מאמר חדש באתר: עידן מויס

[אלברט ברכה]

פורסם במקור על ידי אמרון

אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל זה לא אומר שמי שעשה תחרות אחת והגיע ברמה טובה זה מוריד מהרמה שלו. אתה יכול להעריך יותר מתחרה ששנים בעסק ומשקיע אבל גם לחברה הצעירים מגיע את הפרגון, סך הכל בגיל הזה מה שעושים כל היום זה לשתות ולעשן, לא מבין למה בחור צעיר שעשה כזה שינוי אתם כאילו מורידים מהרמה שלו

תראה,

לא הצלחתי להבין למה, אבל יש יותר מדי אובר-פרגון והאדרה עצמית\כללית בקהילת הבילדינג ולא תמיד עם סיבה ברורה.

אותי אישית זה פשוט מעצבן ובו זמנית מצחיק האופן שבו אתם מדברים ומפארים אנשים שמתעסקים בתחום כמה חודשים בודדים.

אני בכלל לא מתייחס לבחור, הוא פרט שולי ורק דוגמא במה שאני מנסה להגיד, ואגב אני באמת לא רואה בו משהו מיוחד.
כל הסופרלטיבים שאתם מחלקים גורמים לכל בן אדם שני ללכת להתחרות ולתחרויות להיות מורכבות מאנשים שלא בשלים, לא מתאימים, לא מוכנים והרבה פעמים לא קשורים לענף.

עם כל הכבוד ויש כבוד, התוצאות של הבחור, שיפות לכשלעצמן, יכולות להיות מושגות ע"י כל ילד בן גילו שיקח חומרים ויקבל הדרכה מסמכות מקצועית טובה בתחום.
לעומת זאת, אני מבטיח לך שאם הוא יתמיד וימשיך ככה לא רק שנה, אלא 5, הוא ישיג תוצאות שאין כמעט מצב שמישהו אחר בן אותו גיל ישיג בשנה. למה? כי מה שהשני עושה בשנה אחת, הראשון עושה כבר 5. הקושי והתוצאות הן בהתמדה ארוכת הטווח ולא בלתת פוש בדיאטה לתחרות די לצ'נס איזה one night stand.

המחלה הזאת קיימת גם בכדורגל הישראלי - כל ילד עם קצת כישרון אבל 0 מאסה, ללא מהירות ובטח ללא כושר גופני ברמה גבוהה, הולך לבלגיה או לארמניה לחמם את הספסל ולקבל כמה מאות אלפי יורו, במקום לשחק 3-5 שנים בארץ, להטביע את החותם שלו, להראות למועדונים אחרים ובעיקר לעצמו שהוא ראוי, ואחר כך לקבל חוזה בקבוצה אמיתית, קרי ליגה אנגלית, ספרדית, גרמנית, איטלקית.