איך שתסתכלו על זה, אנו צריכים לדאוג שחומצות אמינו יהיו בדם אחרי\במהלך האימון, עם העדפה להיפראמינואסידמיה (כמות גבוהה שלהן). ככה שאם אנו מדברים על חלבון כרגע, כמות נמוכה שלו בדם מארוחות קודמות תעלה את החשיבות של סיפוק חומצות אמינו הכרחיות מיד בתום האימון. במקרה הזה נרצה Wpc\wpi, או הידרוליזט או אפילו ח.א בודדות מיד בתום האימון. כלומר, יהיה עדיף שלא לחכות.
במצב אידיאלי, ושוב בהתייחסות לחלבון בלבד, אנו נספק ארוחה עשירה בחלבונים לפני האימון. ככה שהמהירות של אספקת החלבון לאחר האימון תהיה פחות קריטית. ואם נהיה יותר פרפקציוניסטים, ונדבר גם בהקשר של הפחמימות, אנו נרצה לתת אספקה שלהן מיד בתום האימון. ומאותו היבט של עיכול וספיגה שדיברתי עליו בהקשר של החלבונים, עדיף אפילו איזו אספקה זריזה (עיכול וספיגה מהירים - מזון נוזלי עם א"ג גבוה) של פחמימות קצת לפני\במהלך האימון, בנוסף לזה שבסופו. וכמובן שגם עם החלבון לא כדאי יותר מדי להתמהמה, בגלל שאנו רוצים לדאוג גם לשעתיים\שלוש אחרי האימון (שוב עדיף לא לכלול שומן או חלבונים שיקח להם הרבה זמן להתרוקן מהקיבה, כמו בשר למשל).
(חשוב לזכור שאני מדבר שאופן מאוד שטחי, וקצת פראנואידי, במכוון. יכול להיות שההשפעה של התזונה משאר היום תשנה קצת את התמונה, אך עדיף להסיר את הספק)
ההסתייגות כאן היא לגבי רוב האוכלוסיה, שלא מעניין אותה ולא מבינה חצי ממה שאני אומר. במצב הזה כן תהיה חשיבות גבוהה לחלבון "מהיר" מיד בתום האימון מכמה היבטים;
1. תזונה גרועה במהלך היום
2. האפקט האינסולימי של החלבונים בתום האימון (כי אנשים לא מודעים לחשיבות של הפחמימות)
3. כי ככה וינגייט אומרים
גל
|