שאלה בקשר תזונה

[power_hour]

פורסם במקור על ידי gal.T

אכן, שומן בטני אצל גברים הוא שומן עקשן עם יחסי וריגישות אלפא\בטא גרועים.

הבעיה היא כזו, שלמעט אחוזי שומן נמוכים שבהם אותו שומן בטני (או כל שומן 'עקשן' אחר אצל אנשים) דומיננטי בנפחו לעומת שאר הרקמות, שום שיפור בזרימת הדם בפריפריה, חסימה של קולטני אלפא 2, רגולציה של קולטני בטא, מתן קטכולאמינים אקסוגני או המרצה של מערכת העצבים הסימפטתית, יגרמו לשינוי משמעותי ב'העדפה' של הגוף לאותה רקמה עקשנית על פני אחרות.

אני מניח שכל הנאמר למעלה, בנוסף לHRT רציני של אנדרוגנים חזקים עם קשירה רצינית לAR (תחשבו בסגנון של פרימובולן וטרנבולון), וחסימה של ארומטז, כבר יתחילו להראות שינויים יותר דראסטיים בכך ששומן ירד באופן יותר שווה מכלל הגוף. אבל הקונצנזוס הכללי כאן הוא שללא מיקוד מסויים של הפעולות הללו על הרקמות הבעיתיות הצפציפיות הללו (משחות יוהימבין טרופיות יכולות לעבוד כאן למען האמת, למידה מסויימת ובשילוב חזק עם חומרים אחרים), הפעולות שאנו מבצעים יחולו על כל הגוף באופן שווה. מה שקל לפרק, יהיה יותר קל לפרק, ומה שקשה, פשוט יהפוך לקצת יותר קל. ואחרי הכל, אותן רקמות שיעמדו דום אחרונות יהיו תמיד אותן עקשניות.

פירוש קטנטן של המחקר. גברים אכן נוטים לאגור הרבה שומן בטני, כאשר זה שכיח לראות גבר עם רגליים רזות וכרס, בדיוק כמו שזה שכיח לראות אישה עם השמנה אגסית של בטן רזה ופלג גוף תחתון שמן (עסיסי למביני עניין שמבניכם). אז כאשר שומן מצתבר באיזור מסויים בצורה משמעותית כל כך, סביר שכאשר המשקל ירד הוא יבוא מאותו איזור בעיקר. אך כאשר אנו מדברים על שלבים יותר מתקדמים בהם הגענו למה שנקרא Lower superficial abdominal fat, או לאותו שומן 'שטחי' באיזור הישבן והיריכיים, ללא Visceral ושומן בטני עמוק, אז אנו מדברים על האיזורים העקשנים באמת. כלומר שלראות ירידה בשומן הבטני, כאשר יש הרבה רקמות שומן עמוקות זה לא בעיה, הן בד"כ מאוד רגישות לקטכולאמינים וחסינות לאינסולין, אפילו אם זה בבטן, אך כאשר אנו כבר די רזים הגורל כאן משתנה.

גל

אם אני מבין נכון אז יכול להיות מצב שבו אדם בעל 10% שומן,חלק ניכר מממנו (מהשומן) יהיה מרוכז באיזור הבטן ויצור מראה שמן (כרסי)?
(סליחה על הניסוח- העייפות גברה עליי)

[gal.T]

פורסם במקור על ידי power_hour

אם אני מבין נכון אז יכול להיות מצב שבו אדם בעל 10% שומן,חלק ניכר מממנו (מהשומן) יהיה מרוכז באיזור הבטן ויצור מראה שמן (כרסי)?
(סליחה על הניסוח- העייפות גברה עליי)

על 10% ממש לא תהיה לך כרס, אבל כן, אצל רוב הגברים באיזור הבטן על אחוז זה תהיה שכבה קצת יותר עבה של שומן משאר הגוף. בדיוק כמו שאצל בחורה רזה יכולים להיות סימנים לריבועים בבטן, ועדיין יריכיים קצת מלאות.

גל

[THE_JUGGERNAUT]

פורסם במקור על ידי gal.T

אכן, שומן בטני אצל גברים הוא שומן עקשן עם יחסי וריגישות אלפא\בטא גרועים.

הבעיה היא כזו, שלמעט אחוזי שומן נמוכים שבהם אותו שומן בטני (או כל שומן 'עקשן' אחר אצל אנשים) דומיננטי בנפחו לעומת שאר הרקמות, שום שיפור בזרימת הדם בפריפריה, חסימה של קולטני אלפא 2, רגולציה של קולטני בטא, מתן קטכולאמינים אקסוגני או המרצה של מערכת העצבים הסימפטתית, יגרמו לשינוי משמעותי ב'העדפה' של הגוף לאותה רקמה עקשנית על פני אחרות.

אני מניח שכל הנאמר למעלה, בנוסף לHRT רציני של אנדרוגנים חזקים עם קשירה רצינית לAR (תחשבו בסגנון של פרימובולן וטרנבולון), וחסימה של ארומטז, כבר יתחילו להראות שינויים יותר דראסטיים בכך ששומן ירד באופן יותר שווה מכלל הגוף. אבל הקונצנזוס הכללי כאן הוא שללא מיקוד מסויים של הפעולות הללו על הרקמות הבעיתיות הצפציפיות הללו (משחות יוהימבין טרופיות יכולות לעבוד כאן למען האמת, למידה מסויימת ובשילוב חזק עם חומרים אחרים), הפעולות שאנו מבצעים יחולו על כל הגוף באופן שווה. מה שקל לפרק, יהיה יותר קל לפרק, ומה שקשה, פשוט יהפוך לקצת יותר קל. ואחרי הכל, אותן רקמות שיעמדו דום אחרונות יהיו תמיד אותן עקשניות.

פירוש קטנטן של המחקר. גברים אכן נוטים לאגור הרבה שומן בטני, כאשר זה שכיח לראות גבר עם רגליים רזות וכרס, בדיוק כמו שזה שכיח לראות אישה עם השמנה אגסית של בטן רזה ופלג גוף תחתון שמן (עסיסי למביני עניין שמבניכם). אז כאשר שומן מצתבר באיזור מסויים בצורה משמעותית כל כך, סביר שכאשר המשקל ירד הוא יבוא מאותו איזור בעיקר. אך כאשר אנו מדברים על שלבים יותר מתקדמים בהם הגענו למה שנקרא Lower superficial abdominal fat, או לאותו שומן 'שטחי' באיזור הישבן והיריכיים, ללא Visceral ושומן בטני עמוק, אז אנו מדברים על האיזורים העקשנים באמת. כלומר שלראות ירידה בשומן הבטני, כאשר יש הרבה רקמות שומן עמוקות זה לא בעיה, הן בד"כ מאוד רגישות לקטכולאמינים וחסינות לאינסולין, אפילו אם זה בבטן, אך כאשר אנו כבר די רזים הגורל כאן משתנה.

גל

תודה על ההסבר המעמיק... רק חבל שכנראה אני לא יוכל לקלוט עוד משהו היום...

[Nimrod]

רגע גל, הבנתי חלקי, המסקנה היא שאירובי קבוע בחיטוב יעזור להוריד שומן בכמות שווה בכל הגוף כן?

[gal.T]

גרעון קלורי שלילי יוריד שומן מכל הגוף, עד שתגיע לאחוזים שבהם ישארו אזורים 'עקשנים' הדורשים מניפולציות שונות (סמים, אירובי, הורדת פחמימות...) על מינת לרדת.

[Nimrod]

פורסם במקור על ידי gal.T

גרעון קלורי שלילי יוריד שומן מכל הגוף, עד שתגיע לאחוזים שבהם ישארו אזורים 'עקשנים' הדורשים מניפולציות שונות (סמים, אירובי, הורדת פחמימות...) על מינת לרדת.

נניח אני מהתחלה משתמש בסמים ועושה אירובי בכמות טובה.
זה יגרום למצב שהגוף יוריד שומן מכל האזורים בגוף בצורה שווה. (לא לגמרי, אבל יותר שווה מאשר בלי סמים ואירובי).
נכון?

[Bullet]

גל האם זה נכון שהשומן ה"עיקש" הזה יגרום ליותר שריר לרדת בחיטוב מאשר אם אותו שומן היה מוחלף בשומן רגיל ולא עיקש?

[THE_JUGGERNAUT]

פורסם במקור על ידי gal.T

(סמים, אירובי, הורדת פחמימות...)

חחחחחחחחחחח

נחמד מאוד שסמים נכננסים באותם סוגריים עם אירובי והורדת פחמימות....

[gal.T]

פורסם במקור על ידי Nimrod

נניח אני מהתחלה משתמש בסמים ועושה אירובי בכמות טובה.
זה יגרום למצב שהגוף יוריד שומן מכל האזורים בגוף בצורה שווה. (לא לגמרי, אבל יותר שווה מאשר בלי סמים ואירובי).
נכון?

כמובן, יהיו שינויים מסויימים בניוד השומן, אך היתרון המשמעותי כאן הוא בשלבים שבהם אנו באמת זקוקים ליתרון המסויים הזה. מה שמוביל אותי למה שיעקב שאל:

האם זה נכון שהשומן ה"עיקש" הזה יגרום ליותר שריר לרדת בחיטוב מאשר אם אותו שומן היה מוחלף בשומן רגיל ולא עיקש?

בהנחה שאנו באמת מתקשים לבצע ליפוליזה באותן רקמות, אז כן. זו אחת מהסיבות, בנוסף לנושא ההורמונלי, שבאחוזים מסויימים הרבה יותר קשה לפרק שומן ושאנו נאבד מסה רזה יותר בקלות. יש כאן מקרה נוסף, שבו אנשים בדיאטה ראשונה לאחוזי שומן נמוכים מתקשים הרבה יותר מדיאטות מאוחרות יותר, בעיקר בגלל מצבורי השומן הבעייתי הזה שנאגר במהלך שנים של אכילה גרועה (הרבה שומן רווי ומוקשה שמקשים על הפירוק, ואף יוצרים בעייות בזרימת הדם לאיזור).

נחמד מאוד שסמים נכננסים באותם סוגריים עם אירובי והורדת פחמימות....

תצחק תצחק, אבל אחוז מסויים מהשפעתם של הסימפטומימטים, או החומרים שמשמשים כבעלי פעולה ישירה על האדרנוצפטורים עצמם, אפשר לבצע על ידי משחקים בדיאטה וע"י פעילות אירובית. כמובן שלא לאותה רמה, אך דילול גליקוגן ושינוי נתיב האנרגיה בעיקרו מפחמימה לשומן, זה בדיוק מה שעושים כל החומרים שמגבירים\מתפקדים כקטכולאמינים (אדרנלין\נוראדרנלין). אז למידה מסויימת, אפשר להכניס את החומרי "לייט" הללו לאותה השורה עם אירובי ודיאטה. כמובן שאני לא מדבר על DNP או הורמונים שונים כמו T3, אלא בעיקר על חומרים בעלי השפעה על תהליך יעילות שריפת השומן, ללא השפעה רצינית על ח"הח (שזה הדבר שהופך שורף שומן לבאמת שורף שומן).

גל