ציטוט:
פורסם במקור על ידי lee123
טעות חמורה. אני מכיר בנאדם בן 30 שלקח כמה סייקלים והיום הוא עקר. הבנאדם מצטער על היום שהוא נכנס למכון כושר בפעם הראשונה. יש אנשים שיכולים להשתמש בחומרים הכי הכי חזקים בטווח ארוך מבלי שיהיה לזה שום השפעה שלילית, ומאידך יש אנשים שפשוט רצוי מאד שלא ייתקרבו לזה. אל תבינו לא נכון - אני ממש לא נגד חומרים, אבל צריך לחשוב פעמיים לפני שמשתמשים בזה. אני מחזק מאד אתה מה שידידי ארבל כתב - הכאבים כתוצאה מהמאמץ, האובססיה לאוכל, לאימונים, למראה - הכל שואב ממך כ"כ הרבה אנרגיות, מפריע כ"כ באורך החיים, אבל מה לעשות - אנחנו במידה מסוימת מזוכיסטים. גם אני מרגיש שבלי כול זה אני אשתגע, לפחות כרגע. לפני כחצי שנה הייתי חודש מחוץ למכון כושר ופשוט השתגעתי. יש בספורט הזה איזושהי אובססיה, אני משוכנע שרבים ממכם, שבאמת מכורים לזה, מרגישים רע מאד אפילו כשהם מחסירים ארוחה אחת ביום. אי-אפשר להסביר את זה.
|
לא כולם בנויים לזה ,
יש אנשים שיכולים לחיות בחדר כושר מסט רסט פאוז אחד לאחר וצריכים פשוט למנוע מעצמם ללכת לתאמן. (אני)
יש אנשים שחשים כאילו כל העולם הוא בגוונים של שחור לבן ואדום באמצע אימון ,
(ויש ימים...)
יש גם אנשים שקשה להם לאכול , קל להם לאכול הרבה
שונים צ'יטינג , אוהבים צ'יטינג וכו' (אני)
ויש גם את הנרקומנים של החומרים.
זה מרכיב יותר חשוב מגנטיקה ברמות הנמוכות(של התחרויות)
אם אתה לא יכול להוציא את הגוף שלך למצב של בניית שריר , אתה תיראה פחות או יותר ממוצע , הרבה אנשים עם גנטיקה לא מהעולם הזה נראים שמנים או שחיפים לפני שהם מתחילים להתאמן, צריך צירוף של כל זה.