למה אנחנו ישנים?

[Jones]

פורסם במקור על ידי tomerA

אני מודע לגמרי לכול הנזקים שנגרמים, השאלה שלי למה זה קורה דווקא בכלל מחסור בשינה.
מה יש בשינה שכול כך חשוב לגוף?

תפקידיה של השינה אינם ברורים במלואם, וגם לא ברור מדוע ישנם בני אדם המסוגלים לישון מעט מאוד (ידועים כאלו המסוגלים להסתפק בשינה שבין שעה לשעתיים בלילה). בעבר סברו ששינה נובעת מהצטברותם של רעלנים בעלי השפעה מרדימה, אך תאוריה זו ננטשה. אריסטו סבר שהשינה נגרמת מצינון אדי הלב בידי המוח (שלפי השיטה האריסטוטלית היה איבר קירור גרידא). ב20 שנים האחרונות אמצעים חדשים ומחקרים בתחום מדעי המח ,פסיכיאטרייה ונוירולוגיה העלו כמה תאוריות :

השינה מסייעת בהפרשת חומרים חיוניים. ייתכן שהיא קשורה להגדלת מספר החלבונים, וידוע שהורמון הגדילה מופרש במהלך מצבי שינה עמוקים. כמו כן ידוע גם שקורטיזול מופרש בעיקר בשלבי השינה האחרונים וזו ככל הנראה בין הסיבות לכך שהעדר שינה פוגע במיוחד במערכת החיסונית. בעלי חיים שנמנעת מהם שינה מתים בתוך פחות משלושה שבועות. וישנה אף מחלה תורשתית נדירה בבני אדם, שאינה מאפשרת להם לישון, ובסופו של דבר, אחרי כמה חודשים, גורמת למותם. נראה שהעדר שינה פוגע במיוחד במערכת החיסונית.
איפוס ספי הגירוי -חלק מהמתווכים העצביים הקשורים בחשיבה עירנית יורדים בריכוזם בזמן שינה, כך שסף הגירוי של נוירונים במח יכול להתאפס מחדש לרמה הרגילה. סבורים שזהו המקור לעצבנות המאפיינת חוסר שינה ולרמות העירנות ובהירות החשיבה שהמאפיינת אנשים שנעורו זה עתה.
חידוש מתווכים עצביים- בזמן השינה רדיקלים חופשיים המצטברים במח מנוקים על ידי אנזימים מתאימים, ואף האנזימים עצמם שנפגעו במהלך הערנות מתחדשים. נמצא שחסך שינה קיצוני יכול לגרום למוות ,והועלתה הסברה שהצטברות נזק תאי זה היא הסיבה. כמו כן ובהתאם לתאורייה זו נמצא שבעלי חיים קטנים ובעלי קצב חילוף חומרים גבוהה נמוך זקוקים ליותר שינה מעמתיהם הגדולים (מכרסמי כיס ישנים כ18 שעות ביום ,לעומת תנינים שישנים כ2-6שעות).
השינה מונעת היחשפות לטורפים - זהו רעיון שמקומו בפסיכולוגיה האבולוציונית, ולפיו השינה מאפשרת לבעל החיים להימנע מתנועה במשך זמן ממושך, ובכך להפחית את סיכוייו להיטרף.
שינה עוזרת ללמידה - שיטה מעניינת להקניית ידע היא השמעת קלטת אודיו שבה מדוקלם חומר הלימוד באוזניו של אדם ישן. לדאבונם של סטודנטים, וכפי שהוכיחו ניסויים רבים, שיטה זו אינה עובדת. עם זאת, ישנן טענות שלפיהן חומר שישונן קודם לשינה ייזכר טוב יותר.
באופן כללי, רווחת ההנחה שיש קשר כלשהו בין שינת רע"מ לבין לימוד. סריקות מוח שנערכו לבעלי חיים בשנתם חיזקו סברה זו. שינת רע"מ מתארכת בימים שאחרי לימוד אינטנסיבי וחסך בה צפוי לגרום לקשיים בזיכרון. מחקרים פסיכולוגיים שנערכו על חולדות מצאו כי כשלימדו חולדות לעבור מבוך, ואז מנעו מהם את שנת הרע"מ, הן הראו ביצועים גרועים יותר בהשוואה לחולדות שישנו שנת לילה סדירה. כשנחקר נושא זה בבני אדם נמצאו תוצאות דומות. אנשים שלא יכלו לישון שנת רע"מ הראו יכולות גרועות יותר במטלה שנלמדה יום קודם לכן. ידוע, אף על פי כן, על אנשים ששמרו על יכולותיהם הקוגניטיביות גם בהיעדר שינה מסוג זה.

שינה כפועל יוצא של מערכות נוירוניות -נמצא ששנת החלומות היא פועל יוצא של סידור עצמי של רשתות נוירוניות ,בזמן הסידור מחדש של הקשרים הסינאפטיים ניתוק מהמציאות הוא חיוני לשרידה. "חלימה" מסוג זה נמצא יעיל בסידור מערכות בינה מלאכותית המבוססות על רשתות נוירונים.
שינה שומרת אנרגיה - במהלך שלבי השינה העמוקים (אך לא במהלך שינת רע"מ) הגוף צורך הרבה פחות אנרגיה. בשל כך, חיות קטנות, שהפעילות המטבולית בגופן גבוהה במיוחד, זקוקות לשינה רבה יותר מזו שזקוק לה האדם.
מויקפדיה.