יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

[eminemfan]

השם יזכור את כל אותם גיבורים אשר חרפו נפשם בהגנת המולדת,יהודים,מוסלמים,דרוזים,צ'רקסים ונוצרים כאחד.
אני מצדיע לכם בגאווה ומכבד את זכרכם בראש מורכן.
ליבנו עם המשפחות השכולות אשר איבדו את יקיריהם במלחמות ישראל ובפעולות איבה וטרור נגד אזרחים ישראלים.מי יתן ולא תדעו עוד צער.
ערב יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל נותר לבקש בקשה אחת-"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"אמן ואמן
יהי זכרם ברוך.

[BodyKilo]

יהי זכרם ברוך.

כואב

רס"ן רועי קליין ז"ל -
בא' באב התשס"ו 26 ליולי 2006 נפל רס"ן רועי קליין בקרב עקוב מדם שנערך בעיירה בינת ג'בל שבדרום לבנון יחד עם עוד 7 מחייליו. רועי קליין, סמג"ד גדוד 51 של גולני נפל על קידוש השם עת זינק על רימון יד כדי להגן בגופו על חייליו תוך קריאת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". במעשה גבורתו זה הציל את חייליו. ועל כך הוענק לו עיטור העוז. מרכיבי אישיותו של רועי הם שהפכו אותו לגיבור עוד בחייו: יושר, צניעות וחוכמה. רועי היה איש משפחה למופת, בעל מסור ואב אוהב לשני בניו. הוא היה לוחם ללא חת, מפקד מוערך, תלמיד חכם, איש חסד אשר עם ישראל וארץ ישראל היו יקרים מאוד לליבו. רועי נקבר בהר הרצל ביום הולדתו ה- 31 ב' באב. רועי יצא לקרב באומץ לב תוך אחריות פיקודית על חיי חייליו. עת ראה את הרימון מתגלגל לכיוונו ולכיוון חייליו, מתוך שלמות והכרה מלאה עשה מעשה אשר הפכו לגיבור גם במותו. החינוך,הערכים, קדושת החיים – הם אלו שהופכים את רועי לסמל ולגיבור. רועי בצניעותו לא היה מסכים לשמש כסמל אך אנו חשים כי מוטב שנשתמש בדרכו לשם המטרות בהן האמין. אתר זה הוקם כדי להביא את סיפורו של רועי ומי שהיה בחייו ומוקדש לזכרו.

[Antonyx]

יהי זכרם ברוך!

* כל הכבוד על היוזמה לפתיחת האשכול!

יהי זכרם ברוך!

[The Sun]

שלא נדע עוד חיילים הרוגים, מספיק ילדים מתו בצעירותם.
תנצבה

[arbel2]

יהיה זכרם ברוך
כולנו קשורים איך שהוא למשפחת השכול ,כולנו איבדנו קרובי משפחה ,חברים או מכרים
השכול הוא אחד הגורמים המאחדים בעם הזה


כולם גיבורים אחד אחד.

[Yoshi-Moto]

יהיה זכרם ברוך.

שמעתי כמה סיפורים טובים היום בנושא, השפיעו עליי הרבה.

[r0y]

לא נראה לי שכולם קשורים..הרוב לא קשורים אני חושב
מזה תנצבה?

[The Sun]

תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים

[xLaes]

זיכרונם לברכה..

[BodyKilo]

נערך

[eminemfan]

פורסם במקור על ידי BodyKilo

נערך

וואו מדהים,גיבור אמיתי,מזכיר מאוד מאוד את הסיפור של נתן אלבז ז"ל שעל שמו נקרא מחנה נתן שליד באר שבע לחיילים שבינינו ,שגם אימץ לחזהו רימון ובכך הציל את חבריו.
יהי זכרם ברוך

[KillerBiceP]

כפיר אוחיון -אילת.
ז"ל.




אדרון עמר -אילת.
ז"ל.

[Gootche]

קטע יפה של יאיר לפיד:
=========================
אין דבר כזה חייל ישראלי,
יש אבא שקם להסיע את הילדים,
ורק אחר כך עלה על מדים.
יש ילד בן 19 מ"גולני" שגמר ראשון מסע כומתה,
אבל לא יודע איך להגיד "אני אוהב אותה" לילדה מהכיתה.
יש את הקצין שכולם אוכלים ממנו קש,
אבל בלילות הוא כותב שיר נרגש למשקית ת"ש באור הנחלש של הנגמ"ש.

לחייל הישראלי יש דאגות שאין לאף חייל אחר.
רק הוא יודע שבכל פעם שהוא ייצא לקרב,
בשבעים מדינות מישהו יחליט שהוא נעלב.
חמש פעמים ביום אמא שלו מופיעה על הצג של הסלולרי עם פרשנות על המצב,
ואבא שלו צועק מאחורה שפעם היה יותר קשה ושתרד מהקו.
הוא בצבא היחיד בעולם שבו קמים מוקדם כדי לומר "סליחות",
ומאז שהמפקד שלו חזר מהודו יש להם בסיס סגור עם צ'אקרות פתוחות.

זה אפילו לא חשוב באיזו יחידה הוא משרת,
כי תמיד יהיה תימני אחד שקטעים איתו שאתה נופל,
קיבוצניק שמנגן בגיטרה את מאיר אריאל,
מרוקאי שהביא חבילות מהבית וכל הזמן אוכל.
תמיד תהיה המד"סית עם משקפי הדיסטנס שקורעת אותם שחבל על הזמן,
את ההוא שהפסיק לעשן אבל משנורר לכולם,
ואת סרגיי עם הגופייה, שאחרי חמש דקות בשמש נראה כמו פסי חניה אדום-לבן.
ורק בצבא הזה אם יש לך יומולדת בגיא ההריגה,
עדיין תקבל עוגה מהפלוגה.

רק חייל ישראלי תמיד שואל איך המלחמה הולכת,
ותמיד יהיה מי שיזכיר לו את האמת החותכת,
שאין לנו לאן ללכת.
כבר שישים שנה הוא מנסה להחליט מה יותר נורא:
לפספס את אלה שמגיע להם למות,
או חלילה לפגוע במישהו בטעות.
והוא כל כך עסוק בברירה בין טוב לרע,
שלפעמים צריך להזכיר לו להפסיק להיות מודאג,
כי כשהתותחים יורים מוסר הוא בקושי דג.

אין דבר כזה חייל ישראלי.
יש בנאדם שהתגייס כי הוא יודע שצריך,
כולנו באותה הסירה, או שנטבע או שנמשיך.
הרי היו לו דברים הרבה יותר טובים לעשות,
מאשר לעמוד בחום הזה ולחכות להסעות.
לוקח "מאה שנות בדידות" למגדל השמירה,
עין אחת מחפשת מחבלים, עין שנייה גונבת שורה.
הוא לא רוצה לצאת גיבור, הוא מעדיף לצאת שבת,
השבועות שלו עוברים מהר והימים לאט.
==================================

זה אומנם ארוך אבל תאמינו לי שווה כל שנייה של קריאה

[Yoshi-Moto]

על רועי קליין ראיתי היום סרט! אני פשוט מעריץ את הבן אדם.
הבן אדם הזה פשוט היה מלך.
בסרט סיפרו על כל מיני מקרים שהיו לו עם המשפחה שלו- הבן אדם הזה שינה לי את כל ההשקפת עולם שלי כלפי החיים.

[eminemfan]

רעיון מבורך של bodykilo אני מציע שכל מי שיש לו סיפור של חלל והוא רוצה לשתף אותנו אז שיכתוב פה שיהיה לפוסט קצת עומק.הסיפור הדומה להפליא של רועי קליין ז"ל

נתן אלבז (17 באוקטובר 1932 - 11 בפברואר 1954, י"ז בתשרי ה'תרצ"ג - ח' באדר א' ה'תשי"ד), חייל צה"ל אשר הקריב את חייו למען חבריו וקיבל על כך את עיטור המופת.

אלבז נולד בצפרו, מרוקו, ובגיל 17 עזב את משפחתו, ועלה לבד לארץ, במסגרת עליית הנוער.

אלבז התגייס לצה"ל בשנת 1952, ושירת כחייל בחיל הרגלים. ביום 11 בפברואר 1954, קיבל אלבז משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. אלבז החל במשימה, כשהוא יושב באוהל. לפתע שמע אלבז קול נקישה, והבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין כי אינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו והתרחק מהם בריצה. משהתפוצץ הרימון נהרג ובכך הציל את חיי חבריו.

על מעשהו זה ניתן לאלבז לאחר מותו צל"ש על ידי הרמטכ"ל משה דיין. ב-1970 הומר הצל"ש לעיטור המופת.
חיילים נוספים שהקריבו את חייהם באופן דומה:

עובד לדיז'נסקי
רועי קליין

[BodyKilo]

נתן אלבז אדם גדול, פשוט להעריץ אנשים כאלה, מלכים... כמה חבל שהם לא איתנו, רק מזכיר לנו מדי שנה ושנה כמה אנשים דגולים וגיבורים יש לנו במדינה, ושאחרי הכל בלעדיהם ובלעדי כל חללי צה"ל לא הייתה לנו מדינה היום - אז כל מה שיש להגיד, זה תודה, תודה לכם חיילים גיבורים, נזכור אותכם לעד, אתם גדולים.

[פינגווין]

כמה שאני מתבגר יותר, פשוט עצוב לי יותר ביום הזה, פשוט לא יוצאות לי מילים מהפה
רק לחשוב על אותם גיבורים שהגנו בגופם על המדינה שלנו.
יהי זכרם ברוך.
אולי אני הולך ומחייך כי כולם יודעים שאני בן אדם שתמיד מחייך
אבל מבפנים אני פשוט מת בימים האלה.

[r0y]

פורסם במקור על ידי פינגווין

כמה שאני מתבגר יותר, פשוט עצוב לי יותר ביום הזה, פשוט לא יוצאות לי מילים מהפה
רק לחשוב על אותם גיבורים שהגנו בגופם על המדינה שלנו.
יהי זכרם ברוך.

+1 בדיוק

[Dr. Muscle]

יום קשה מאד. ככל שמתבגרים, היום הזה לצערנו מסמל יותר ויותר אנשים שהכרת בתחנות בדרכיך ואינם עוד.
חשוב מאד לשמור על הזכרונות האלו של כל מי שהכרנו, ולתת להם לחיות בקירבנו ולשמש דוגמא , ופרופורציה לשאר הדברים בחיים.