ציטוט:
פורסם במקור על ידי P-a-n-1-c
ההורים האלה לא עושים את זה בכוונה. אתה חושב שהאמא שלה ילד נהנת לעבוד ב3 עבודות בו זמנית? אתה חושב שזה קל? אתה חושב שהיא מרגישה טוב עם עצמה שבמקום לשבת עם הילד שלה לאכול צהריים ולהקשיב לסיפורים שלו על מה שהוא למד היום בבית ספר היא צריכה לנקות מדרגות באיזה מקלט??
תגיד תודה שההורים שלך היו איתך כשהיית קטן. אתה צריך כל יום להודות לאלוהים שיש לך מה לאכול ומה לשתות ולדעת שלא לכולם (ואני גם די בטוח שאצלך זה גם ככה) זה בא בקלות. יש אנשים שקורעים את התחת שלהם בשביל להרוויח לחם.
ההורים בראש ובראשונה דואגים להישרדות. קודם כל שיהיה לילד מה לאכול ולשתות וקורת גג ואז אפשר יהיה לטפל בבעיות האחרות.
ההודעות שלך מזלזלות. כי אתה כנראה נולדת בארץ להורים שהיו מבוססים בעבודה כלשהי ותודה לאל גם בטח היו לך אחים גדולים ו\או סבא וסבתא ו\או חברים של ההורים ו\או שכנים שעזרו לטפל בך. אבל תסתכל על העולים מרוסיה או מאתיופיה, יש להם מישהו פה בארץ בכלל? אתה יודע איזה סבל הם עוברים עד שהם נקלטים לארץ? אתה יודע שאני עליתי עם המשפחה שלי עם 150$ וזהו? אני בטוח ב100% שלא ידעת את זה. אנשים שעולים לארץ יש להם קושי של שפה, קושי של קורת גג וקושי של עבודה. לא כולם ברי מזל ומשיגים עבודה ישר במקצוע שלהם (ותודה לאל ההורים שלי היו מהסוג הזה), רובם פונים לעבודות שמביישות ומשפילות את הלימודים המפרכים שהם עברו.
למה אתה חושב שכל הדוקטורים האלה עם תואר 2-3 בפיסיקה גרעינית עובדים היום בטיב טעם? כי יש להם המון בירוקרטיה לעבור עד שהם יסדירו את המקצוע שלהם, יש להם ילדים בבית שמחכים לאוכל, יש להם חשבונות לשלם, יש להם ללכת לאולפן כדי ללמוד את השפה, ומה לעשות עבודות מזדמנות כמו טיב טעם או שטיפת בתי מלון הן עבודות שיכולות להכניס כסף בטווח המיידי שזה מה שההורים האלה צריכים.
אני מקווה שתקרא את כל ההודעה שלי על בוריה ואולי תבין שמה שאתה אומר פה זה פשוט לא פייר. לא לכולם התמזל המזל כמו שלך ולרבים אחרים (ואל תגיד לי שהיו לך חיים קשים כי תודה לאל אתה לא יודע מה זה חיים קשים. אתה לא גרת ברחוב או שניתקו לך את החשמל ולא היה לך אוכל במקרר).
תבין שהיצר ההיסדרותי הוא המניע של ההורים האלה. אתה חושב שההורים האלה לא אוכלים את עצמם שהם לא יכולים להיות עם הילד שלהם? אין להם ברירה!
|
קראתי את התגובה שלך ואני ממש לא מסכים איתך..
נכון ששלא היו לי חיים קשים (קשה זה יחסי) אבל אני ממש לא רואה איך זה קשור..
הורה אפילו שעה בבית אחרי 3 עבודות ו-12 שעות מחוץ לבית חוזר הביתה ודבר ראשון צריך לראות מה עם הילדים שלו.. אני ממש לא מזלזל זה הדבר האחרון זאתה יכול להגיד עליי .. זה אולי נשמע אכזרי אבל ככה זה צריך להיות לפי תפיסת העולם שלי... אפילו אם הוא שעה בבית ואין לו זמן לברר מה הילד למד היום ולאכול איתו ארוחת צוהוריים יש לו זמן ללמד את הילד שעה ביום לא צריך יותר מזה בשביל לגדל ילד בלי 25 תיקים במשטרה.. שעה ביום הוא צריך להגדיש לילד ולהסביר לו מה חשוב בחיים ולהקנות לו ערכים חשובים... שעה ביום בשביל למור לילד אל תסתובב בחוץ אחרי שאתה מגיע הביתה תדבר יפה לאחותך וכו'... שעה ביום בשביל להעניש או להפליק לילד שלא התנהג כמו שצריך.. לא צריך יותר מזה בשביל לגרום לילד לא להפוך לילד רחוב..
הבעיה מתחילה בזה שההורים מגיעים הביתה ונחים או מתעסקים בעצמם... כמה שזה נשמע קשה ואכזרי שאחרי 12 שעות עבודה בלי מנוחה ההורה צריך להתעסק אם הילדים שלו ולא עם עצמו ככה זה צריך להיות אם ההורה רוצה שלילד שלו יהיה טוב והוא לא יגיע לעיתון עם 25 תיקים במשטרה... ההורה צריך לוותר מעצמו גם אם זה קשה ואם אם כמו שאמרת זה אפילו קשה מאוד!!
אני דווקא כן חושב שחלק מן ה"עבריינות " של הילד נולדת מעצם הקיפוח שהוא עובר ועצם היותו נחות כביכול משאר החברה.. פה שוב נכנס תפקידו של ההורה ללמד את הילד לא להוצי את זה בצורה של פשע אלה בצורות חיוביות...
כמה שזה נשמע קשה.. ממצב קשה אפשר להיחלץ רק בעזרת מאמצים אדירים.. לא כל בנאדם יכול לעמוד בזה...
אז נכון שיש הורים שיותר קל להם הם הולכים לעבוד שעה וחוזרים עם בוכטות ויש להם ימבה כסף... והם יכולים לשבת ולדבר עם הילד ובאותו זמן לשתות קפה מאקיטו עם קוראסון.. ובזמן אחר יש הורים שחוזרים אחרי 12 שעות עבודה וצריכים במקום להניח ת'ראש לכמה דקות להגדיש את הכמה דקות האלה לילד שלהם... אןי פה שאלה של פייר.. ככה העולם בנוי וצריך לעשות את המיטב כדי לשפר את המצב... אם אתה לא עושה את המיטב סימן שכנראה וויתרת איפשהו וויתרת למען עצמך במקום לתת לילד שלך את אותם הדקות שהוא היה צריך בשביל להתחנך.. פה בדיוק הטעות של ההורים...
ואני מבטיח לך שההורים של הילד הזה לא עובדים לא 10- ולא 8 שעות הם פשוט מזניחים את הילד הזה כמו הרבה אחרים כי יותר קל להם ככה...
