ציטוט:
פורסם במקור על ידי the sun
אני חייב להביע דיעה בקשר לנושא:
התעלמות מכאבים ברמה מסויימת עלולה לסיים למישהו את ה"קריירה" שלו בתחום.
הליכה על הגבול הדק בין אימון יתר לאימון יעיל היא נכונה, רק צריך לדעת לשים גבול כשהגוף צועק להפסיק והראש מתעלם. לא יקרה כלום אם באימון אחד שהברך עושה בעיות נניח את האגו בצד, ונסיים את הסט 3 חזרות מוקדם מהתיכנון. פציעה בברך תגרום להשבתה מאימוני רגליים להרבה זמן, ורק בגלל שלא הקשבנו לגוף ו"הפסדנו" חלק מאימון מסויים אנחנו עלולים להפסיד 3 חודשים של אימונים.
לילה טוב :ס היה מסריח בוויסקי א-גוגו, ממתי סוגרים ב2? ואיפה כל הצרפתיות נעלמו  |
הגבול הוא דק בין אימון יתר לבין אימון יעיל ... לא ראיתי שכתוב להתעלם מכאבים, הנקודה פה במאמר היא ברורה.. שלא כל מה שהגוף שלך מאותת לך זה אומר שהוא באמת צריך.
אף אחד לא אמר לך שאתה חש כאבים חדים בברך להמשיך להתאמן ולא לבדוק את זה.
אבל כן אם אתה בחיטוב ופתאום המוח שלך מאותת לך תקשיב תכניס לי סוכרים . זה לא אומר שזה נכון לעשות.
מעבר לעובדה הפשוטה שלא במסה ולא בחיטוב הגוף נמצא במצב טבעי ותמיד יאותת לך דברים כאלה ואחרים , כי אתה למעשה מחנך את הגוף שלך אחרת ממה שהוא צריך או רוצה. אתה במסה אוכל הרבה יותר מידיי בשביל הגוף שלך והוא מסתגל ולכן אתה גדל ומצד שני בחיטוב אתה מרעיב את הגוף שלך ולכן הוא מוריד שומן .
שורה תחתונה, מאמר יפה מבטא יפה את הלבטים שיש לכל מתאמן מתחיל או מתקדם לגבי הסוגייה הקשה של וויתור עצמי והיכן הגבול בין להקשיב לגדוף שלך לבין לוותר לעצמך .
מאמר יפהפה... כל הכבוד ארבל
