ציטוט:
פורסם במקור על ידי קפטן שלד
אתה טועה לגבי הרגליים:
בכל ספורט תחרותי שמצריך עמידה יש צורך ברגליים חזקות. באיגרוף מקצועני התנועה מגיעה גם מהאגן.
זה אגב, תשובה לגבי הטרפזים: בגלל שיש צורך בירכיים חזקות, המתאמנים מבצעים דדליפט - לכן יש גם טרפזים גדולים.
|
צודק, לא חשבתי על זה.
בכל מקרה OHADXXX, איגרוף זה ספורט של טכניקה, שילוב של הגנה והתקפה, כוח מתפרץ וסיבולת לב ריאה. מסת שריר זה ממש לא בסדר העדיפויות, במיוחד לא אצל אלה שהם לא heavyweight ויש להם קטגוריית משקל לעמוד בה. כמו בכל תחום, יש הבדל עצום בין עיסוק בספורט בצורה חובבנית לבין מקצוענית, זה פשוט עולם אחר, שכולל גם תוספים וסטרואידים;
עיין ערך Evander Holyfield, ארבע פעמים אלוף העולם במשקל כבד (זה שטייסון הוריד לו את האוזן) שנתפס קונה מחנות "תרופות" ב-2007. אותה חנות גם מכרה למספר שחקני בייסבול ופוטבול. גם בן ג'ונסון וקרל לואיס, האצנים המפורסמים ל100 מטר, נכשלו בבדיקות מספר פעמים, הושעו לכמה שנים וחזרו להתחרות.
מאז שהוקם מירוץ האופניים טור דה פראנס ב-1903 ועד שנות ה-60 שנזכרו לעשות בדיקות מסודרות, מאות אם לא אלפים של משתתפים לקחו כל סם אפשרי שיעזור להם לעבור את המירוץ, כולל קוקאין והרואין. מ-1961 ועד היום, 23 אנשים זכו במקום הראשון במירוץ (חלק כמה שנים ברצף). מתוכם, 15 (כולל לאנס ארמסטרונג וגם האלוף הנוכחי, אלברטו קונטדור) נכשלו בבדיקות בשלב כזה או אחר בקריירה.
מעטים הספורטים שהם ברמת :):):):):) שלא לוקחים איזשהו חומר.