic Trust: ישנה הוכחה חד משמעית שאתלטים מהשורה הראשונה השתמשו לאורך תקופה מסויימת בחומרים משפרי ביצועים. כיום, אין מקום שהאתלט יכול לברוח אליו, חוסר היענות להיבדק נחשבת כבדיקה חיובית. לכן האתלט חייב להיות הוגן כלפי עצמו וכלפי אחרים ולשחק בצורה ה"נקייה" ביותר.
לסיכום, אתלטים חייבים לעבור בדיקות סמים מהטענה שהבדיקה חושפת את המרמים, מונעת שימוש עתידי ושומרת על הספורט כאמצעי חוקי לתמיכה בערכים חברתיים חיוביים. הבדיקה מהווה חדירה לפרטיות. בדיקות היום אינן עומדות בקצב התפתחותם של חומרים חדשים והטענה היא שציבור האוהדים מתייחס לספורט כאקט בידורי יותר מאשר ספורטיבי ולכן למה לא לאפשר תחרויות הפתוחות לביצוע הכי מהיר, גבוה ורחוק ולא משנה האמצעי.
לפי דעתי, חובה להמשיך להילחם בתופעה. הדגש מבחינתי הוא הגינות המשחק. הספורט הינו תרבות של חינוך על ערכים חיוביים כמו עבודה קשה, סובלנות, שיתוף פעולה וכבוד הדדי. אם אנו שוללים תכונה זו אז מה בכלל נשאר!!!
בנוסף, הדרך לטפל בבעיה חייבת לכלול לא רק תוכניות שמדגישות את תופעות הלוואי, השפעת החברים והגינות המשחק אלא ישנו צורך בשינוי דרסטי בערכים של החברה, אותם ערכים של קידוש הניצחון והסגידה למראה המושלם.
5 סיכום
AAS
· לשימוש ב-AAS מספר תופעות לוואי שחלקן הפיכות
· התמכרות ל-AAS הינה בעיה נפשית מוכרת
· אין הוכחה מחקרית לגבי יכולת ה-AAS לשפר ביצועים
· השימוש ב-AAS בא לא רק על מנת לשפר ביצועים ומראה חיצוני, אלא מדובר על תערובת של מרכיבים פנימיים (תדמית גוף) וחיצוניים (לחץ חברתי)
· אוכלוסיית המשתמשים כוללת אתלטים ולא אתלטים, מתבגרים ומבוגרים משני המינים
· תוכניות המניעה צריכות להתבסס על הבנת הבעיה, מתן אלטרנטיבות וזיהוי המרכיבים הנפשיים אם ישנם
ממריצים
· ממריצים משפרי ביצועים ספורטיביים במשטרי אימון ספיציפיים
· לאמפיטמינים תופעות לוואי חמורות שיכולות להגיע עד מוות
· יכולת האמפיטמינים והקפאין לשפר ביצועים מחוץ לתחרות דורשת עוד מחקר
בדיקות
· הבדיקה הכי שכיחה ומהימנה כיום הינה בדיקת השתן
· בדיקות הדם צוברות תאוצה במיוחד בזיהוי עבירות של Blood Doping
· בדיקת שיער מהקרקפת הינה מחקרית
· בדיקות הסמים בספורט הנן חובה, סירוב לבדיקה נחשב לבדיקה חיובית
· בדיקות הסמים בספורט הינן חדירה לפרטיות שמתורצת ע"י בטיחות האתלט, הגינות המשחק והתייעלות בקרב רשויות הספורט
· ישנה חוסר אחידות בחקיקת החוק, אכיפתו וביצוע העונשים בין ארגוני הספורט השונים
· כסף כמו בכל תחום אחר בחיים, הינו המניע הראשי בספורט לפיתוח בדיקות חדשות ובו זמנית לפיתוח סמים משפרי ביצועים
6 הצעת מחקר
שאלת המחקר: האם שימוש בקפאין בזמן פעילות עם דגש על הסיבולת מעלה את זמן האימון באופן משמעותי

ההשערה: שימוש בקפאין לפני רכיבה ממושכת על אופניים משפר את הסיבולת ומעלה זמן אימון

אוכלוסייה: רוכבי אופניים מקצועיים משני המינים בגילאים בין 20-30

מקום המחקר: בתוך מעבדה עם אופניים קבועות. המעבדה תהיה מצויידת במכשירים למדידת דופק, לחץ דם, ערכי נשימה ופעילות חשמלית של שריר הלב (ECG)

סוג המחקר: המחקר יהיה מורכב משתי קבוצות. אחת ביקורת ואחת מחקרית. כל קבוצה תכלול 10 משתתפים עם חלוקה שווה בין המינים, ז"א 5 גברים ו-5 נשים בכל קבוצה. המחקר יהיה מסוג Double Blind עם פלצבו

מהלך: המשתתפים יקבלו 10 דקות לפני תחילת הרכיבה כדורים זהים שחלקם יכילו קפאין. ההוראה תהיה לפדל עד אפיסת הכוחות. פה בולטת החשיבות לרוכבים מקצועיים שהם מודעים ליכולות שלהם ובעלי יכולת לפדל עד הסוף. הניתונים הפיזיולוגים השונים ילקחו לפני באמצע ובסוף הרכיבה על מנת לקבל מדד להשוואה