[arbel2]

פורסם במקור על ידי Elevation

הבאתי מאה שקל והזמנת לעצמך (שני ליטר בירה ואנסי) במאה חמישים. איך בדיוק כיסית על מישו? אני כיסיתי על כולם ועלייך. כזה כאפות. מילא אתה אמרת מילה אחרי זה, משהו. עדי לא רמזה כלום אפילו. אנחנו מכירים שנתיים. כמה פעמים עשינו Pig Out ולא דיברתי מילה? לא אני או אתה? כי ככה זה אחים ואני יודע שהכול גלגל וזה חוזר, אין דבר שאני יותר שונא, בעולם, מלהתחשבן עם חברים על כסף, וכל אח שלי יודע שגם על אלפים אני לא אדבר אפילו. אבל כשאפילו לא אומרים תודה/מקבלים כמובן מאליו/"שכחתי את הארנק", אני יכול לצאת מדעתי. לא חירבנתי את הערב, כי ידעתי שאתה צריך לצאת מהבית אחרי כל החרא באותו היום, ולא רציתי לדפוק לך.

נ.ב.

אתמול שתיתי עם עוד ארבעה חברים, וחבר שלי כיסה את כל השולחן. אף אחד לא דיבר או עיפעף, כי היום זה הוא, מחר זה מישו אחר, מחרתיים זה אני... ככה זה צריך להיות.

צודק יא באבא
אבל WHEELS ARE IN MOTION לפיצוי שלך
*רמז:האיסור על ע' מוסר*