האנדוקרינולוגיה של גדילת שרירי השלד

יותם טלר · 29-04-07, 18:46

זה כבר זמן רב שרציתי ללמוד על מעט על האינטראקציה שבין ההורמונים לבין הרצפטורים האנדרוגניים ועל איך למעשה שרירים גדלים, אך לא מצאתי זמן, כוח או סיבה מספקת לעשות זאת.
אז החלטתי שאני צולל לתוך המאמר וזה יהיה התירוץ שלי

קטע זה נועד לתת רקע מכאני לדרך שבה גופנו מתקן את עצמו, נועד לפתוח את התיאבון, את התשוקה לרצות וללמוד עוד. בעקבותיו צפויים לבוא מאמרים נוספים על אנאבוליים ואנדרוגנים.

אגב, המאמר נכתב בעזרת "Anabolics 2006", באישור ואפילו פרגון של William Llewellyn, תהנו.
יותם.

האנדוקרינולוגיה של גדילת שרירי השלד

עלייה במסת השריר
השלב הראשון בדרך לתובנה האנאבולית חייב להיות הבנת המשמעות של גדילת מסת השריר. לעיתים תכופות מפושטת על ידי המונח "סינתזת חלבון", עלייה במסת השריר הינה למעשה תהליך מורכב ביותר הכולל הרבה יותר מאשר בנייה פשוטה של חלבון מחומצות אמינו. גדילת מסת השרירMuscle) Hypertrophy), המינוח המדעי המתוקן לדרך שבה בני אנוש בוגרים בונים שרירי שלד, למעשה דורשת היתוך של תאים חדשים (הנקראים תאי לווין, Satellite Cells) עם סיבי שריר קיימים. מאז התגלית של תאי הלוווין ב-1961, נעשו מחקרים רבים בנושא מנגנון גדילת מסת השריר.מדענים הבינו שבניגוד לתאי שריר רגילים, תאים אלו יכולים להיווצר מחדש במהלך החיים הבוגרים. מעבר לזאת, הם אינם מהווים יחידות אוטונומיות, אלא מספקות רכיבים דרושים לתיקון ובנייה מחודשת של תאי שריר פגועים. תאי לווין אלו בדרך כלל רדומים, ונחים להם בחריצים קטנים המצויים במשטח החיצוני של סיבי השריר, וממתינים שמשהו יצית את הפעלתם.

פציעה או טראומה יספקו את הגירוי הנדרש בכדי להפעיל תאי לווין. ברגע שהופעלו, הם יחלו להתחלק ולהתרבות, ולהפוך למיובלאסטים (Myoblast) – תאים שהינם תאים תורמים במהותם, המפרישים גנים מיוגניים (Myogenic). שלב זה גדילת מסת השריר נקרא פרוליפרציית תאי הלווין (התרבות מהירה של תאי הלווין). אז המיובלאסטים יותכו יחד עם סיבי שריר קיימים, כשהם תורמים את הגרעין האטומי שלהם. שלב זה בתהליך לרוב נקרא התמיינות (Differentiation). תאי שרירי השלד הם רב-גרעיניים, משמע בעלי גרעינים (אטומיים) רבים. הגדלת מספר הגרעינים מאפשרת לתא לווסת יותר ציטופלזמה, מה שמאפשר ייצור מוגבר של אקטין ומיוזין, שהם שני החלבונים העיקריים בפעולת כיווץ שרירי השלד. אלו גורמים להגדלת תא השריר ככלל ואת תכולתו החלבונית. כדרך המקרה, מספר הגרעינים ביחס לחתך האיזור המדובר עוזר בקביעת סוג הסיב של התא, לבן (FTF, סיב כיווץ מהיר, אירובי) או אדום (STF, סיב כיווץ איטי, אנאירובי). חשוב להדגיש, שאיננו מגדילים את מספר תאי השריר באמצעות היפרטרופיה. אנו מגדילים למעשה רק את גודל התא ותכולת החלבון, למרות שאנו נעזרים בתאי הלווין בכדי להשיג מטרה זו. ביכולתם של מיובלאסטים להינתך זה לזה וליצור סיבי שריר חדשים. זו נקראת היפרפלזיה שרירית, וזו למעשה משולה לכל דבר לגדילת רקמת שריר חדשה. למרות זאת, אין זה מנגנון גדילת מסת השריר המרכזי בחיים הבוגרים.

היפרטרופיית השריר וארבעת שלבי מחזור חייו של תא הלווין
בעת שלב ההפעלה (Activation), תאי לווין רדומים מגורים לכדי כניסה למחזור התאי. פרוליפרציה (ההתרבות המהירה) מסמלת את הווצרותם של מיובלאסטים חדשים (תאים תורמים פעילים). אותם מיובלאסטים יותכו עם סיבי שריר קיימים שניזוקו בעת שלב ההתמיינות (Differentiation). תהליך זה מאפשר סינתזת חלבון מוגברת והתרחבות גודלו של התא. שלב הרגיעה (Quiescence) מסמל את חזרת התאים למצב רדום, בו תאי הלווין שכעת כבר אינם פעילים ישובו לנוח על שכבתם החיצונית של הסיבים. מאמינים שהמיוסטאטין (Myostatin), מעכב ידוע של גדילת השריר, מהווה תפקיד מפתח בוויסות תהליך זה.

השרשרת האנאבולית
כעת, משנודע לנו מהי באמת משמעות המילה היפרטרופיה, בואו נבחן את הגירוי האנאבולי ו-וויסות מתמשך. המידע להלן הינו תקציר מסכם של שרשרת ההורמונים וגורמי הגדילה שהגישור בינהם הוא האחראי על גדילת השריר., מתחילתו של הנזק התאי בסיבים, ועד ההחלמה הסופית, התיקון, והגדילה עצמה. למען הסדר הטוב, בחרתי להציגם במה שאני מחשיב שלושת השלבים הלוגיים של הפעולה. אלו הם לא קביעות מבוססות ומעוגנות מדעית. בנוסף, נוכל להעמיק ולחקור כל אחד מן הרכיבים, שליחים, החלבונים הקושרים, והרצפטורים המעורבים בפעילות הביולוגית המורכבת והמדהימה זו. אני מאמין שהטקסט שנכלל כאן ימחיש את תהליך האנאבוליזם בשריר באופן מוחשי ביותר, ואם זאת, בלא עודף פרטים בלתי נחוצים. כל אחד משלבי המפתח המתוארים יכול להוות מושא מחקר והתעניינות לעובי הקורה אם תהיו מעוניינים בכך.

29-04-07, 18:46	#1
יותם טלר חבר פעיל תאריך הצטרפות: Oct 2005 צפה באלבומי התמונות של יותם טלר הודעות: 858	האנדוקרינולוגיה של גדילת שרירי השלד זה כבר זמן רב שרציתי ללמוד על מעט על האינטראקציה שבין ההורמונים לבין הרצפטורים האנדרוגניים ועל איך למעשה שרירים גדלים, אך לא מצאתי זמן, כוח או סיבה מספקת לעשות זאת. אז החלטתי שאני צולל לתוך המאמר וזה יהיה התירוץ שלי קטע זה נועד לתת רקע מכאני לדרך שבה גופנו מתקן את עצמו, נועד לפתוח את התיאבון, את התשוקה לרצות וללמוד עוד. בעקבותיו צפויים לבוא מאמרים נוספים על אנאבוליים ואנדרוגנים. אגב, המאמר נכתב בעזרת "Anabolics 2006", באישור ואפילו פרגון של William Llewellyn, תהנו. יותם. האנדוקרינולוגיה של גדילת שרירי השלד עלייה במסת השריר השלב הראשון בדרך לתובנה האנאבולית חייב להיות הבנת המשמעות של גדילת מסת השריר. לעיתים תכופות מפושטת על ידי המונח "סינתזת חלבון", עלייה במסת השריר הינה למעשה תהליך מורכב ביותר הכולל הרבה יותר מאשר בנייה פשוטה של חלבון מחומצות אמינו. גדילת מסת השרירMuscle) Hypertrophy), המינוח המדעי המתוקן לדרך שבה בני אנוש בוגרים בונים שרירי שלד, למעשה דורשת היתוך של תאים חדשים (הנקראים תאי לווין, Satellite Cells) עם סיבי שריר קיימים. מאז התגלית של תאי הלוווין ב-1961, נעשו מחקרים רבים בנושא מנגנון גדילת מסת השריר.מדענים הבינו שבניגוד לתאי שריר רגילים, תאים אלו יכולים להיווצר מחדש במהלך החיים הבוגרים. מעבר לזאת, הם אינם מהווים יחידות אוטונומיות, אלא מספקות רכיבים דרושים לתיקון ובנייה מחודשת של תאי שריר פגועים. תאי לווין אלו בדרך כלל רדומים, ונחים להם בחריצים קטנים המצויים במשטח החיצוני של סיבי השריר, וממתינים שמשהו יצית את הפעלתם. פציעה או טראומה יספקו את הגירוי הנדרש בכדי להפעיל תאי לווין. ברגע שהופעלו, הם יחלו להתחלק ולהתרבות, ולהפוך למיובלאסטים (Myoblast) – תאים שהינם תאים תורמים במהותם, המפרישים גנים מיוגניים (Myogenic). שלב זה גדילת מסת השריר נקרא פרוליפרציית תאי הלווין (התרבות מהירה של תאי הלווין). אז המיובלאסטים יותכו יחד עם סיבי שריר קיימים, כשהם תורמים את הגרעין האטומי שלהם. שלב זה בתהליך לרוב נקרא התמיינות (Differentiation). תאי שרירי השלד הם רב-גרעיניים, משמע בעלי גרעינים (אטומיים) רבים. הגדלת מספר הגרעינים מאפשרת לתא לווסת יותר ציטופלזמה, מה שמאפשר ייצור מוגבר של אקטין ומיוזין, שהם שני החלבונים העיקריים בפעולת כיווץ שרירי השלד. אלו גורמים להגדלת תא השריר ככלל ואת תכולתו החלבונית. כדרך המקרה, מספר הגרעינים ביחס לחתך האיזור המדובר עוזר בקביעת סוג הסיב של התא, לבן (FTF, סיב כיווץ מהיר, אירובי) או אדום (STF, סיב כיווץ איטי, אנאירובי). חשוב להדגיש, שאיננו מגדילים את מספר תאי השריר באמצעות היפרטרופיה. אנו מגדילים למעשה רק את גודל התא ותכולת החלבון, למרות שאנו נעזרים בתאי הלווין בכדי להשיג מטרה זו. ביכולתם של מיובלאסטים להינתך זה לזה וליצור סיבי שריר חדשים. זו נקראת היפרפלזיה שרירית, וזו למעשה משולה לכל דבר לגדילת רקמת שריר חדשה. למרות זאת, אין זה מנגנון גדילת מסת השריר המרכזי בחיים הבוגרים. היפרטרופיית השריר וארבעת שלבי מחזור חייו של תא הלווין בעת שלב ההפעלה (Activation), תאי לווין רדומים מגורים לכדי כניסה למחזור התאי. פרוליפרציה (ההתרבות המהירה) מסמלת את הווצרותם של מיובלאסטים חדשים (תאים תורמים פעילים). אותם מיובלאסטים יותכו עם סיבי שריר קיימים שניזוקו בעת שלב ההתמיינות (Differentiation). תהליך זה מאפשר סינתזת חלבון מוגברת והתרחבות גודלו של התא. שלב הרגיעה (Quiescence) מסמל את חזרת התאים למצב רדום, בו תאי הלווין שכעת כבר אינם פעילים ישובו לנוח על שכבתם החיצונית של הסיבים. מאמינים שהמיוסטאטין (Myostatin), מעכב ידוע של גדילת השריר, מהווה תפקיד מפתח בוויסות תהליך זה. השרשרת האנאבולית כעת, משנודע לנו מהי באמת משמעות המילה היפרטרופיה, בואו נבחן את הגירוי האנאבולי ו-וויסות מתמשך. המידע להלן הינו תקציר מסכם של שרשרת ההורמונים וגורמי הגדילה שהגישור בינהם הוא האחראי על גדילת השריר., מתחילתו של הנזק התאי בסיבים, ועד ההחלמה הסופית, התיקון, והגדילה עצמה. למען הסדר הטוב, בחרתי להציגם במה שאני מחשיב שלושת השלבים הלוגיים של הפעולה. אלו הם לא קביעות מבוססות ומעוגנות מדעית. בנוסף, נוכל להעמיק ולחקור כל אחד מן הרכיבים, שליחים, החלבונים הקושרים, והרצפטורים המעורבים בפעילות הביולוגית המורכבת והמדהימה זו. אני מאמין שהטקסט שנכלל כאן ימחיש את תהליך האנאבוליזם בשריר באופן מוחשי ביותר, ואם זאת, בלא עודף פרטים בלתי נחוצים. כל אחד משלבי המפתח המתוארים יכול להוות מושא מחקר והתעניינות לעובי הקורה אם תהיו מעוניינים בכך.