מס' מחקרים אחרונים הקשורים לתזונה, פעילות גופנית ומה שמיסביב...חלק ב'

[ran_z]

אכילת סלט כמקור לקצובה היומית של ויטמינים 19/09/06
מחקר המתפרסם בגליון חודש ספטמבר של האגודה האמריקאית לדיאטה, בחן את היחס שבין הצריכה המדווחת של אכילת סלט לבין רמת מרכיבי מזון בסרום בהשואה להמלצות של האקדמיה הלאומית למדעי המזון והתזונה בארה"ב.
הבחינה נעשתה בנשים לפני ואחרי גיל הבלות ובגברים בגיל מקביל.
נבדקו 9406 נשים ו - 8282 גברים בגיל שבין 18 ל - 45 שנים וכאלו שהיו מעל לגיל 55 שנים. המחקר בוצע בין השנים 1988 ל 1994.
צריכת סלט וירקות טריים מלווים ברטבי סלט היו במתאם ישיר לעליה מעל הממוצע של רמת מרכיבי המזון כגון ויטמין C, E, חומצה פולית, ליקופן ואלפא וביתא קרוטן.
כל מנת סלט, תאמה ל - 165% מקצובת הצריכה היומית של זו הנדרשת לויטמין C בנשים ו - 116% לזו של הגברים.
המסקנה העולה מהמחקר היא שבקרב אוכלי סלט רמת ויטמין C ,E, חומצה פולית וקרוטנואידים גבוהה מזו שנמצאת בין אילו שאינם צורכי סלט.
הרמה המוגברת של חומרים אילו בקרב אוכלי הסלט מביאה למסקנה שמקור הויטמינים הוא הסלט עצמו, וקיימת ספיגה טובה מאוד של ויטמינים אילו מהסלט.
הסלט ואכילת ירקות חיים מהוה אמצעי פשוט לתת לאוכלוסיה את הקצובה היומית שלהם בוטמינים הנזכרים.

http://www.adajournal.org/article/PI...13812/abstract

קריאטין אינו משפר כושר או יכולת ספורטיבית 12/07/06
מסתבר, שכיום, בארה"ב בלבד, שיעור בני הנוער בגילאים שבין 10 ל 17 שנים הצורכים תוספי ספורט, עולה על מיליון.
אחד מכל חמישה נערים מכיר או יודע על נער אחר הצורך תוספים או תרופות לצורך עיצוב הגוף, העלאת הכושר הגופני או שיפור ביכולת השרירית. התכשיר
בין התכשירים הנפוצים, קראטין (CREATINE ) במקום הראשון, עם שיעור שמוש של 57%, ולאחריו השימוש הבלתי מבוקר בסטרואידים שונים, בשיעור של 31%.
הקראטין הינו חלק ממרכיבי השריר.
השימוש בו מבוסס על ההנחה, שהוא עשוי להגביר ולהחיש את יכולת השרירים לפעול בעוצמה חזקה יותר, לפרקי זמן ממושכים.
התכשיר נמכר בארה"ב כתוסף מזון שאינו חייב מירשם ומכאן גם נפיצותו הרבה.
מתופעות הלוואי כדאי להזכיר את ההתכוצויות השריריות, התיבשות, בחילה, ובחלק מהמשתמשים נזק כיליתי.
גליון חודש יוני של הירחון הבריטי לרפואת ספורט בא לבחון השפעת תוספת הקראטין לשיפור התפקוד של שחקני טניס.
הניסוי שותפו 36 שחקנים ש - 24 מהם קבלו קראטין ו - 12 שמשו כבקרה ( טופלו בפלצבו).
השחקנים נבחנו לפני תחילת הטיפול, ששה ימים לאחר העמסת קראטין ולאחר טיפול במנת אחזקה ל - 4 שבועות.
הבדיקה נעשתה ע"י בחינת:

* מהירות הגשת הכדור - Serving velocity - מספר דגימות
* מכת יד
* מכת גב היד. כל אחת 3 סדרות של 40 הגשות.
* מהירות ריצה.
* חוזק שרירי הרגליים.

מסתבר שהקראטין לא הצילח לשפר אף אחד מהפרמטרים שנבדקו, ולכן אין להמליצו לשחקני טניס.
ממצאים אילו מצטרפים לנתונים קודמים שהראו חוסר שיפור בביצועי ספורטאים מחד גיסא והעלאת הנזק הבריאותי מאידך גיסא.

http://bjsm.bmjjournals.com/cgi/cont...tract/40/6/507

כמה ביצים מותר לאכול בשבוע ? - כל יום ! 03/07/06
אנשים רבים מרצונם להטיב עם בריאותם, מתנזרים מאכילת ביצים מחשש לנזק ללב.
מסתבר שלדברים אין בסוס מדעי רב אליבא דפרסומי אוניברסיטת הרוארד.
תחילה לעובדות:
* ביצים הם מקור מצוין לחומרים מזינים. כך למשל ביצה אחת מכילה 6 גרם חלבון וחומצות שומן בלתי רוויות.
* ביצה היא מקור מצוין לכולין - choline - הקשור לשמירה על הזיכרון.
* בביצה ניתן למצוא - lutein and zeaxanthin - הקשורים להגנה על הראיה.
* בביצה אחת יש 212 מ"ג כולסטרול. כמות גדולה מזו ניתן למצוא רק בכבד, סרטנים ובשר ברוז.
ןבאשר לאמונות התפלות או למיתוסים הבלתי מבוססים:
* הואיל וביצה עשירה בכולסטרול הרי האמונה הרווחת היא שכל הכולסטרול הזה מתרבד בכלי הדם.
מסתבר שלא מניה ולא מקצתיה. רק חלק קטן מהכולסטרול מגיע למחזור הדם, כשעיקר הכולסטרול התזונתי מקורו בצריכת שומנים רווים ושומנים מטיפס TRANS.
* ההנחה הרווחת היא שאכילת ביצים אינה טובה ללב.
רק מחקר אחד, בחן את הקשר בין צריכת הביצים ומחלות לב, ואף הוא לא מצא שום קשר בין שני הדברים, אם כי בחולי סוכרת נמצאה שכיחות מוגברת של מחלת לב בקרב אילו שאכלו ביצה כל יום בהשואה לאילו שאכלו ביצים לעיתים נדירות.
המסקנה המעשית היא שעדיף לאכול ביצה אחת ליום מאשר לצרוך שומנים המכילים חומצות שומן רוויות או אילו מטיפוס TRANS.
לאילו שבכל זאת מודאגים ממולץ לאכול את חלמון הביצה - הצהוב של הביצה המכיל כמות מופחתת של כולסטרול.

http://read.health.harvard.edu/user/...0964&P=summary

יתרונה וחסרונה של דיאטה דלת פחמימות ללא הגבלת קלוריות 15/02/06
עם העליה בהשמנה באוכלוסיה חלה עליה בשיעור האנשים הפונים לדיאטה.
בארה"ב לבד, בכל זמן נתון, 45% מהנשים ו 30% מהגברים נמצאים בדיאטה כל שהיא.
בצד מקל הדיאטה נמצא גזר הסיכוי להפחית מהסיכון לסוכרת מטיפוס 2, יתר לחץ דם, ומחלות קרדיו וסקולריות.
הדיאטה ה"מקובלת" היא דיאטה דלת שומנים ומוגבלת קלוריות.
במקביל חלה נהיה אחר הדיאטה דלת הפחמימות שאינה מוגבלת בקלוריות, כאשר ברור לכל שהן עתירות חלבונים ושומנים כמקור אנרגיה חלופי.
החששות מפני דיאטה זו קשורות להשפעת ריבוי השומנים שבה על רמת הכולסטרול, ודרכו על מחלות הקרדיו וסקולריות.
קבוצת רופאים מבזל בשוויץ, ניתחה בדיעבד נתונים השואתיים של שני סוגי הדיאטות.
מסקירת הספרות נמצאו 447 פרטים בגיל ממוצע של 42 - 49 שנים ששותפו במחקרים השואתיים.
222 קבלו דיאטה דלת פחמימות, ו 225 דיאטה דלת שומנים.
לאחר 6 חודשים נמצא שאילו שקבלו דיאטה דלת פחמימות הפחיתו ממשקלם והיו חדורים להמשיך בדיאטה יותר מאילו שהיו בדיאטה דלת שומנים.
אולם לאחר 12 חודש שיעור ההפחתה במשקל ושיעור הנותרים בביצוע הדיאטה היה זהה בשתי הקבוצות.
בקבוצת האנשים שקבלו דיאטה דלת פחמימות נמצאה עליה ברמת ה - LDL כולסטרול כמו גם רמת הכולסטרול הכוללת.
מאידך גיסא נמצאה הפחתה בטריגליצרדים ועליה בHDL כולסטרול, בהשואה לקבוצה שקבלה דיאטה דלת שומנים.
מחברי המאמר אינם יכולים לחוות דעתם באשר ליתרונה ומישכה של דיאטה דלת פחמימות מעבר ל - 6 חודשים.
זאת ועוד כיון שאין נתוני תחלואה ותמותה ממחלות לב בדיאטה דלת פחמימות.
למרות האפקט המיטיב ביחס לטריגליצרידים והכולסטרול הטוב - HDL, הרי עדיין מתבקשת מידת הזהירות, ואין להמליץ על דיאטה זו כאמצעי להפחתת הסיכון למחלות קרדיו - וסקולריות.

http://archinte.ama-assn.org/cgi/con...ract/166/3/285

חומר חדש לבנית מסת השריר 12/12/05

חוקרים מאוניברסיטת גונס הופקינס בארה"ב, בשיתוף חברות התרופות Wyeth ו -MetaMorphix, הצליחו להדגים בחיות מעבדה חומר בעל פוטנציאל ניכר להגדיל מסת השרירים.
אם יוכח חומר זה כפעיל גם בבני אדם, הרי שהוא עשוי להביא מזור למחלות ניוון שרירים, או דלדול שרירים כמו ב - AIDS.
החומר שהוזרק לעכברים משך שבועיים, ואשר מבוסס על עיכוב החלבון הבולם בנית שריר myostatin, גרם להגדלת מסת השריר ב -60%.
נתונים אילו מוצגים לראשונה ברשומות האקדמיה האמריקאית למדעים - Proceedings of the National Academy of Sciences מיום 5 לדצמבר.
כינוי החומר הנסיוני הוא ACVR2B והוא פועל מהר יותר ובעוצמה חזקה יותר מכל חומר שנוסה עד כה.
החוקרים סבורים שעוצמתו המוגברת של החומר עשויה להעיד על כך שדלדול השרירים אינו תולדה של פעילות המיוסטטין בלבד, וכנראה שהחמר החדש מעכב לא רק את פעילות המיוסטטין אלא חלבונים הורסי שריר אחרים.
בשלב זה טרם ברור האם לשמירת האפקט הבונה שריר של החומר יש צורך בהמשך הזרקות או שמספיקה הזרקה למשך זמן קצוב אשר בנית השריר בעקבות תהליך זה, עשויה להימשך אח"כ ללא הזרקות נוספות.
כן לא ידועה עדיין ההשפעה על מערכות אחרות בגוף.

http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/0505996102v1

שומנים וחלבונים כמסיעים להפחתה במשקל 03/05/05
מחקר אוסטרלי בחן השפעת שתי דיאטות מיעוטות פחמימות ושוות ערך קלורי על שיעור הירידה במשקל, בקרב 57 מתנדבים בעלי משקל עודף (אינדקס מסת גוף גבוהה מ - 33).
דיאטה אחת היתה מיעוטת שומן ועתירת חלבונים.
הדיאטה השניה היתה עשירת שומן צמחי וכמות שגרתית של חלבונים.
שתי הדיאטות היו דלות פחמימות.
המחקר בחן שיעור ההפחתה במשקל, השפעה על שומני הדם, ויסות התיאבון, הוצאת האנרגיה.
במהלך 12 השבועות הראשונים של הדיאטה - היתה הגבלה קלורית זהה בשתי הדיאטות, כאשר 4 שבועות נוספים ניתנו דיאטות מאוזנות מבחינה קלורית.
שתי הדיאטות, שכללו כמות מתונה של פחמימות, גרמו להשפעה חיובית. בשני המקרים נצפתה השפעה דומה על הכולסטרול, רמת הסוכר ורמת האינסולין בדם.
בשתי הדיאטות, שיעור הירידה במשקל, במהלך 12 השבועות הראשונים, בהן גם היתה הפחתה בצריכה הקלורית המותרת, 10 ק"ג לערך.
מאידך גיסא, כאשר הדיאטה היתה מאוזנת מבחינה קלורית, במהלך 4 שבועות, לא נצפתה כל ירידה במשקל, כך שהשאלה מה גורם לירידה במשקל? ההגבלה הדיאטית? או ההפחתה הקלורית?!
הדיאטה דלת השומן ועתירת חלבונים כללה בשר רזה, דגים ומוצרי חלב דלי שומן.
הדיאטה עתירת השומנים ובעלת כמות חלבון רגילה כללה - שמנים ממקור צמחי כמו קנולה, אגוזים, וכמויות מתונות של בשר רזה ומוצרי חלב.
תכולת הפחמימות בשתי הדיאטות לא עלתה על 30% מסך הערך הקלורי היומי, וכללה ירקות, פירות ופרוסת לחם מחיטה מלאה.
המסקנה המתבקשת היא שלטווח קצר חלבוני בשר, דגים, ומוצרי חלב, כמו גם שומנים ממקור צמחי, יכולים להתמיר פחמימות בדיאטה.
לפי התוצאות אין זה משנה אם התמרת הפחמימות היא מחלבונים או שומנים.

http://www.ajcn.org/cgi/content/abstract/81/4/762