בודיבילדינג - פאוורליפטינג - הרמה אולימפית

[Antonator1]

עוד משהו, הרבה טוענים שזה לא אנושי הרמות שאנשים כמו רוני מגיעים אליהן. לדעתי, קלין אנד ג'רק עם משקל שהוא בערך פי 3 ממשקל הגוף זה אפילו פחות אנושי. לעשות סנאץ' עם משקלים כאלה זה ממש כמעט קצה גבול היכולת האנושית. כאילו פעם הסכמתי עם מי שטען שבודיבילדינג זה אחד מענפי הספורט הקשים והטובעניים ביותר - אבל יחסית להרבה ענפים אחרים זה (האימונים בעיקר) זה פשוט משחק ילדים במלוא מובן המלה. עכשיו כבר אנשים שאומרים שהם והבודיבילדרים האהובים שלהם עובדים עד כדי אשפוז קצת מצחיקים אותי אפילו.

אני אוהב בודיבילדינג - מאד, זה אחד מהענפים האהובים עליי, אבל מנסיון - מבחינה פיזית הוא לא כל כך קשה.

האנשים שהכי מרשימים אותי אלה אנשים כמו - פרנקו קולומבו, ג'ון פאל סיגמרסון, מאריוש פודזיאנובסקי, אלכסנדר קארלין, יורי ולאסוב וכו... אתלטים אמיתיים. מסת שריר גדולה ושימושית, אחוז שומן לא גבוה, מהירות, כח ומה לא.

בודיבילדינג אני אוהב בעיקר (גם בגלל כל העניין של העבודה עם משקולות) בגלל שזה מביא לגוף יפה. ומשום מה, למרות שלכאורה נראה שלמימדים כמו של מרקוס רול יותר קשה להגיע, אני יותר אוהב את פיתוח הגוף שלפני העידן האחרון שלו.