קטע שאני תרגמתי בשבילכם שבו ארנולד מספר על שירותו הצבאי

Antonator1 · 06-07-07, 18:19

לא יודע אם זה נכון או סתם חירטוטים, אבל הנה קטע שקראתי ב"ספר הלימוד של הבודיבילדינג", סוג של אוטוביוגרפיה של ארנולד. יואב טל בטח יאהב את זה.

חלק מס' 1 ("התחרות בשטוטגרט"):

התגייסתי לצבא בשנת 1965. באוסטריה שנת שירות אחת לפחות הייתה הכרחית. אחרי זה יכולתי לקבל החלטות לגבי העתיד. עבורי הצבא היווה בסופו של דבר חוויה חיובית. מיד התאהבתי במבנה, באירגון ובאווירה המתוחה, התחילו לצוץ מחשבות על מדים ומדליות. המשמעת לא הייתה בשבילי דבר חדש, בגלל שלעסוק בספורט ובפיתוח גוף בלי משמעת - בלתי אפשרי. מצד שני, גדלתי באווירה של משמעת. אבי התנהג ופעל תמיד כסוג של גנרל ביתי, פיקח על הרגלי האכילה שלי ודאג שאני אכין את שיעורי הבית.

ההשפעה שלו עזרה לי להשיג את תפקיד הנהג של יחידת טנקים. במציאות, התאמתי במידה מועטה לנהיגה בטנק. הייתי גדול מדי ובן 18 ונדרש שהמועמדים לתפקיד יהיו בגיל 21 לפחות, אבל אני מאד רציתי את זה. חלה נסיגה קלה מהחוקים ולא רק שקיבלתי את תפקיד הנהיגה בטנק, גם שירתתי קרוב לגראץ. זה נתן לי אפשרות להמשיך באימונים, שעדיין היוו חלק בלתי נפרד מחיי.

זמן די קצר אחרי שהתגייסתי, הוזמנתי לתחרות "מר אירופה" בשטוטגרט, גרמניה. בזמן הזה עברה גם חצי מתקופת הטירונות שלי בצבא והפקודה הייתה לשהות בבסיס הטירונות עוד כשישה שבועות. נאסר עלינו באופן מוחלט להימלט והנחות בעניין הזה ניתנו אך ורק במקרי מוות של קרובי משפחה. העברתי שתי לילות ללא שינה בחשיבה מעמיקה על הפתרון של בעיה זו. לבסוף הבנתי שאין מנוס - אאלץ להימלט מהבסיס ולנסוע לשטוטגרט.

בשבילי, תחרות "מר אירופה" הייתה בעלת מחיר כה גבוה, שאפילו לא הקצבתי ולו דקה לחשיבה על השלכות אפשריות של הבריחה שלי. עברתי את הגדר בעוד שהבגדים שהיו ברשותי היו אך ורק אלה שלבשתי באותו רגע. יתרה מכך, הכסף שהיה ברשותי הספיק בקושי לכרטיס למחלקה השלישית ברכבת לשטוטגרט. הרכבת נעה מאוסטריה לגרמניה במהירות נמוכה מאד, בעוד שהיא עוצרת בכל מקום אפשרי. בסופו של דבר הגעתי לשטוטגרט למחרת.

אותה תחרות הייתה התחרות הראשונה שלי. בנוסף לעייפות כתוצאה מהנסיעה, גם לא היה לי כל מושג לגבי מה שהיה בדרכו להתרחש. ניסיתי ללא הצלחה ללמוד משהו תוך צפייה בתחרויות של קטגוריות הגובה הנמוכות יותר, אבל גם שם המתחרים נראו לחוצים וביישנים בדיוק כמוני, מה שלמעשה העיד על החובבנות שבאווירתה התנהלה התחרות בקטגוריות הנוער. נאלצתי למצוא בעצמי בגד ים ושמן בשביל התחרות. בזמן הנסיעה ברכבת עבדתי על הפוזות באופן תיאורטי, פוזות שרובן היו לקוחות מספרים ומגזינים שהצלחתי איכשהו לזכור. פוזות שהיו בשימוש בעיקר אצל רג' פארק. אולם, כאשר עליתי על הבמה, ראשי כאילו התמלא בחלל ריק. ולמרות זאת הצלחתי לבצע את הפוזות הבסיסיות בצורה סבירה. אך כאשר הוזמנתי לבמה בפעם השנייה על מנת לבצע את הפוזות ההשוואתיות - ראשי התרוקן בשנית. לא הייתי בטוח בעצמי ולא ידעתי כיצד ביצעתי את הפוזות. כאשר הכריזו על הזוכים - שמעתי את מה שכל כך רציתי לשמוע: "המנצח הוא ארנולד שוורצנגר! ברכות למר אירופה החדש לנוער!"

כשלאחר התחרות הסתכלתי על התמונות שצולמו בה, מיד נזכרתי במה שחשבתי והרגשתי באותו רגע. הרגשת ההפתעה נעלמה מהר. התמתחתי. הרגשתי כמו קינג קונג. אהבתי מאד את תשומת הלב הפתאומית וביצעתי את הפוזות בשמחה רבה ובאינטנסיביות. הייתי בטוח שאני בדרך הנכונה להפוך לאתלט הטוב בעולם בענף פיתוח הגוף. יתר על כן, במובנים מסוימים הרגשתי שאני כבר משתייך לסוללת הטובים בעולם. סביר להניח שבאותו זמן לא הייתי אפילו בין 5000 הבכירים, אבל הרגשתי כאילו אני הטוב ביותר. בסך הכל זכיתי בתואר מר אירופה לנוער. בצבא התייחסו לזה, איך לומר - בקרירות.

אגרתי די כסף לנסיע בחזרה לבסיס, שם נתפסתי ברגע שנראיתי מטפס על החומה. ישבתי בתוך צינוק שבוע שלם. כל מה שהיה בפנים - שמיכה שהייתה מונחת על ספסל קר. אוכל כמעט לא היה שם. אבל את הפרס שלי אני קיבלתי ולא הייתי דואג גם אם היו מחליטים להשאיר אותי בצינוק הזה שנה שלמה. התוצאה הייתה שווה את זה.

חלק מס' 2 ("המשך הקריירה בצבא"):

הראיתי את הפרס שלי לכולם. ובעוד שאני יושב בתוך הצינוק, החלו להתפזר ברחבי הבסיס שמועות על כך שזכיתי בתחרות מר אירופה לנוער. הקצינים הבכירים החליטו כי זה העניק כבוד כלשהו לצבא וכתוצאה מכך זכיתי בחופשה בת שבועיים.

בגלל מה שעשיתי ועברתי על מנת להתחרות ולנצח, קיבלתי בצבא תדמית של גיבור. בזמן אימוני שדה אפילו אמרו לנו: "אתם צריכים להילחם כדי להשיג את מטרותיכם, להיות אמיצים. תראו מה עשה שוורצנגר, רק כדי להשיג את הגביע שלו." נעשיתי דמות פופולארית, אף על פי שעברתי על החוק על מנת להשיג את המטרות הפרטיות שלי. בפעם הזאת, פעם נוספת נעשתה נסיגה מהכללים הנהוגים.

בטירונות, פיתוח הגוף עזר לי להיות טוב מהאחרים. עובדה זו, בנוסף לגביע שלי - הדגישה אותי בקרב הקצינים. נמשכו האימונים בנהיגת טנק ואהבתי מאד לשלוט על המכונות הענקיות האלו, להרגיש את ההדף לאחר הייריה. אחרי ארוחת הצהריים עסקנו בלשמן את הטנקים, אולם לאחר כמה ימים שיחררו אותי מהתפקיד הזה. נשלחה הוראה מהפיקוד כי כעת עליי להתאמן קשה. הייתה זו הפקודה הטובה ביותר שקיבלתי אי פעם. בבסיס אובזר אולם ספורט עם הציוד המינימלי שנדרש על מנת לקיים אימונים סדירים, ונפקד עליי להתאמן שם כל יום אחרי ארוחת הצהריים. הסעתי לשם את מקולות היד שלי ואת המכונות שלי שאני, אבי וחבריו הרכבנו בת'אל, כי בבסיס היו מצויות רק משקולות אולימפיות וקצת קטלבלז. בצבא ייחסו לאימונים שלי חשיבות רבה והתייחסו לאימונים בצורה נוקשה מאד. כל פעם שאחד הקצינים עבר ליד חלון אולם הספורט והבחין בי בעודי יושב או מתבטל, הוא איים לזרוק אותי לצינוק. האימונים היו חובה. אם הבחינו בכם מתבטלים בעוד שאחרים עוסקים בפעילות כלשהו - העונש היה בהתאם. הצבא לא ראה הבדל בין מה שאני עושה לבין מה שאחרים עושים. היו לי שתי אפשרויות. אם לא הייתי מתאמן - הייתי מוכרח לשמן את הטנקים. המשכתי בבניית הבסיס שאת בנייתו התחלתי לפני שלוש שנים. את 5 - 6 שעות האימון היה צורך לפצל באופן שלא היה מאפשר לי להתיש את עצמי לחלוטין. אכלתי בין 3 ל - 5 פעמים ביום. בצבא הותר לנו לאכול בארוחות את הכמות הרצויה של אוכל, אבל מבחינה תזונתית האוכל בצבא לא היה שווה הרבה. אכלתי כמעט קילוגרם של בשר מבושל במים, אבל הערך התזונתי של כמות כזאת הייתה שווה לכל היותר לסטייק בינוני במסעדה. בהתחשב בכך, אכלתי כמות גדולה של אוכל ואחר כך עבדתי קשה על מנת לשרוף קלוריות מיותרות.

בזמן שהייתי בצבא, חילקתי את האימון לבודיבילדינג "נקי" ותנועות אולימפיות של הרמת משקולות - תמיד אהבתי להרים דברים כבדים. עבר זמן רב מאד עד שמתכנית האימונים שלי נעלם "הדימוי" של מוט מונף מעל הראש. עוד לפני שמלאו לי 18, השתתפתי בתחרויות הרמת משקולות באוסטריה ואף זכיתי במקום הראשון במשקל כבד. אבל אחרי אחרי תחרות לתואר מר אירופה נאלצתי להפסיק לבצע תנועות אולימפיות טהורות - זה לא מה שרציתי. בתחילה עסקתי בזה בין השאר כדי להוכיח שמפתחי הגוף לא רק נראים חזקים - הם באמת חזקים וששרירים מפותחים זה לא רק במישור הדקורטיבי.

הרבה מצטערים שעליהם לשרת בצבא. אבל בשבילי זה לא היה זמן מבוזבז. כשסיימתי את השירות, שקלתי כ - 230 ליברות.

06-07-07, 18:23

כל הכבוד שתגירמת! בדיוק עכשיו יש הרבה אנשים בפורום שאומרים שיוותרו על הצבא בגלל הפיתוח גוף והם אפילו לא מתקרבים לעשירית מהרמה של ארנולד- אני לא רוצה להזכיר שמות אבל זה ממש מגוכך שאנשים ברמה כל כך נמוכה פוחדים שה"צבא יהרוס להם כל מה שבנו"!
מוניטין

Fatty · 06-07-07, 18:26

וואו, היה ממש מעניין לקרוא. כל הכבוד!

קבל מוניטין אחוק

ahtung · 06-07-07, 18:32

כל הכבוד על התרגום אנטון,אחלה קטע

Antonator1 · 06-07-07, 18:34

סתם משהו, זה מה זה הזכיר לי את לטביה כל זה... הרכבות, האיופאיות הזאת... יאללה, אני צריך לראות עכשיו סרטונים של מסילות ברזל ישנות ביוטיוב.

RunX · 06-07-07, 18:36

תודה על התרגום.
אשמח לקרוא את החלק השני

Antonator1 · 06-07-07, 18:37

ציטוט:

פורסם במקור על ידי RunX

תודה על התרגום.
אשמח לקרוא את החלק השני

יש פה שני חלקים...

Coleman · 06-07-07, 19:48

חחחחח כמה זמן לקח לך בטח :x תודה אחיקו

tomerA · 06-07-07, 19:49

תודה רבה מעניין מאד

NIRAN · 06-07-07, 19:51

חזק!
מוניטין

טל יואב · 06-07-07, 19:57

כל הכבוד גבר אהבתי המשך כך ידידי , קבל במוניטין

Antonator1 · 07-07-07, 00:03

עוד תגובות?

**ניגרי ענק** · 07-07-07, 00:53

תודה על ההשקעה.
זה היה אחד הדברים המעניינים ביותר שקראתי בפורום בזמן האחרון.
לגבי ארנולד, כל מילה נוספת מיותרת.
אם הוא לא היה קיים היינו צריכים להמציא אותו.
מספר אחד בכל הזמנים בתרומה לספורט, אדם שהוא אגדה עוד בחייו.

Antonator1 · 07-07-07, 00:53

האמת שבקרוב אני מתכנן לתרגם עוד חלקים מהאוטוביוגרפיה הזאת (בעיקר מתחילת הדרך של ארנולד, כי על התקופה המאוחרת שלו אתם בוודאי יודעים הרבה יותר).

Bullet · 07-07-07, 01:17

מה הוא שרוט? חח הוא דפק עריקות לכמה ימים בגלל תחרות בודיבילדינג

Leo · 07-07-07, 03:15

יום יבוא ואפשר יהיה להתפלח מצהל במשקל 230 פאונד ולקבל פקודות מהמ"כית השמנה לעשות בודיבילדינג(או לשמן את הטנק)

Antonator1 · 07-07-07, 04:01

בצה"ל לא היו מגייסים את ארנולד בגלל הלב שלו. ראה מקרה מייקל לואיס. האמת שכשמכריחים אותך להתאמן כל הזמן (ולשמן טנקים כשאתה לא מתאמן) זה לא כזה גן עדן כמו שזה נשמע.

AB6Killer · 07-07-07, 09:36

מעניין מאוד.כל מילה מיותרת לגביו.
מוניטין!~

benwin21 · 07-07-07, 11:22

אחלה כתבה עליו המשך ככה.

מעניין מה היה הגובה של החומה???

ThaiB0X · 07-07-07, 11:57

אחלה כתבה, קבל מוניטין !
תגידו, רק אני דמיינתי כמה מסת שריר הוא איבד בשבוע בצינוק ? 0_o

06-07-07, 18:19	#1
Antonator1 הושעה תאריך הצטרפות: Apr 2006 צפה באלבומי התמונות של Antonator1 הודעות: 10,166 גיל:: 21	קטע שאני תרגמתי בשבילכם שבו ארנולד מספר על שירותו הצבאי לא יודע אם זה נכון או סתם חירטוטים, אבל הנה קטע שקראתי ב"ספר הלימוד של הבודיבילדינג", סוג של אוטוביוגרפיה של ארנולד. יואב טל בטח יאהב את זה. חלק מס' 1 ("התחרות בשטוטגרט"): התגייסתי לצבא בשנת 1965. באוסטריה שנת שירות אחת לפחות הייתה הכרחית. אחרי זה יכולתי לקבל החלטות לגבי העתיד. עבורי הצבא היווה בסופו של דבר חוויה חיובית. מיד התאהבתי במבנה, באירגון ובאווירה המתוחה, התחילו לצוץ מחשבות על מדים ומדליות. המשמעת לא הייתה בשבילי דבר חדש, בגלל שלעסוק בספורט ובפיתוח גוף בלי משמעת - בלתי אפשרי. מצד שני, גדלתי באווירה של משמעת. אבי התנהג ופעל תמיד כסוג של גנרל ביתי, פיקח על הרגלי האכילה שלי ודאג שאני אכין את שיעורי הבית. ההשפעה שלו עזרה לי להשיג את תפקיד הנהג של יחידת טנקים. במציאות, התאמתי במידה מועטה לנהיגה בטנק. הייתי גדול מדי ובן 18 ונדרש שהמועמדים לתפקיד יהיו בגיל 21 לפחות, אבל אני מאד רציתי את זה. חלה נסיגה קלה מהחוקים ולא רק שקיבלתי את תפקיד הנהיגה בטנק, גם שירתתי קרוב לגראץ. זה נתן לי אפשרות להמשיך באימונים, שעדיין היוו חלק בלתי נפרד מחיי. זמן די קצר אחרי שהתגייסתי, הוזמנתי לתחרות "מר אירופה" בשטוטגרט, גרמניה. בזמן הזה עברה גם חצי מתקופת הטירונות שלי בצבא והפקודה הייתה לשהות בבסיס הטירונות עוד כשישה שבועות. נאסר עלינו באופן מוחלט להימלט והנחות בעניין הזה ניתנו אך ורק במקרי מוות של קרובי משפחה. העברתי שתי לילות ללא שינה בחשיבה מעמיקה על הפתרון של בעיה זו. לבסוף הבנתי שאין מנוס - אאלץ להימלט מהבסיס ולנסוע לשטוטגרט. בשבילי, תחרות "מר אירופה" הייתה בעלת מחיר כה גבוה, שאפילו לא הקצבתי ולו דקה לחשיבה על השלכות אפשריות של הבריחה שלי. עברתי את הגדר בעוד שהבגדים שהיו ברשותי היו אך ורק אלה שלבשתי באותו רגע. יתרה מכך, הכסף שהיה ברשותי הספיק בקושי לכרטיס למחלקה השלישית ברכבת לשטוטגרט. הרכבת נעה מאוסטריה לגרמניה במהירות נמוכה מאד, בעוד שהיא עוצרת בכל מקום אפשרי. בסופו של דבר הגעתי לשטוטגרט למחרת. אותה תחרות הייתה התחרות הראשונה שלי. בנוסף לעייפות כתוצאה מהנסיעה, גם לא היה לי כל מושג לגבי מה שהיה בדרכו להתרחש. ניסיתי ללא הצלחה ללמוד משהו תוך צפייה בתחרויות של קטגוריות הגובה הנמוכות יותר, אבל גם שם המתחרים נראו לחוצים וביישנים בדיוק כמוני, מה שלמעשה העיד על החובבנות שבאווירתה התנהלה התחרות בקטגוריות הנוער. נאלצתי למצוא בעצמי בגד ים ושמן בשביל התחרות. בזמן הנסיעה ברכבת עבדתי על הפוזות באופן תיאורטי, פוזות שרובן היו לקוחות מספרים ומגזינים שהצלחתי איכשהו לזכור. פוזות שהיו בשימוש בעיקר אצל רג' פארק. אולם, כאשר עליתי על הבמה, ראשי כאילו התמלא בחלל ריק. ולמרות זאת הצלחתי לבצע את הפוזות הבסיסיות בצורה סבירה. אך כאשר הוזמנתי לבמה בפעם השנייה על מנת לבצע את הפוזות ההשוואתיות - ראשי התרוקן בשנית. לא הייתי בטוח בעצמי ולא ידעתי כיצד ביצעתי את הפוזות. כאשר הכריזו על הזוכים - שמעתי את מה שכל כך רציתי לשמוע: "המנצח הוא ארנולד שוורצנגר! ברכות למר אירופה החדש לנוער!" כשלאחר התחרות הסתכלתי על התמונות שצולמו בה, מיד נזכרתי במה שחשבתי והרגשתי באותו רגע. הרגשת ההפתעה נעלמה מהר. התמתחתי. הרגשתי כמו קינג קונג. אהבתי מאד את תשומת הלב הפתאומית וביצעתי את הפוזות בשמחה רבה ובאינטנסיביות. הייתי בטוח שאני בדרך הנכונה להפוך לאתלט הטוב בעולם בענף פיתוח הגוף. יתר על כן, במובנים מסוימים הרגשתי שאני כבר משתייך לסוללת הטובים בעולם. סביר להניח שבאותו זמן לא הייתי אפילו בין 5000 הבכירים, אבל הרגשתי כאילו אני הטוב ביותר. בסך הכל זכיתי בתואר מר אירופה לנוער. בצבא התייחסו לזה, איך לומר - בקרירות. אגרתי די כסף לנסיע בחזרה לבסיס, שם נתפסתי ברגע שנראיתי מטפס על החומה. ישבתי בתוך צינוק שבוע שלם. כל מה שהיה בפנים - שמיכה שהייתה מונחת על ספסל קר. אוכל כמעט לא היה שם. אבל את הפרס שלי אני קיבלתי ולא הייתי דואג גם אם היו מחליטים להשאיר אותי בצינוק הזה שנה שלמה. התוצאה הייתה שווה את זה. חלק מס' 2 ("המשך הקריירה בצבא"): הראיתי את הפרס שלי לכולם. ובעוד שאני יושב בתוך הצינוק, החלו להתפזר ברחבי הבסיס שמועות על כך שזכיתי בתחרות מר אירופה לנוער. הקצינים הבכירים החליטו כי זה העניק כבוד כלשהו לצבא וכתוצאה מכך זכיתי בחופשה בת שבועיים. בגלל מה שעשיתי ועברתי על מנת להתחרות ולנצח, קיבלתי בצבא תדמית של גיבור. בזמן אימוני שדה אפילו אמרו לנו: "אתם צריכים להילחם כדי להשיג את מטרותיכם, להיות אמיצים. תראו מה עשה שוורצנגר, רק כדי להשיג את הגביע שלו." נעשיתי דמות פופולארית, אף על פי שעברתי על החוק על מנת להשיג את המטרות הפרטיות שלי. בפעם הזאת, פעם נוספת נעשתה נסיגה מהכללים הנהוגים. בטירונות, פיתוח הגוף עזר לי להיות טוב מהאחרים. עובדה זו, בנוסף לגביע שלי - הדגישה אותי בקרב הקצינים. נמשכו האימונים בנהיגת טנק ואהבתי מאד לשלוט על המכונות הענקיות האלו, להרגיש את ההדף לאחר הייריה. אחרי ארוחת הצהריים עסקנו בלשמן את הטנקים, אולם לאחר כמה ימים שיחררו אותי מהתפקיד הזה. נשלחה הוראה מהפיקוד כי כעת עליי להתאמן קשה. הייתה זו הפקודה הטובה ביותר שקיבלתי אי פעם. בבסיס אובזר אולם ספורט עם הציוד המינימלי שנדרש על מנת לקיים אימונים סדירים, ונפקד עליי להתאמן שם כל יום אחרי ארוחת הצהריים. הסעתי לשם את מקולות היד שלי ואת המכונות שלי שאני, אבי וחבריו הרכבנו בת'אל, כי בבסיס היו מצויות רק משקולות אולימפיות וקצת קטלבלז. בצבא ייחסו לאימונים שלי חשיבות רבה והתייחסו לאימונים בצורה נוקשה מאד. כל פעם שאחד הקצינים עבר ליד חלון אולם הספורט והבחין בי בעודי יושב או מתבטל, הוא איים לזרוק אותי לצינוק. האימונים היו חובה. אם הבחינו בכם מתבטלים בעוד שאחרים עוסקים בפעילות כלשהו - העונש היה בהתאם. הצבא לא ראה הבדל בין מה שאני עושה לבין מה שאחרים עושים. היו לי שתי אפשרויות. אם לא הייתי מתאמן - הייתי מוכרח לשמן את הטנקים. המשכתי בבניית הבסיס שאת בנייתו התחלתי לפני שלוש שנים. את 5 - 6 שעות האימון היה צורך לפצל באופן שלא היה מאפשר לי להתיש את עצמי לחלוטין. אכלתי בין 3 ל - 5 פעמים ביום. בצבא הותר לנו לאכול בארוחות את הכמות הרצויה של אוכל, אבל מבחינה תזונתית האוכל בצבא לא היה שווה הרבה. אכלתי כמעט קילוגרם של בשר מבושל במים, אבל הערך התזונתי של כמות כזאת הייתה שווה לכל היותר לסטייק בינוני במסעדה. בהתחשב בכך, אכלתי כמות גדולה של אוכל ואחר כך עבדתי קשה על מנת לשרוף קלוריות מיותרות. בזמן שהייתי בצבא, חילקתי את האימון לבודיבילדינג "נקי" ותנועות אולימפיות של הרמת משקולות - תמיד אהבתי להרים דברים כבדים. עבר זמן רב מאד עד שמתכנית האימונים שלי נעלם "הדימוי" של מוט מונף מעל הראש. עוד לפני שמלאו לי 18, השתתפתי בתחרויות הרמת משקולות באוסטריה ואף זכיתי במקום הראשון במשקל כבד. אבל אחרי אחרי תחרות לתואר מר אירופה נאלצתי להפסיק לבצע תנועות אולימפיות טהורות - זה לא מה שרציתי. בתחילה עסקתי בזה בין השאר כדי להוכיח שמפתחי הגוף לא רק נראים חזקים - הם באמת חזקים וששרירים מפותחים זה לא רק במישור הדקורטיבי. הרבה מצטערים שעליהם לשרת בצבא. אבל בשבילי זה לא היה זמן מבוזבז. כשסיימתי את השירות, שקלתי כ - 230 ליברות. __________________ לא אוהבים בפורום ישראלבודי אנשים לא חטובים למרות שתהליך חיטוב הוא חיוני לפיתוח גוף \| בריאות חדר כושר תל אביב \| חדר כושר חיפה \| מועדון כושר \| חדר כושר חדר כושר רמת גן

06-07-07, 18:26	#3
Fatty חבר פעיל תאריך הצטרפות: Jun 2006 צפה באלבומי התמונות של Fatty הודעות: 1,499	וואו, היה ממש מעניין לקרוא. כל הכבוד! קבל מוניטין אחוק __________________ חיטוב 2007 נתונים התחלתיים: משקל: 76, היקף טבור: 86.5, אחוז שומן: 22% לפני אחרונה אצל גיל (8 ביולי, 2007): משקל: 70, היקף טבור: 79, אחוז שומן: 14% לאחרונה אצל גיל (16 באוגוסט, 2007): משקל: 67.7, היקף טבור: 75, אחוז שומן: 12.5% יאללה עוד קצת כוסעמק. בסוף החיטוב - תמונות, פאטי נחשף. :P סבלנות!

06-07-07, 18:32	#4
ahtung חבר פעיל תאריך הצטרפות: May 2006 צפה באלבומי התמונות של ahtung הודעות: 2,609	כל הכבוד על התרגום אנטון,אחלה קטע __________________ תמונות אחרונות http://www.israelbody.com/showthread.php?t=40463

06-07-07, 18:34	#5
Antonator1 הושעה תאריך הצטרפות: Apr 2006 צפה באלבומי התמונות של Antonator1 הודעות: 10,166 גיל:: 21	סתם משהו, זה מה זה הזכיר לי את לטביה כל זה... הרכבות, האיופאיות הזאת... יאללה, אני צריך לראות עכשיו סרטונים של מסילות ברזל ישנות ביוטיוב. __________________ לא אוהבים בפורום ישראלבודי אנשים לא חטובים למרות שתהליך חיטוב הוא חיוני לפיתוח גוף \| בריאות חדר כושר תל אביב \| חדר כושר חיפה \| מועדון כושר \| חדר כושר חדר כושר רמת גן

06-07-07, 19:48	#8
Coleman חבר פעיל תאריך הצטרפות: Jan 2007 צפה באלבומי התמונות של Coleman הודעות: 1,758	חחחחח כמה זמן לקח לך בטח :x תודה אחיקו __________________ Eat Well, Train Hard, Fuck Much, Live Long...Be Happy

06-07-07, 18:23	#2
ice13 Guest צפה באלבומי התמונות של ice13 הודעות: n/a	כל הכבוד שתגירמת! בדיוק עכשיו יש הרבה אנשים בפורום שאומרים שיוותרו על הצבא בגלל הפיתוח גוף והם אפילו לא מתקרבים לעשירית מהרמה של ארנולד- אני לא רוצה להזכיר שמות אבל זה ממש מגוכך שאנשים ברמה כל כך נמוכה פוחדים שה"צבא יהרוס להם כל מה שבנו"! מוניטין

06-07-07, 18:36	#6
RunX חבר מתחיל תאריך הצטרפות: Jul 2007 צפה באלבומי התמונות של RunX הודעות: 20	תודה על התרגום. אשמח לקרוא את החלק השני

06-07-07, 19:49	#9
tomerA חבר ותיק (מועמד לחבר VIP) תאריך הצטרפות: May 2007 צפה באלבומי התמונות של tomerA הודעות: 4,099 גיל:: 17	תודה רבה מעניין מאד __________________ knowledge is power

06-07-07, 19:51	#10
NIRAN חבר פעיל תאריך הצטרפות: Oct 2005 צפה באלבומי התמונות של NIRAN הודעות: 4,315	חזק! מוניטין __________________

06-07-07, 19:57	#11
טל יואב יואב טל תאריך הצטרפות: Nov 2005 צפה באלבומי התמונות של טל יואב הודעות: 2,814 כללי:: חובב מושבע על ענף פיתוח הגוף גיל:: 34 עוסק ב:: קידום הענף פיתוח הגוף בישראל חדר כושר: go-active	כל הכבוד גבר אהבתי המשך כך ידידי , קבל במוניטין __________________ מדריך חדר-כושר מוסמך, בוגר מכון וינגייט משנת 1998 . מתחרה לשעבר במר ישראל לנוער מטעם איגודNABBA 1993 94 הכתב הראשון של ישראל בודי .

07-07-07, 00:03	#12
Antonator1 הושעה תאריך הצטרפות: Apr 2006 צפה באלבומי התמונות של Antonator1 הודעות: 10,166 גיל:: 21	עוד תגובות? __________________ לא אוהבים בפורום ישראלבודי אנשים לא חטובים למרות שתהליך חיטוב הוא חיוני לפיתוח גוף \| בריאות חדר כושר תל אביב \| חדר כושר חיפה \| מועדון כושר \| חדר כושר חדר כושר רמת גן

07-07-07, 00:53	#13
ניגרי ענק מנהל מקצועי - פיתוח גוף תחרותי תאריך הצטרפות: Oct 2005 צפה באלבומי התמונות של ניגרי ענק הודעות: 8,664 כללי:: אביב עומר גיל:: מר ישראל 2013 ibff, מקום 3 מר יוניברס 2015 ibff, מקום 5 לונדון פרו 2018 בקטגוריית משקל בינוני ifbb עוסק ב:: כתב עיתונות. כמו סופרמן	תודה על ההשקעה. זה היה אחד הדברים המעניינים ביותר שקראתי בפורום בזמן האחרון. לגבי ארנולד, כל מילה נוספת מיותרת. אם הוא לא היה קיים היינו צריכים להמציא אותו. מספר אחד בכל הזמנים בתרומה לספורט, אדם שהוא אגדה עוד בחייו. __________________ מי שלא עבר חיטוב לתחרות - לא יכול להבין באמת מה זה באדיבילדינג מקצועי *ההבדל בין ספורטאי מתחרה(בכל רמה) לבין חובבן(בכל רמה) זה כמו ההבדל בין עזה לתל אביב: אין מקום להשוות* *כל עוד שלא עלית לבמה, לפחות פעם אחת, לא עשית דבר וחצי דבר בספורט הזה* *אני מעריך כל מתאמן, אני מעריך יותר את מי שמתמיד ומתקדם, אני מעריך הכי הרבה את מי שמעז- ומתחרה* סגן מר ישראל עד 82 קילו 2011, מר הצפון 2005 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2006 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2010

07-07-07, 01:17	#15
Bullet חבר VIP - חבר יהלום תאריך הצטרפות: Dec 2005 צפה באלבומי התמונות של Bullet הודעות: 7,428	מה הוא שרוט? חח הוא דפק עריקות לכמה ימים בגלל תחרות בודיבילדינג __________________ תוספי תזונה אבקת חלבון ישראלבודי תוספי תזונה לספורטאים במחירים הזולים ביותר בישראל. תוספי תזונה במשלוח מהיר לבית הלקוח סינטרקס סיינטרקס

07-07-07, 03:15	#16
Leo חבר ותיק תאריך הצטרפות: Oct 2005 צפה באלבומי התמונות של Leo הודעות: 6,223 כללי:: אני אואב תרד גיל:: לעשות ביד במשך 5 שעות. עוסק ב:: סוחר תרד.	יום יבוא ואפשר יהיה להתפלח מצהל במשקל 230 פאונד ולקבל פקודות מהמ"כית השמנה לעשות בודיבילדינג(או לשמן את הטנק) __________________

07-07-07, 04:01	#17
Antonator1 הושעה תאריך הצטרפות: Apr 2006 צפה באלבומי התמונות של Antonator1 הודעות: 10,166 גיל:: 21	בצה"ל לא היו מגייסים את ארנולד בגלל הלב שלו. ראה מקרה מייקל לואיס. האמת שכשמכריחים אותך להתאמן כל הזמן (ולשמן טנקים כשאתה לא מתאמן) זה לא כזה גן עדן כמו שזה נשמע. __________________ לא אוהבים בפורום ישראלבודי אנשים לא חטובים למרות שתהליך חיטוב הוא חיוני לפיתוח גוף \| בריאות חדר כושר תל אביב \| חדר כושר חיפה \| מועדון כושר \| חדר כושר חדר כושר רמת גן

07-07-07, 09:36	#18
AB6Killer חבר פעיל תאריך הצטרפות: Oct 2005 צפה באלבומי התמונות של AB6Killer הודעות: 2,043 גיל:: 25 עוסק ב:: באזרחות	מעניין מאוד.כל מילה מיותרת לגביו. מוניטין!~ __________________ הרצון הוא הכוח למחשבה ,המחשבה היא הכוח.

07-07-07, 11:22	#19
benwin21 חבר פעיל תאריך הצטרפות: Apr 2007 צפה באלבומי התמונות של benwin21 הודעות: 2,956 כללי:: אני מתאמן קבוע כבר כמה שנים גיל:: 17 עוסק ב:: תלמיד בתיכון חדר כושר: חסוי	אחלה כתבה עליו המשך ככה. מעניין מה היה הגובה של החומה??? __________________ Nothing in this world that's worth having comes easy אני לא מאמין ששנתיים מתוך ה3 שנים שאני מתאמן לא עשיתי סקוואטים וחצי שנה מהשלוש שנים לא עבדתי על יד קידמית

07-07-07, 11:57	#20
ThaiB0X חבר פעיל תאריך הצטרפות: Apr 2007 צפה באלבומי התמונות של ThaiB0X הודעות: 3,795	אחלה כתבה, קבל מוניטין ! תגידו, רק אני דמיינתי כמה מסת שריר הוא איבד בשבוע בצינוק ? 0_o