[אלברט ברכה]

פורסם במקור על ידי no_troll

לואי הוא לא הסמכות העליונה,
יש המון פאוורליפטרים שלא מתאמנים לפי ws ולא דומה אפילו (גומיות / בוקס סקוואט וכו')

גם יש הרבה טמבלים פה שמתאמנים כמו זין ועדיין נראים טוב או מרימים הרבה
תתאמן פעם אחת עם ולאד אלחזוב ואז תבין מה ומי זה ווסט סייד..

הגדולה של השיטה היא שהיא לוקחת כל אחד ועושה ממנו טוב, בלי חוכמות, הבעיה שאנשים לא מבינים למה, ני אסביר בכמה שורות אחת ולתמיד


לעשות סקוואט, בנץ' ודדליפט זה טוב להתחלה, שם אתה באמת מתקדם רק מלעשות אותם.
מהר מאוד אתה מפתח נקודות חלשות.
אם הבעיה שלך היא באחיזה, אתה תהיה זבל של דדליפט וזבל של בנצ'ר. ולא, זה לא יעזור לך לעשות עוד 900 סטים כבדים של דדליפט כי אתה תשרוף את העצבים וגם ככה הצוואר בקבוק יהיה האחיזה.
כנ"ל לגבי כל איזור בכל תרגיל.

בווסטסייד הם משפרים את הסקוואט בנץ' והדדליפט מתרגילי עזר, כי הדבר היחיד שבולם התקדמות הוא חולשה\חוסר מאסה (בדרך כלל הם באים ביחד) של איזור שבגללו לא תתקדם, ולא משנה כמה 5*5 או 19*19 תעשה, זה פשוט לא יעזור כי אתה לא תוקף את הבעיה כמו שצריך.


עבודה דינמית - ככל שהמשקל עולה, המהירות יורדת. מהירות היא דרך מצוינת לעקוף חולשות, אבל כשעובדים ב5*5 אמיתי זה תמיד לאט, כנ"ל במאמץ מקסימלי, לכן אימונים דינמיים הם חובה ואגב הם גם ב3 דרגות יותר קשים לעצבים מאשר נפח או עצימות.

מאמץ מקסימלי - כלל האצבע של לואי הוא להחליף תרגיל מקסימלי אפילו כל שבוע, בגלל שבעבודה של מעל 90 אחוז בתרגיל נוצרת תגובה עצבית חדה, שאם אתה ממשיך לגרות אותה אתה פשוט תרד בקואורדינציה וככה אם כבר אתה תלך אחורה ולא קדימה.
חבורת העומס הפרוגרסיבי קוראת לזה דילואד, דילואד הוא דבר נחמד אבל הוא גם גורם לך לבזבז המון זמן על אותו תרגיל כדי לקבל אח"כ תוצאות פחותות מאשר לקחת תרגילים אחרים שמדמים את תרגילי הבסיס בזויות\עומסים\התנגדויות שונים בהם פוטנציאל ההתחזקות שלך גדול הרבה יותר והחולשה בהם בולטת יותר.


הייתי מתרגם את הספר של לואי אבל אין לי לא זמן ולא כח לזה, למרות שזה הספר הכי טוב שתקרא אחרי ss (הספר של ריפטו ייתן לך מושגים בסיסיים שלואי ייקח 3 צעדים קדימה).