ייאוש בדיאטה

[OfirD]

אני מקווה שזה המקום הנכון לפתוח את הפוסט הזה.

התחלתי להתאמן לפני 5 שבועות. בחור בן 29, 1.82 גובה, משקל עצום, לא יודע כמה, כי לא נשקלתי.
השתמשתי בתפריט שגיל בנה לי פעם מזמן - הרבה חלבון, מעט פחמימות. 1800 קלוריות ביום, לפחות 160 גר' חלבון ביום.
התחלתי ללכת 4 פעמים בשבוע למכון כושר. קבוע. 45 דקות אנאירובי (אימון Ab) ו-45 דקות אירובי. 35 דקות הליכון, ו-10 דקות אופניים.
בנוסף, פעמיים בשבוע התחלתי ללכת לאימון ג'יו ג'יטסו ברזילאי. גם בשביל הכיף וגם כדי לשרוף עוד קלוריות.

עברו שבועיים. הלכתי לחבר ונשקלתי.
חשכו עיני. 153 ק"ג (אל תפלו מהכיסא, זה המצב. מה לעשות, להתאבד?).
אמרתי לעצמי "לא נורא, אתה לוקח את עצמך בידיים, רק אל תישבר".

המשכתי. 3 שבועות נוספים, בלי חריגה של פירור מהתפריט, בלי לוותר על האימונים.
הגיע ערב יום העצמאות, מנגל בערב. למחרת עוד מנגל. מודה, אכלתי בלי לדפוק חשבון. הנחתי לדברי חבריי של "פעם בשנה מותר לחגוג" להשפיע עלי. הרבה בשר, פיתות, חומוס, ממתקים.
מודה באשמה.

יום שישי (אתמול) חזרתי לאימון ג'יו ג'יטסו ולדיאטה. גם היום שמרתי על דיאטה, ובערב שוב הלכתי אל חבר להישקל.
שוב 153 ק"ג.

האם הכל היה לשווא? האם יומיים של אכילה מופרזת (לא עד כדי כך, לא אכלתי עד הקאה) יכולים להרוס 3 שבועות של דיאטה מאסיבית ואימונים מפרכים?
האם פשוט "עברתי את הסף" ומכאן כבר אי אפשר לרזות יותר?
אני שנים חולם על להיות רזה ושרירי, עם ידיים ענקיות וקוביות בבטן, והחלטתי לעשות הכל בשביל זה.
אני לוקח 4 כדורי Lipo 6 ביום, 2 כפות אבקת חלבון, חטיף חלבון כשאין אפשרות לאכול סדיר, אוכל כל 3 שעות, הכל כדי להגשים את החלום, ולפתע, בעקבות השקילה, נעלמה הרוח מהמפרשים.

האם אבדה התקווה ואני אשאר ככה לתמיד? שהרי אם כן, במשקל כזה, אין לי בשביל מה לחיות.

מצטער על הפוסט הזה, מקווה שתוכלו לעזור לי.

נ.ב. - המוכרים בישראלבודי ר"ג יכולים להעיד שאני בא פעם בשבוע לראות מה חדש, מה עוד כדאי לרכוש כדי לרזות, כי העניין חשוב לי.