high frequency training v.s ABCD

[gal.T]

התהליך שאתה מדבר עליו הוא סינטזת חלבונים, אשר נמצאת בעלייה לאחר האימון לכ36 שעות. ככה שתמיד נוצר מאזן כלשהו הנקרא, המאזן החנקתי. לאחר האימון, למשך אותה תקופה בעצם, אותו מאזן הופך ממאוזן לחיובי - > מאזן חנקתי חיובי.
קודם כל, תצא מנקודת הנחה שתמיד יהיה אחוז קטן מכמות החלבון שלנו שיהפוך לגלוקוז. גם כן, המאזן החנקתי אף פעם לא זהה, הוא תלוי בהרבה דברים לא ידועים, או ידועים (הורמונים אנאבולים, וותק של המתאמן, גיל ועוד). להניח ששריר אחד יקבל את אותה כמות ח.א, כמו שכל הגוף היה מקבל מאימון גוף מלא, זה די חלום. פעם חשבו שאם נאמן שריר X באימון, אז הוא יגדל למשך שבוע בגלל כמות הסטים הגבוהה. היום מבינים, שלאימון של שריר X למטרת היפרטרופיה גם כן יש מינימום מסויים (והמקסימום מאוד קרוב אליו), כאשר התופעה לאחר האימון נמשכת ל- א)סינטזת חלבונים של 36 שעות, ו- ב)התאוששות של מערכת העצבים בהתאמה לכמות הסטים.
אבל כתבתי על זה כבר בשרשור אז זה מיותר ההסבר הזה.

כמות הפחמימות תגדל רק כאשר כמות הסטים הכוללת באימון תגדל (ממוצע של 24).

גל.