[אלברט ברכה]

פורסם במקור על ידי xvgx5310

אז צר יותר = טווח תנועה גדול יותר = יותר מאסת שריר מעורבת = פחות משקל = יותר מתחזק?

לדוג' אני עובד על דדליפט קלאסי,
לקראת התחרות אני מחליף לסומו ומרים יותר ואז מחזיר אז אני ארים יותר ממשקל אם הייתי עובד על סומו דדליפט לאורך כל הזמן?

(תיאורטי לא עושה שטויות חח)

בנץ' בכלל לא כ"כ נוח וטבעי לכתף, היא מורכבת מהרבה שרירים קטנים ולא יציבים.
כשלוחצים צר רוב המשקל על הטרייספ והגב, ככה שזה מתאזן.
הטרייספ הרבה הרבה יותר חזקים ממה שזה נראה ועליהם קם ונופל הבנץ', מי שיש לו בנוסף להם גם כתפיים חזקות ירוויח באחיזות קצת יותר רחבות.
אני אישית לא אוהב ללחוץ רחב, לא נוח לי בכתפיים ויש יותר מדי הרחקת שכמות ואני גם ככה בנוי יותר מדי מורחק בשכמות (לפני שהתאמנתי הכתפיים שלי היו ממש שמוטות).

הרבה יותר קל לשלוט בטכניקה כשלוחצים צר, בגלל הפשיטה הגדולה יותר במרפק ואז אפשר לקחת את המוט יותר כreverse row ופחות לצדדים בלחיצה בילדרית (ובגלל זה כמובן גם כשעובדים על חתירות אז מחזקים המון המון המון את הבנץ').

בתחרויות נהיה מאוד מאוד פופולרי כל השימוש בחליפות, sling shots ועוד כל מיני עזרים ששולטים במנח הכתפיים ונותנים בוסט מטורף בתחתית (ולפעמים קשה מאוד להוריד בכלל את המוט בגלל החליפה), ככה שבתחרות יש הרבה מאוד ערך מוסף ללחיצה רחבה.


ולגבי מנחים\זויות\כו' זה מאוד תלוי במבנה של בן אדם.
בגלל זה ההמלצה הכללית היא תמיד לשקול המון, ככה מצמצמים טווחי תנועה ונמנעים מזויות ומנופים גרועים.
גם אז עדיין כל אינדיוידואל בנוי שונה וימצא יתרון\נחיתות בוריאציות מסוימות בתרגילים מסוימים.