|
פיתוח גוף-כללי בפורום זה יהיו שיחות בנושא פיתוח גוף שאינם נכללים בפורומים האחרים |
![]() |
|
הגדרות אשכול | אפשרויות הצגת נושא |
|
![]() |
#1 |
אחראית תזונה ותוספים.
תאריך הצטרפות: May 2006
הודעות: 3,294
גיל:: 24
עוסק ב:: מדריכה בחדר כושר
|
![]()
__________________
mmm |
![]() |
![]() |
![]() |
#2 |
חבר פעיל
|
![]() בוקר טוב אליהו,
פירסמתי את העבודה הזאת מלפני המון חודשים, ועד עכשיו חלק מהגולשים פה משתמשים בחלקים מזה בתור עבודות הגשה למנהם לבצפר. חבל שאת לא משתמשת בסרגל החיפוש.
__________________
מדריך חדר-כושר מוסמך, וינגייט. כשתבין...תגדל! ![]() לפניות, שאלות, בקשות, המלצות, תלונות - ליחצו כאן. |
![]() |
![]() |
![]() |
#3 |
אחראית תזונה ותוספים.
תאריך הצטרפות: May 2006
הודעות: 3,294
גיל:: 24
עוסק ב:: מדריכה בחדר כושר
|
![]() ---- 1 תקציר עבודה זו דנה בסוגיית השימוש בסמים בקרב אתלטים. בספרות המקצועית של חמשת השנים האחרונות ניתן לזהות ארבעה כיוונים עיקריים שדנים בנושא. הראשון הוא הגדרה של קבוצות סמים שונות. היסטוריה של השימוש, תופעות לוואי והאפקטיביות של הסם בשיפור הביצועים בענפי ספורט שונים. קבוצה שניה דנה בנושא של העליה בשכיחות השימוש בסמים במיוחד סטירואידים אנדרוגינים אנאבולים (Anabolic Androgenic Steroids-AAS) בקרב בני נוער שהם לווא דווקא אתלטים. בנושא הזה מנסים לזהות גורמי סיכון לשימוש בסמים בגיל צעיר ולעמוד על המאפיינים של תוכנית התערבות אפקטיבית שתגרום לירידה באחוזי המשתמשים. קבוצה שלישית של מאמרים דנה בבדיקות הקיימות כיום בשטח לבדיקת הסמים בספורט, יתרונות וחסרונות כל בדיקה ואופן ביצוען. בנוסף, מוצעות בדיקות חדשות כמו בדיקת שיער מהקרקפת של האתלט על מנת לזהות שאריות של חומרים אסורים. הקבוצה האחרונה דנה בסוגייה האתית של בדיקות הסמים בספורט ונשאלת השאלה אם יש בביצוע בדיקות אלה חדירה לפרטיות ווויתור על זכויות בסיסיות שיש לפרט כמו הזכות לחופש ולפרטיות. העבודה הזו תתייחס לארבעת הקבוצות בהתאם להדגשים בספרות כך שהנתח של AAS ושכיחותם העולה בקרב צעירים יהיה יותר משמעותי בעבודה מאשר סם מסוג מסויים שהוא זניח בספרות. החלק הראשון ידון בקבוצות בסמים השונות לפי הרשימה של הוועד האולימפי העולמי (International Olympic Committee-IOC) של החומרים האסורים לשימוש בספורט. הרשימה מורכבת מהחומרים שאסורים לגמרי ובה אני אציג את קבוצת הממריצים שתכלול אמפיטמינים וקפאין ואפדרין (Ephedrine). אחר כך אדבר על קבוצת החומרים ששייכת לקבוצת הממריצים והחומרים האנאבולים גם כן והיא תכלול את החומרים ממשפחת ביטא 2 אגוניסטים. אחר כך אציג את קבוצות הנרקוטיקה, משתנים וההורמונים ולבסוף אדון בקבוצה ה- AAS. בקבוצת הסמים האסורים בענפים מסויימים אדבר על חוסמי ביטא ואילו ברשימת השיטות האסורות לשימוש אדבר על Blood Doping. הנושא של זיהוי גורמי סיכון ובניית תוכניות התערבות יהיה משולב עם הפרק על AAS. נושא האתיקה יבוא אחר כך ומשם לסיכום. אחרי הסיכום תוצג הצעת המחקר שלי שתהיה בנושא של קפאין והשפעתו על סיבולת ואחריה תהיה הביבליוגרפיה. בסוף העבודה מצורף נספח שכולל את רשימת ה- IOC שפורסמה בינואר השנה הנוכחית. 2 מבוא השימוש בסמים על מנת לשפר ביצועים בספורט כבר קיים אלפי שנים. מקור המילה בלועזית "Doping" מהמילה "Dop" שהוא סוג של משקה מעורר שהיה בשימוש בטקסים אצל שבטים מדרום אפריקה במהלך המאה 18. עם הזמן ההגדרה של המילה השתנתה וכללה שיפור לא הוגן בביצועים, שימוש בסמים או בשיטות אחרות על מנת לשפר ביצועים ולנסיון לשבש תוצאות של בדיקות סמים. אותה הגדרה שנויה במחלוקת כי ישנם המון שיטות לשיפור הביצועים כמו אימון בגבהים ותזונה, אבל אותם שיטות הם מקובלות כיום כחלק ממשטר האימונים של האתלט. במאה האחרונה חלה קפיצה משמעותית באחוזי המשתמשים בסמים בספורט. אותה עליה משמעותית התרחשה בשנות השישים וניתן לייחסה למהפכה בתחום הפרמקולוגיה וגם בהכרה בספורט כעסק לכל דבר עם נכסים, מתווכים והמון רווחים. כיום נושא בסמים בספורט בעל חשיבות גדולה מכמה טעמים. האחת בגלל הסיכונים שבשימוש בסמים, מחקרים הראו שלרוב הסמים יש תופעות לוואי שחלקן מסכנות חיים. שימוש ב-AAS עלול לגרום למחלות כמו טרשת עורקים, מחלות לב ופגיעה בכבד.[ii]סמים אחרים כמו האמפיטמינים מקבוצת הממריצים, בשימוש כרוני עלולה להופיע הפרעה פסיכולוגית של ממש בשם פסיכוזה של אמפיטמינים.[iii] אתלטים מסתכלים על תופעות לוואי אלה כמינוריות בהשוואה לשיפור המיידי בביצועים. הסיבה השניה הינה הפגיעה במעמד הספורט כתחום בעל ערכים תרבותיים ואנושיים שמקנים לו את הערך החיובי בכל רחבי העולם.[iv] אלמנט נוסף זה ההגינות במשחקים ותחרויות. ככל שאחוזי המשתמשים בסמים עולה, הסיכוי למשחק הוגן יורד. סוגיה זו מתקשרת עם הצורך והלחץ לניצחון. כיום, הקווים המנחים בחברה הם לנצח בכל מחיר גם עקב הרצון האישי של האתלט לנצח ולהיות הכי טוב וגם עקב הלחץ של המאמן, משפחה, חברים, מכרים והחברה.[v] גורם נוסף שמשחק פה תפקיד חשוב זה העניין הכספי שהוא חשוב גם מצד רשויות הספורט המחוקקות וגם מצד המדענים והמשווקים של הסמים. ארגוני ספורט מעלים את הטענה שככל שבודקים אתלטים יותר ככה משתמשים חדשים נרתעים יותר ואז אפשר לנתב אותם משאבים של בדיקת אתלטים לכיוונים אחרים. ז"א ההיגיון בביצוע הבדיקות הינו על בסיס של התייעלות.[vi] מצד שני אלה המפתחים סמים חדשים מרוויחים גם כן. מניתונים משנת 1993 מסתבר שהסכום שאנשים מוציאים על רכישת AAS עומד על 500$ מיליון בשנה בארה"ב בלבד.[vii] אחוז המשתמשים בסמים בספורט אינו ברור ומבוסס על המון השערות שגורמות לאתלטים להתנגד פחות לדחף לנסות סמים.[viii] ידוע בכל זאת שאחוזי הדגימות החיוביות הכי גבוה בשנים האחרונות שייך ל-AAS.[ix] למרות זאת, אחוזי הדגימות החיוביות הכללי נשאר נמוך וזה לא נובע משימוש מופחת בסמים אלא מאימוץ שיטות הסוואה יותר מתוחכמנות משולבות עם משטרי שימוש בסמים כך שרוב השימוש יהיה בזמן אימון. ידוע בנוסף שמעל 50% מבדיקות הסמים מתבצעות בזמן תחרות.[x] כיום הדרישה לביצוע בדיקות מחוץ לתחרות הולכת וגוברת אך באותו זמן מלווה במספר בעיות כמו העניין האתי של בדיקות בכלל ובמיוחד מחוץ לתחרות והאם יש באקט חדירה לפרטיות. דבר נוסף זה חוסר אימוץ השיטה באופן מלא ושיטתי ע"י ארגונים ארציים ועולמיים. עדיין ישנו מחסור בשיתוף הפעולה והרמוניזציה בין הארגונים השונים.[xi] ובכן איפה אנחנו עומדים היום? לתחום הספורט ישנן שתי אופציות, לבדוק או לא לבדוק סמים. בתהליך הבדיקה ישנה חדירה לפרטיות שמתורצת ע"י ההנחה השגויה שבדיקות הסמים הינן אפקטיביות. בחוסר הבדיקה ישנה תמיכה משמעותית בזכות לפרטיות אך סיכון לפגיעה גדולה בבריאות האתלטים ובמעמד הספורט בחברה.[xii] עדיין אין הסכמה גורפת לאימוץ אופציה אחת על השניה. האופציה הינה של הפרט עצמו בהתחשב במעמדו בחברה, רמתו הספורטיבית, הלחץ החברתי מסביבו, כמות הכסף המושקעת בו או זאת שאמורה לבוא במקרה שהוא מנצח והכי חשוב הם הערכים הפנימיים של האתלט לגבי הגינות המשחק והאימונה ביכולות הטבעיות שלו. [i]
__________________
mmm |
![]() |
![]() |
![]() |
#4 |
אחראית תזונה ותוספים.
תאריך הצטרפות: May 2006
הודעות: 3,294
גיל:: 24
עוסק ב:: מדריכה בחדר כושר
|
![]() 3 ממריצים חומרים אלה משפעלים את מערכת העצבים המרכזית ויכולים לשמש להורדת עייפות, הגברת העירנות, תחרותיות ואגריסיביות. בגלל זה הם נחשבים למשפרי ביצועים בענפים שדורשים כוחות מתפרצים וסיבולת במיוחד בגלל העליה ביכולת להתחרות תחת מאמץ והירידה ברגישות לכאב.[i]סביר להניח שהשימוש הראשוני בממריצים התרחש על מנת לסייע לאתלטים לעבור את "מחסום הכאב". לרוב, השימוש בממריצים הינו ביום התחרות אך ניתן להשתמש בהם בזמני אימון על מנת להגביר את עוצמת האימון בכל מפגש. כיום ישנה עדות מדעית מוגבלת לגבי יכולת הממריצים לשפר ביצועים מחוץ לתחרויות.[ii] ניתן לחלק את קבוצת הממריצים לשלושה סוגים והם ממריצים פסיכומוטוריים, מדמים מערכת סימפטטית (Ephedrine) וקבוצה אחרונה שלא שייכת לאף קטיגוריה.[iii] מנגנון העבודה של הממריצים יכול להיות אחד מאלה: 1: הגברת שחרור נוירוטרנזמיטורים (NT ) לכיוון הרצפטורים: אמפיטמינים ואפדרין עובדים בצורה הזו. 2: שפעול ישיר של רצפטורים פוסט-סינפטים: אפדרין וקפאין. 3: אינהיבציה של תהליך ה-Re UpTake: קפאין ואמפיטמינים. * כנראה שממריצי מערכת העצבים המרכזית עובדים בעיקר על ה-NT דופמין (Dopamine), נוראדרנלין (NA ) וסירוטונין (Serotonin). קפאין משפיע כנראה על אדינוזין.[iv] 3.1 אמפיטמינים השימוש התרופתי באמפיטמינים התחיל בשנות העשרים כתרופה כושלת לטיפול בגודש באף, כתרופה נגד דכאון ולדיכוי התיאבון. כיום משתמשים באמפיטמינים במקרים בודדים לטיפול בילדים עם הפרעות קשב ובהפרעות שינה.[v] אמפיטמינים נחשבים לחומרים אנורקטים שמעלים ריכוזי חומצות השומן החופשיות בפלזמה ואת טמפרטורת הגוף.בנוסף, הם בעלי השפעה דומה של המערכת הסימפטטית על מערכות הנשימה, עיכול, לב וכלי דם. עיקר הספיגה של אמפיטמינים מתרחשת במעי הדק והיא נגמרת אחרי 2.5-4 שעות ומואצת ע"י אכילה. מקסימום ריכוז בפלזמה מתרחש 1-2 אחרי הנטילה. לאמפיטמינים בנוסף שני מטבוליטים עיקריים בעלי אותה השפעה והם p hydroxy amphetamine ו-p hydroxy ephedrine. שחרור האמפיטמינים מהגוף מתבצע דרך סינון כלייתי.[vi] 3.1.1 השפעות בטווח הקצר ישנם מספר השפעות: 1: הגברת מהירות הלמידה של מטלות חדשות. 2: השפעה חיובית על מצב הרוח שמתבטאת בעליה באנרגיות הפיזיות, דיבור יתר, הומור, התרגשות וחוסר מנוחה. 3: הפרעה קטנה בתפיסת הזמן שיכולה לגרום להפרעה בשיפוט בזמן תכנון פעילויות או מניפולציות. 4: כנראה אין שיפור בביצועים אינטלקטואלים. 5: ההשפעה על השיפוט איננה ברורה. 6: הגברת הלבידו אך בשימוש כרוני התפקוד המיני עלול להיפגע . 3.1.2 תופעות לוואי 1: הזעה, טכיפניה, עליה בלחץ הדם, יובש בפה 2: בלבול, דלריום, כאב שרירי ומפרקי, רעד (Tremor) 3: תחושת פחד כללית, איטיות ברציונל, התנהגות חסרת אחריות, ארטביליות, אי שקט, הפרעות שינה ובמקרים של הפסקה פתאומית של הסם נקבל דיכאון נפשי ופיזי. 4: בשימוש כרוני עלולות להתפתח פתולוגיות בשריר הלב, איחור בגדילה אצל צעירים. במינונים גבוהים עלולים לקבל סימנים בלתי הפיכים כמו פסיכוזה של אמפיטמינים (Amphetamine Psychosis). 5: חשוב לדעת שכל הסימנים הנ"ל הם לא אחידים והם תלויים במינון. * במקרים של הרעלת אמפיטמינים הטיפול דרך תרופות אנטיאדרנירגים ואנטאגוניסטים לרצפטור של דופמין.[vii] 3.1.3 אמפיטמינים וספורט 1: אמפיטמינים מגבירים את יכולת הגוף להתמודד עם פסולת אנאירובית ז"א מעלים יכולת אנאירובית ולכן חלק גדול מהמשתמשים הם רוכבי אופניים. 2: השפעתו על עייפות דורשת עוד מחקר. 3: במחקר שנעשה על קבוצת כדורגל מארה"ב מסתבר שהשחקנים נוטלים מינונים שונים, תלוי במיקום שלהם במגרש. אלה בעמדות ההגנה נוטלים את המינונים הכי גבוהים כדי להגביר אגרסיביות ואלה שתפקידם למסור כדורים בצורה מדוייקת נוטלים את המינון הכי נמוך. 4: מעלים את סף הכאב. 5: ישנה חשיבות רבה להבין איך הסם עובד בגלל מקרי המוות שהתרחשו בעבר עקב מכת חום שזורזה ע"י השימוש בסם. הסיבה הייתה שהסם מרחיק את אספקת הדם מהעור ולכן מקטין את יכולת הגוף להתקרר. בנוסף הוא מכווץ כלי דם, מעלה טמפרטורת הגוף ומגביר את קצב הלב. כל ההשפעות משולבות ביחד עלולות להוביל להפרעות קצב שיובילו למוות.[viii] 3.2 קפאין כנראה קפאין הוא הממריץ הכי ישן שהאנושות מכירה.[ix] כיום הוא נמצא במספר רב של משקאות (תה, קפה, שתיה קלה) ותרופות (כטיפול בהצטננות ולהורדת כאבים) והוא נחשב בדומה לאמפיטמינים למעורר בינוני של מערכת העצבים המרכזית.[x] הרמות שבהם הקפאין עובד נעות בין 85-200 mg וההשפעה תהיה ירידה בעייפות, שיפור העירנות, העלאת התפוקה וזרימת מחשבות יותר קלילה וברורה. בנוסף ישנה הרפייה של שרירים חלקים, עליה במתן השתן וטכיקרדיה. הרמה המותרת כיום לפי רשימת ה-IOC עומדת על 12 mic.g/ml. ברמות מעל 250 ישנה הרעלת קפאין שסימניה הם כאבי ראש, מצב רוח לא יציב, עצבנות ופחד לא ברור.[xi]
__________________
mmm |
![]() |
![]() |
![]() |
#5 |
אחראית תזונה ותוספים.
תאריך הצטרפות: May 2006
הודעות: 3,294
גיל:: 24
עוסק ב:: מדריכה בחדר כושר
|
![]() תופעות הלוואי ניתנות לחלוקה על פי: אקוטיות: 1: קלות – עצבנות, אריטביליות, הפרעות שינה והפרעות במערכת העיכול. 2: קשות – פצע פפטי, דלריום, תרדמת, פרקוסים והפרעות קצב. כרוניות: הסימפטום העיקרי פה הוא עליה בריכוזי הכולסטרול בדם.[i] 3.2.2 קפאין וספורט ההנחה עד שנות השמונים הייתה שקפאין משפר סיבולת ע"י האצה בשימוש בשומן והאטה בפירוק הגליקוגן. אך מסקירה גדולה שנעשתה בשנת 1991 סוכם שישנם 6 גורמים שמשפיעים על מידת ההשפעה של קפאין והם מינון, סוג האימון, עוצמת האימון, מאגרי אנרגיה לפני אימון, שימוש קודם בקפאין ורמת האימון. בשנת 1993 עלתה ההצעה שהאפקט המקסימלי של קפאין תלוי בסוג האימון המתבצע. אימון לזמן ממושך עם דגש על אלמנט הסיבולת, בערכים של 75-80% מצריכת החמצן המקסימלית נצפתה עדות לשיפור מתמיד בביצועים. סיכום נוסף של המכניזמים משפרי הביצועים של קפאין קובע שקפאין משפעל מערכת העצבים המרכזית, מזרז שחרור קטיכולאמינים, מתערב בתנועה של חומצות השומן החופשיות, בתהליך אגירת הגליקוגן בשרירים ובכבד ומגביר שימוש בטריגלצרידים בתוך השריר ובכך מוריד עוד את השימוש בגליקוגן שנמצא בשרירים.[ii] ** החומר אפדרין הינו מדמה מערכת סימפטטית (Sympathomimetic) והוא נמצא בתרופות לטיפול בסימפטומים של הצטננות ובמקור שימש כתרופה להרחבת ברונכים אצל חולי אסטמה. אפדרין מהווה דוגמה לגבול העדין בין שימוש תרופתי לבין שימוש לרעה. 3.3 ביטא 2 אגוניסטים במרץ 1993 קטיגוריית הסטירואידים האנאבולים הפכה לחומרים אנאבולים שכללה שתי תת קבוצות והם AAS וחומרים אנאבולים אחרים (ביטא 2 אגוניסטים). השימוש התרופתי בחומרים האלה הוא בין השאר כטיפול באסטמה. לחומרים ישנן תכונות אנאבוליות וגם ממריצות ולכן הם נמצאים בשני המקומות ברשימה של ה- IOC. ה-IOC עד שנת 1993 מנעה את השימוש במספר ביטא אגוניסטים דרך אינהלציה בלבד, אך באותה שנה אותה קבוצה הצטמצמה לשני חומרים והם סאלבוטמול (Salbutamol) וטירבוטלין (Terbutaline). בנוסף, ענפי ספורט מסויימים חוקקו להם חוקים משלהם למניעת השימוש בחומרים הנ"ל. כך למשל בענף השחייה דרוש אישור בכתב לגבי סיבת השימוש בחומרים ונאסר השימוש במשאפים סמוך לבריכה לפני תחרויות.[iii] 3.4 נרקוטיקה הם קבוצה של חומרים שפועלים על המוח על מנת להוריד כאב. לחומרים האלה תכונות ממכרות מאוד. רשימת ה- IOC מתייחסת ספיציפית לקבוצת נוגדי הכאב ממשפחת האופיאטים שכוללת בין השאר מורפין, הירואין ופטידין. ה- IOC בכל זאת מאפשרת שימוש בחומרים עם אפקט אנלגטי בינוני כמו פולקודין (Pholcodine). החומר קודאין (Codeine) היה בהתחלה בתוך הרשימה אך בגלל שהוא קיים בהמון תרופות נגד כאבים ונגד הצטננות ושיעול ובגלל שריכוזו בתרופות אלו הינו נמוך, הוצא מהרשימה בשנת 1993. אתלטים משתמשים בחומרים האלה על מנת להיות מסוגלים להתחרות מעבר ליכולות שלהם במקרה של פציעות. אימון או תחרות בצורה כזו מעלה את הסיכון להחמרת הפציעה הקיימת עד כדי נזק בלתי הפיך.[iv] 3.5 משתנים הם חומרים שמסייעים בהוצאת נוזלים מהגוף ומשמשים כתרופות במצבים לבביים ויתר לחץ דם. ה-IOC הכניסה אותם לרשימה בשנת 1985. השימוש לרעה בספורט נובע משלוש סיבות: 1: הורדת משקל לפני תחרות על מנת להתאים את המשקל לקבוצת מתחרים מסויימת. ענפים שכיחים הם ג'ודו, אגרוף והרמת משקולות. 2: איבוד נוזלים כתוצאה של אגירתם עקב שימוש ב-AAS. 3: להעלאת מתן השתן ובכך לנסות ולשנות את ריכוזי הסמים בשתן.[v] שימוש לא נכון עלול להוביל להתייבשות, כאבי ראש, התעלפות, כאבי שרירים, פגיעה בכליות ובלב. בהקשר למשתנים ישנו חומר בשם פרוביניסיד (Probenecid) שהוא חומר מעקב את הפעילות ברקמת הכליות. השימוש בו עלול לבוא עקב רצון לטשטש עקבות חומרים אסורים. אופציות נוספות לתמרון בדיקות שתן חוץ משימוש במשתנים כוללות החלפת דגימות שתן והזרקת שתן זר לשלפוחית של האתלט.[vi] 3.6 הורמונים הקטגוריה של הורמונים נכנסה לרשימה לרשימת ה- IOC בשנת 1989 תחת השם הורמונים פפטידים וחומרים דומים.רשימה זו כללה בין השאר ACTH, הורמון הגדילה GH ואריטרופואיטין (Erythropoietin-EPO). כיום, חומרים אלו הינם קשים מאוד לזיהוי בגלל רמתם הלא ידועה לגמרי בגוף ושיטות בדיקה לא מדוייקות.[vii] ACTH מעלה את רמת הקורטיקוסטירואידים שמופרשים מבלוטת האדרינל. אותו חומר פועל נגד דלקות בגוף לכן השימוש בו יכול לבוא עקב פציעה והרצון להחלים מהר. הורומון הגדילה בעל תכונות אנאבוליות כמו הגדלת כוח, גודל או קביעת גובה גוף בהתאם לגיל המשתמש. EPO הינו הורמון שמיוצר בגוף שאחראי על רגולציה של כדוריות דם אדומות. אחד השימושים התרופתיים בו הוא על רקע של אי ספיקת כליות...אתלטים לעומתו עלולים לנצלו כדי להעלות את מספר הכדוריות האדומות בגוף וכך לשפר את תהליך נשיאת החמצן לאיברי המטרה. ההשפעות לטווח הרחוק של שימוש תרופתי או ניצול לרעה של EPO אינן ידועות. בכל זאת, תתכן העמסת יתר על מערכת הלב וכלי הדם..
__________________
mmm |
![]() |
![]() |
![]() |
#6 |
אחראית תזונה ותוספים.
תאריך הצטרפות: May 2006
הודעות: 3,294
גיל:: 24
עוסק ב:: מדריכה בחדר כושר
|
![]() 3.7 סטירואידים אנדרוגינים אנאבולים AAS הם חומרים כימיים, סנטטיים שדומים להורמון הטבעי בגוף טסטוסטרון (Testosterone) שהוא הורמון סטירואידי שמיוצר מחומר הבסיס כולסטרול. הביוסנטיזה של טסטוסטרון מתרחשת באשכים ובבלוטת האדרינל בגברים ורק בבלוטת האדרינל בנשים. שני האלמנטים שקובעים את רמת האפקטיביות של הסם ותופעות הלוואי הם האלמנט או האפקט האנאבולי והאפקט האנדרוגיני. כיום אין אף הורמון עם אפקט אנאבולי טהור. [i] אפקט אנדרוגיני: טסטוסטרון אחראי על התפתחותם של סימני המין הראשוניים בזכרים ז"א גירוי להתפתחותם של איברי המין הזכריים אצל העובר. מגיל עשר שנים בערך מוגברת הפרשת הטסטוסטרון שאחראי אז על התפתחותם של סימני המין המשניים שכוללים שיעור, התפתחות מוסקלוסקלטאלית, גדילת איברי המין, ייצור זרע ושינויים פסיכולוגים. אפקט אנאבולי: אפקט שמסייע בייצור חלבונים, גדילה של שרירים וגירוי או אינהיבציה של התפתחות מערכת השלד אצל צעירים.[ii] 3.7.1 היסטוריה כיום הדעה הרווחת היא שהשימוש הראשוני ב-AAS בספורט התחיל אצל מרימי משקולות מברית המועצות לשעבר ע"י שימוש בטסטוסטרון בשנות החמישים. אך רק עד שנות השבעים הצליחו המדענים לפתח שיטות זיהוי אפקטיביות לחומרים האלה. התפתחות זו גרמה ל-IOC בשנת 1975 להוסיף אותם לרשימה שלהם. רק בשנת 1982 הוצגה שיטת זיהוי לטסטוסטרון וככה הוא נכנס לרשימה בשנת 1983. בשנים האחרונות מנתונים סטטיסטיים שמתפרסמים ע"י ה-IOC, AAS מהווים את החומרים הכי מזוהים בבדיקות המעבדה.[iii] כיום, האוכלוסיות המנצלות לרעה את ה-AAS מגוונות וכוללות אתלטים מקצועיים וחובבנים, אתלטים במכללות ואפילו תלמידים בבתי הספר.[iv] 3.7.2 שיטות ומשטרי שימוש ב-AAS אחרי שהמדענים הצליחו להפריד את הטסטוסטרון בפעם הראשונה בשנת 1935, הסתבר שאין לו השפעה במתן דרך הפה בגלל שהוא נספג במעי הדק ומשם מגיע לכבד על מנת להתפרק למטבוליטים בלתי פעילים. טסטוסטרון מוזרק גם עובר מהר לכלי הדם ומשם לכבד.[v] כיום, ישנם AAS שניתנים דרך הפה וגם כהזרקה לשריר. AAS שמוזרקים הם לרוב על בסיס שומני לכן שחרורם לתוך הגוף הינו איטי ותלוי בקצב פירוק מאגרי השומן בגוף. מתן דרך הפה מסוכן יותר בגלל הפירוק הראשוני בכבד אך בכל זאת, צורת מתן זן הינה נמסה במים ולכן מתפנה מהר יותר. עובדה זו הופכת אותה לשיטה המועדפת על אתלטים עם סיכוי גבוה לעבור בדיקה. זמן הפינוי מהגוף תלוי במינון וקשה לחשבו באופן מדוייק.[vi] משטר השימוש ב-AAS משתנה בין אתלט לאתלט וכולל מינונים וזמנים שונים ושימוש בסם אחד או בתערובת של סמים. בגדול ישנם שלושה משטרים: 1: Cycles: בשיטה הזו אתלט משתמש ב-AAS במחזורים שנמשכים 6-12 שבועות עם מנוחה בין מחזור לשני. בד"כ 2-3 מחזורים בשנה. ההגיון שעומד מאחורי שיטה זו היא שתקופת ההפסקה עשויה להוריד את מספר או עוצמת תופעות הלוואי. המינונים בשיטה הזו משתנים לפי ענף הספורט, ממינונים שקרובים למינון התרופתי בענפים עם דגש על הסיבולת עד מינונים פי 100 מהמינון התרופתי בענפים כמו הרמת משקולות ופיתוח גוף. 2: Pyramiding: המינונים פה עולים ואז יורדים עם הזמן בצורה של פרמידה. ההיגיון פה הוא צמצום תופעות הלוואי ההתנהגותיות שמופיעות בד"כ אחרי הפסקה פתאומית של הסם. 3: Stacking: שימוש במספר סטירואידים בבת אחת. שיטה זו יכולה להשתלב במשטרים הקודמים. המטרה פה למנוע מצב של פלטו. ** שימוש רב תרופתי Poly Drug Use : אתלטים שמשתמשים בסטירואידים עלולים להיעזר בעוד תרופות על מנת לצמצם את תופעות הלוואי או להעצים את האפקט של הסטירואיד. שימוש במשתנים הינו שכיח גם כגורם מסווה או כטיפול בתכונות של אגירת המים של ה-AAS. אופציה נוספת הינה שימוש בהורמון הגדילה ובקלינבוטירול (Clenbuterol) על מנת להוריד את כמות השומן בגוף.[vii] 3.7.3 תופעות הלוואי[viii] 1: לב וכלי דם: AAS מגבירים את כמות המים בגוף ומעלים את נפח הדם דבר שעלול לגרום לעליה בלחץ הדם. בשימוש כרוני ישנה ירידה הפיכה ברמת HDL בדם. היות ש-HDL קושר כולסטרול הדבר עלול להוביל לטרשת עורקים. 2: כבד: AAS שנלקחים לרוב דרך הפה מתלווים למצב של צהבת, סרטן של הכבד ומצבים ניווניים של הכבד כמו Petiocis Hepatis. 3: מין: ירידה בספירת הזרע עד היעדרות מלאה של הזרע (Azoospermia) דבר שעלול לפגוע בפוריות של הגבר. אצל נשים עלולים להופיע סימנים גבריים כמו צמיחת שיער על הפנים והגוף, שינויי קול בלתי הפיכים והפרעות במחזור. תתכן גם פגיעה בלבידו אצל שני המינים. 4: צמיחת רקמת שד אצל גברים (Gynaecomastia): מצב פרדוקסלי זה מתרחש אצל אתלטים זכרים ובו טסטוסטרון הופך לאוסטראדיול (Oestradiol) שהוא אחראי על התפתחות רקמת השד. 5: גידים: פגיעה בגידים עלולה להתרחש משלוש סיבות: · שרירים גדולים וחזקים יותר שמשולבים בעבודה פיזית שמתגברת עם הזמן דבר שעלול לגרום לכשל בגיד. · אינהיבציה ע"י AAS בייצור הקולגן שהוא מרכיב עיקרי בבניית הגידים. · AAS גורמים לשינויים בסידור ובקונטרקטיליות של סיבי הקולגן דבר שגורם לשינוי קריטי בגמישות של הגיד. 6: גלוקוז: AAS עלולים לגרום לעמידות בפני אינסולין דבר שעלול להוביל להתפתחותה של סכרת עם סימפטומים של סכרת מסוג 2. 7: התנהגות: ההשפעה של AAS על ההתנהגות ועל התפתחותם של מחלות פסיכיאטריות לא ברורה. בעבודה גדולה שנעשתה בארה"ב התברר ש-25% מכלל המשתמשים לרעה ב-AAS מראים סימנים ברמה כזאת או אחרת של פגיעה במצב הרוח. החל ממצבים מאניים ועד דיכאון משמעותי. מחקרים אחרים הראו עליה ברמת העוינות והאגרסיביות אצל גברים שמשתמשים ב-AAS לעומת אלה שלא משתמשים. 8: זיהומים: עקב השימוש במחטים משותפים או במחט מזוהמת או במוצרים פגומים (מוצרים מזוייפים, סטירואידים מבעלי חיים), הסיכוי לקבלת זיהום גבוה יותר, דבר שיכול להסביר את העליה במקרי ההידבקות בנגיף האיידס בקרב צרכני AAS בעשור האחרון. 3.7.4 AAS ושיפור הביצועים רוב העדויות בנוגע ליכולת של AAS לשפר ביצועים הן בגדר סיפורי מעשיות. מחקרים התבצעים לרוב עם רמה נמוכה של תכנון מדעי, קליני וסטטיסטי. סקירות ראשוניות של הספרות הראו שסטירואידים עשויים להיות אפקטיביים אם משלבים אותם עם אימון ותזונה עשירים בחלבונים. כיום, למרות חוסר העדות המדעית על יכולת ה-AAS לשפר ביצועים, המון אנשים ימשיכו להסתכל על תופעות הלוואי כמינוריות והסיבה לכך היא שחלק גדול מהמידע לגבי תכונות ה-AAS מגיע מהאינטרנט, עלונים וכל מיני ספרים מחתרתיים.[ix] 3
__________________
mmm |
![]() |
![]() |
![]() |
#7 |
IsraelBody VIP - חבר יהלום
|
![]() כן, אני זוכר שרן העלה את העבודה הזו לפני הרבה זמן. כל הכבוד לו, בזמנו
![]() לא יצא לי לקרוא את כולה, והאמת - חלק קטן ממנה, בעיקר את החלקים היותר מתומצתים והסיכומים + מסקנות... ממה שכן התרשמתי, העבודה ברמה גבוהה ומאוד, מאוד, מאוד שימושית. אני מקווה שיהיה לי זמן להתעמק בה... בטח, לאט לאט, עם הזמן, אני אספיק לקרוא את כולה.. ולהבין חחח
__________________
Daniel |
![]() |
![]() |
![]() |
#8 |
חבר פעיל
|
![]() צר לי לאכזב אותך אבל אף אחד מהפורום לא משתמש כאן
אולי 2 3 |
![]() |
![]() |
![]() |
#9 | |
פתו-אסטרוגן
|
![]() ציטוט:
|
|
![]() |
![]() |
![]() |
#10 | |
חבר פעיל
|
![]() ציטוט:
![]() ![]() |
|
![]() |
![]() |
![]() |
#11 | |
פתו-אסטרוגן
|
![]() ציטוט:
|
|
![]() |
![]() |
![]() |
#12 |
מושעה
תאריך הצטרפות: Jul 2006
הודעות: 3,290
כללי:: אחלה גבר
עוסק ב:: עורך דין
|
![]() את מי זה מעניין הכתבות שאת מביאה
אנחנו כבר יודעים את הכל ואת מה שעוד לא כתבו עליו |
![]() |
![]() |
![]() |
#13 | |
חבר ותיק (מועמד לחבר VIP)
|
![]() ציטוט:
__________________
People who say it cannot be done should not interrupt those
|
|
![]() |
![]() |
![]() |
#14 | |
חבר פעיל
|
![]() ציטוט:
![]() בכל מקרה תודה מאיה.
__________________
![]() |
|
![]() |
![]() |
![]() |
#15 |
חבר פעיל
|
![]() תודה!!! קראתי חלקית מהעבודה אי אפשר לקרוא הכל זה מלא עמודי,ם אבל מה שקראתי הבנתי פחות או יותר איך הסטרואיד עובד... באמת עבודה ברמה גבוהה נהנתי לקרוא!
|
![]() |
![]() |
![]() |
#16 | |
פתו-אסטרוגן
|
![]() ציטוט:
|
|
![]() |
![]() |
![]() |
#17 | |
מושעה
תאריך הצטרפות: Jul 2006
הודעות: 3,290
כללי:: אחלה גבר
עוסק ב:: עורך דין
|
![]() ציטוט:
|
|
![]() |
![]() |
![]() |
#18 | |
פתו-אסטרוגן
|
![]() ציטוט:
אתה יכול לענות אבל אני לא יגרר פה לדראק הזה.. לא יכנס לפוסט הזה יותר פשוט |
|
![]() |
![]() |
![]() |
#19 | |
מושעה
תאריך הצטרפות: Jul 2006
הודעות: 3,290
כללי:: אחלה גבר
עוסק ב:: עורך דין
|
![]() ציטוט:
חחח אפרוח מפגר :nonono: |
|
![]() |
![]() |
![]() |
#20 | |
מנהל מקצועי
|
![]() ציטוט:
|
|
![]() |
![]() |
![]() |
הגדרות אשכול | |
אפשרויות הצגת נושא | |
|
|