האולימפית: מי אמר שאין עתיד?

[ניגרי ענק]

הנבחרת האולימפית בהנהגתו של גיא לוי שוב הוכיחה שכל הבלבולי ביצים על זה שאין כאן חומר לנבחרת, הם בסך הכל תירוצים של אנשים קטנים שלא מסוגלים.
שימו לב למאור בוזגלו הנפלא, הוא לא רק שחקן של בידור (גם!) - אלא הבנאדם הוא "מאני פלאייר" - מביא את הסחורה כמעט בכל משחק ובכל מסגרת.
העקביות שלו זה דבר נדיר מאוד לוירטואוזים מסוגו.
בדרך כלל שחקנים כאלה נותנים פה משחק, שם משחק - אבל הילד מבקיע ומבשל כמעט בכל הזדמנות.
אני מתחיל להאמים לאבא שלו שדבר כזה לא נראה כאן בישראל.
כבר שמעתי כל מיני קנאים שמשווים אותו לרובן עובד, אבל זה קשקוש מקושקש, שכן עובד מעולם לא היה יציב - מה עוד שמגיל צעיר מאוד היו לו בעיות משקל.
חוץ מזה שעובד לא תרם כלום לנבחרת האולימפית - ובתקופתו היא לא הגיעה לכלום.
שימו לב גם לאיתי שכטר המעולה, דריבליסט נדיר - וגם מבקיע.
ביראם כיאל מזכיר להרבה אנשים את טל בנין בצעירותו.
חן עזריאל הוא פוטנציאל מפחיד - עם כי עליו לעזוב מייד את ביתר ירושלים כדי להרוויח דקות כבר כשיו בקבוצה אחרת.
חבל על כל שניה שהילד יושב על ספסל האלופה - בכל קבוצה אחרת היה עולה בהרכב - ומככב.


סיקור הניצחון של הצעירה שמחזיר אותה לתמונת העלייה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461058,00.html