שתיה ולעיסה

[m0she]

יש ברוק אנזים אלפא עמילז אבל הוא לא פרודוקטיבי במיוחד, האנזימים במעי עושים את רוב רובה של העבודה והם יכולים לעשות אותה בלי שהמזון יעבור פירוק על ידי העמילז בפה (משה קיבל 100 בביוכימיה).

[maya]

מערכת העיכול

1. פה-הפה הוא איבר חיצוני שמהווה חלק מהפנים (הפרצוף) של האדם. בפה ישנם פריטים קבועים כמו: שיניים, שפתיים, לשון, חניכיים ובלוטות הרוק.
וושט-הוושט היא צינור שרירי המחבר את החלק התחתון של הגרון (הלוע) עם הקיבה. אורכו 23 ס"מ הוא מתחיל בלוע ומסתיים בקיבה. בדופן הוושט מצויים שרירים משורטטים (רצוניים) ושרירים טבעתיים (בלתי רצוניים).
קיבה-הקיבה היא איבר דמוי שק או כיס, העשוי 3 שכבות שרירים. הקיבה היא האיבר הרחב ביותר במערכת העיכול. היא מונחת מתחת לסרעפת בחלקו העליון של חלל הבטן. חלקו העליון והעיקרי מונח בצד השמאלי של הגוף.
תריסריון-התריסריון הוא חלקו העליון של המעי הדק. אורכו כ-25 ס"מ (כאורכן של 12 אצבעות). רירית התריסריון עשירה בבלוטות המפרישות ריר כתגובה לגירוי של תאי דופן. תוצרי ההפרשה של הלבלב והכבד מתנקזים לתריסריון. המזון אינו שוהה בתריסריון זמן רב.
כבד וכיס המרה-הכבד הוא איבר הנמצא בבעלי חוליות ובניהם בבני האדם. הכבד ממלא מספר תפקידים חיוניים לגוף. משקלו בממוצע הוא בין 1 ל-2.5 קילוגרם וצבעו הוא חום אדמדם. הכבד נמצא בחלק העליון הימני של הבטן מעל כיס המרה. כיס המרה הוא איבר קטן הממוקם צמוד לכבד. נוזל המרה המפריש הכבד מתאחסן בתוך כיס המרה.
לבלב-בלוטת הלבלב מצויה באזור התריסריון ונמנית עם הבלוטות העיקריות המשתתפות בתהליך העיכול אך איננה מהווה חלק מצינור העיכול. אורכו כ-15 ס"מ ומשקלו בין 85 עד 100 גרם.
המעי הדק-המעי הדק הוא חלק המעי המתחיל ביציאה מן הקיבה ומסתיים במעי הגס. המעי הדק הוא החלק העיקרי של מערכת העיכול. זהו צינור מפותל, אורכו כ-7-9 מטר וקוטרו כ-3 ס"מ. הוא מתחלק לתריסריון, מעי ריק ומעי עקום. שטח המעי הוא גדול מאוד הודות לבליטות הקטנות הרבות הנמצאות על הדפנות שלו (סיסים). בלוטות אלה תופסות שטח רב וכך הספיגה של המזון לדם יעילה יותר.
המעי הגס-המעי הגס הוא איבר אליו מגיעות שאריות המזון לאחר העיכול בקיבה ובמעי הדק. הוא קצר מהמעי הדק ועבה ממנו. אורכו כ-1.5 מטר. המעי הגס הינו התחנה האחרונה בצינור העיכול.
2. פה-תפקיד הפה הוא לעיסת המזון, גריסתו, ערבובו עם הרוק והפיכתו לעיסה לקראת הבליעה. הפה גם לוקח חלק בתהליך הנשימה.
וושט-תפקידו של הוושט הוא להעביר את המזון לקיבה באמצעות מערכת שרירים. הבליעה אינה מתבצעת באמצעות כוח הכובד (גם אם אדם יעמוד על ראשו הוא יוכל לבלוע) זאת בשל תנועת השרירים.
קיבה-תפקידי הקיבה הם אחסון מזון, פירוק ראשוני של המזון באמצעות שרירים, פירוק של החלבונים ע"י אנזימים המכונים פרוטאזות ופירוק ראשוני של השומנים.
תריסריון-תפקיד התריסריון הוא עיקר תהליך העיכול, כל עמילן שלא התפרק בפה ובקיבה ממשיך להתפרק בתריסריון. לתריסריון מגיעים חומרים מהלבלב, הכבד וכיס המרה העוזרים לפירוק של חלק ממרכיבי המזון.
כבד וכיס המרה-תפקיד הכבד הוא לפרק את הגלוקוז לגליקוגן ומגליקוגן לחד סוכר בין הארוחות ובצום, כך הכבד מאזן את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה. הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם, מנטרל חומרים רעילים ומייצר תאי דם אדומים. הכבד הוא איבר חשוב בפעולות בגוף ולכן הוא נקרא "בית החרושת הכימי של הגוף".
לבלב-תפקיד הלבלב הוא לייצר מיצים שבהם יש אנזימים העוזרים בעיכול המזון. ללא אנזימי הלבלב פירוקם של אבות המזון איננו מושלם.
המעי הדק-תפקידיו של המעי הדק הם עיכול כימי של המזון (פחמימות, חלבונים ושומנים) ליחידות הבניין שלהם וספיגה של יחידות הבניין הללו אל הדם.
המעי הגס-תפקיד המעי הגס הוא לספח נוזלים ומלחים משאריות המזון. לאחר מכן שאריות אלו יוצאות דרך פי הטבעת.
3. פה-הפריטים הקבועים בפה (שיניים, שפתיים, לשון, חניכיים ובלוטות הרוק) מאפשרים לפה לגרוס את המזון, לערבבו עם הרוק ולהפוך אותו לעיסה.
וושט-השרירים הנמצאים בוושט מאפשרים לה להעביר את המזון בכל מצב. הוושט אינה משתתפת בהמשך פירוק המזון.
קיבה-שרירי הקיבה החזקים לשים ומועכים את המזון בדומה לפעולתו של מערבל מזון. שלושת השכבות של השרירים בקיבה הם לא רצוניים (שרירי אורך, שרירי רוחב ושרירים אלכסוניים).
תריסריון, כבד וכיס המרה, לבלב-הם בלוטות עיכול המפרישות חומרים המפרקים את המזון.
המעי הדק-בזכות הבלוטות הרבות הנמצאות במעי הדק ספיגת המזון לדם יעילה יותר.
המעי הגס-מפני מיקומו לייד פי הטבעת הוא יכול להעביר את שאריות המזון אליו.
4. פה-העיכול בפה מתחלק לשלושה חלקים: פירוק פיזי ומכני של המזון, ריכוך המזון והתחלה של פירוק כימי של המזון.
וושט-בוושט אין המשך של פירוק המזון אך צינור הוושט מעביר בעזרת שריריו את המזון.
קיבה-שרירי הקיבה החזקים מועכים את המזוןבעזרת שלושת שכבות השרירים שבה.
תריסריון-העמילן שלא התפרק בפה ובקיבה ממשיך להתפרק בתריסריון בעזרת אנזימים המופרשים מהלבלב.
כבד וכיס המרה-תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובצום. הכבד מייצר את מיץ המרה. מיץ המרה נאגר בכיס המרה ומשם מופרש אל המעי ועוזר בפירוק החומרים השומניים שבמזון.
לבלב-בלוטת הלבלב מפרישה לחלל המעי מיצי עיכול. מיצים אלה חשובים לפירוק של חלבונים, פחמימות ושל חומרים שומניים.
המעי הדק-במעי הדק נמצאים מיצים העוזרים בפירוק המזון, חלק מהמיצים נמצאים במעי הדק וחלקם מגיעים אליו מהלבלב ומהכבד.
המעי הגס-אל המעי הגס מגיעות שאריות המזון, המעי הגס אוסף אץ הנוזלים והמלחים מהמזון שהגיע אליו ואת השאריות מוציא דרך פי הטבעת.
5. החלבנוים הפחמימות והשומנים במזון שאנו אוכלים אינם יכולים להספג בדם ולהגיע לכל תא בגופינו.
צריך לפרק אותם לחומרים קטנים יותר, פרוק זה נקרא עיכול.
ישנן 2 דרכים לפרוק:
פרוק מכני: חיתוך, טחינה של המזון, כך שיתקבלו חתיכות קטנות יותר.
מתבצע בפה על ידי השיניים. מתבצע גם בקיבה.
פרוק כימי: מתבצע על ידי שבירה של קשרים כימיים בתוך המולקולות המרכיבות את המזון.
מתבצע בפה, מתבצע על-ידי אנזים המצוי ברוק- האנזים עמילאז- שמפרק שרשרות ארוכות של עמילן לשרשרות קצרות, מתבצע גם במעי הדק- התריטריון.
6. אנזים:
חומר חלבוני שנמצא בתאים חיי, המזרז תגובות או תהליכים ביוכימיים מסויימים.
המולקולות שעליהן פועל האנזים מכונות סובסטרטים.
האנזימים אינם "מתבזבים", פעולתם היא לא חד פעמית.

[PcGunMan]

יווווווווו לאן הגענו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איפה אתה מתעסקים בלעיסה?????