ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניגרי ענק
השאלה אם ברגע שתכיר בחורה או תקנה לעצמך כלב או תתגייס או וואט אבר אתה תפסיק להתאמן, ולמרבה הצער 99.9 אחוז מהמתאמנים החובבנים מוכיחים שהם פורשים מייד כאשר בא הקושי הראשון.
זה נורא נחמד לאכול על חשבון אימא ואבא, וללכת להתאמן כשכל המחוייבות שלך היא מבחן בביולוגיה, אבל נראה אם כאשר תצטרך לממן לעצמך את התענוג הזה, ותהייה לך עבודה סלאש צבא סלאש כלב סלאש אוסף נחשים ארסיים בארון, אתה לא תעדיף לעשות משהו אחר.
כל מה שכתבת לא סתרת אותי במילה אחת, אמרתי שיש לי הערכה למי שעובד קשה, אבל הערכה גדולה הרבה יותר למי שמחוייב לתחום ברמות כאלה שהוא מצליח לשרוד הכנה לתחרות.
דרך אגב אני לא מכיר אותך ותמיד יכול להיות שתהייה יוצא מהכלל ולכן באמת שיהיה בהצלחה.
אבל בגדול אם כלל המתאמנים אינני חש שיתוף או דמיון במטרות ובדרך החיים שלנו, ושוב בלי להעליב אף אחד - אבל זה פשוט לא אותו דבר.
יכול להיות שאני פסיכי אבל הפעם היחידה שבאמת הרגשתי בסביבה הטבעית שלי עם אנשים שמבינים אותי זה היה בחדר החימום בתחרות האחרונה.
איכשהו למרות הקור מהמזגן והתנאים לא תנאים שהיו לנו שם הרגשתי פשוט טוב להיות שם עם אנשים כמוני. אנשים שיודעים שבמשך 4 חודשים גם נס קפה זה דבר שאתה לא מרשה לעצמך. אנשים שיוציאו את השקל האחרון שלהם על תוסף מזון (או משהו אחר) גם אם זה על חשבון חופשה שנתית, וגם אם זה נוגד כל היגיון. אנשים שמסוגלים לסבול רעב קשה במשך חודשים ועדיין לא לחשוב אפילו בחלום המיליון להישבר. אנשים שבוכים דמעות במכון כושר, אבל לא כשגעון חד שנתי או כתחביב חולף, אלא כדרך חיים, שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש. גם כשקשה. גם כשעצוב. גם כשאין חשק. אנשים שלא יושבים בבית ומעבירים ביקורת על כל העולם וסבתא שלו, אלא מביאים את עצמם לשיא שלהם ומוכנים לחלוק את התוצאה באומץ עם כל העולם - למרות שתמיד יהיה החכמולוגים שיהיה להםן מה להגיד.
וההבדל בין החבורה המופלאה הזאת שהייתה איתי בחדר החימום, לבין מתאמנים חובבנים מהיישוב, זה הבדל שאי אפשר בכלל לתאר אותו.
בגלל זה החתימה שלי, ואף אחד לא צריך לראות את עצמו פגוע ממנה.
|
עד עכשיו לא הסכמתי עם מה שכתבת...אבל עכשיו לא רק שאני מסכים אלא קנית לעצמך מעריץ חדש..
לדעתי בהודעה הזאת שלך הפוסט היה צריך להסתיים כי כל מילה נוספת שתיכתב פה מיותרת!!!!!!!!
דרך אגב אני עדיין לא התחרתי...