לכל הילדים שעוד לא התחילו צבא.

[BodyKilo]

פורסם במקור על ידי The Sun

אתם תגלו שלהיות 3 שבועות בלי בית וכן, גם בלי באדיבילדינג זה מאוד קשה.
מאוד קשה לרדת לשטח ל3 שבועות ולחיות על קופסאות שימורים, לישון בשקי שינה מפוצצים חול וחרקים, לעמוד בשלשות בשיא החום ולא לזוז אפילו לנגב זיעה אחרת תיפול ל60 שכיבות שמיכה ולתיזוזים שאתה לא רוצה לחשוב עליהם אפילו.
לארוז תיק ל3 שבועות, להתקלח עם כפכפים, לישון בחדר צפוף במקרה הטוב ובאוהל במקרה הרע עם עוד 5-6 בחורים - לא כולם מריחים טוב, לא עם כולם תסתדר.
שיא הקור אמצע הלילה אין כלב בחוץ רק מדבר ואתה שומר על איזה שער נידח ,מתאים לך?
או לחילופין 2 בצהריים אמצע אוגוסט ואתה במגדל עשוי ברזל רותח ויכול רק להתפלל שיעברו כבר ה4 שעות המזדיינות ושהמחליף יגיע כבר ( אם הוא יגיע כן? לפעמים הם לא מגיעים הבני :):):):) )
אתה צריך עוד?

שמע זה גם תלוי באופי של הבנאדם תכלס...
אחד שיתבכיין כל היום ורק יקטר יעוף משם על טיל...

בכל אופן, לדעתי עוד כמה שנים אתה תסתכל על זה ותראה את זה בתור "חוויה" ועוד דרך בחיים, אתה יותר מכיר את עצמך ויודע מה אתה שווה.

הרבה ילדים מפונקים גם הולכים לצבא קורעים להם את התחת, הולכים לגדודים אבל מה נשארים, מחושלים כמו שנאמר..

אפשר רק להתנחם במשפט שצרת רבים חצי נחמה. :P

[The Sun]

פורסם במקור על ידי BodyKilo

שמע זה גם תלוי באופי של הבנאדם תכלס...
אחד שיתבכיין כל היום ורק יקטר יעוף משם על טיל...

בכל אופן, לדעתי עוד כמה שנים אתה תסתכל על זה ותראה את זה בתור "חוויה" ועוד דרך בחיים, אתה יותר מכיר את עצמך ויודע מה אתה שווה.

הרבה ילדים מפונקים גם הולכים לצבא קורעים להם את התחת, הולכים לגדודים אבל מה נשארים, מחושלים כמו שנאמר..

אפשר רק להתנחם במשפט שצרת רבים חצי נחמה. :P

אני דוגמא קלאסית למצב שהצגת:
הגעתי לגדודים בתור ילד שמנת מבית טוב בת"א ויצאתי מחושל, היום אני כמעט לגמרי עצמאי.
א-ב-ל זה עדיין לא מתאים לכל אחד, אני יצאתי מהגדודים בגלל בעיה רפואית במעיים שלקח 8 חודשים של בדיקות על-מנת לקבוע לה סעיף ליקוי מתאים של 45 והמלצה של קצינת רפואה פעילה של פיקוד צפון בדרגת סגן אלוף... לא לכל אחד יש את המזל שלי היה ויצליח לצאת מתותחנים\שיריון\חי"ר\הנדסה ושאר הגדודים שטוחנים.

[Ferrari F430]

אומנם יש עוד זמן אבל המטרה זה מג"ב-ימ"ס