[maya]

תופעות הלוואי ניתנות לחלוקה על פי:
אקוטיות:
1: קלות – עצבנות, אריטביליות, הפרעות שינה והפרעות במערכת העיכול.
2: קשות – פצע פפטי, דלריום, תרדמת, פרקוסים והפרעות קצב.
כרוניות:
הסימפטום העיקרי פה הוא עליה בריכוזי הכולסטרול בדם.[i]




3.2.2 קפאין וספורט
ההנחה עד שנות השמונים הייתה שקפאין משפר סיבולת ע"י האצה בשימוש בשומן והאטה בפירוק הגליקוגן. אך מסקירה גדולה שנעשתה בשנת 1991 סוכם שישנם 6 גורמים שמשפיעים על מידת ההשפעה של קפאין והם מינון, סוג האימון, עוצמת האימון, מאגרי אנרגיה לפני אימון, שימוש קודם בקפאין ורמת האימון. בשנת 1993 עלתה ההצעה שהאפקט המקסימלי של קפאין תלוי בסוג האימון המתבצע. אימון לזמן ממושך עם דגש על אלמנט הסיבולת, בערכים של 75-80% מצריכת החמצן המקסימלית נצפתה עדות לשיפור מתמיד בביצועים. סיכום נוסף של המכניזמים משפרי הביצועים של קפאין קובע שקפאין משפעל מערכת העצבים המרכזית, מזרז שחרור קטיכולאמינים, מתערב בתנועה של חומצות השומן החופשיות, בתהליך אגירת הגליקוגן בשרירים ובכבד ומגביר שימוש בטריגלצרידים בתוך השריר ובכך מוריד עוד את השימוש בגליקוגן שנמצא בשרירים.[ii]
** החומר אפדרין הינו מדמה מערכת סימפטטית (Sympathomimetic) והוא נמצא בתרופות לטיפול בסימפטומים של הצטננות ובמקור שימש כתרופה להרחבת ברונכים אצל חולי אסטמה. אפדרין מהווה דוגמה לגבול העדין בין שימוש תרופתי לבין שימוש לרעה.

3.3 ביטא 2 אגוניסטים
במרץ 1993 קטיגוריית הסטירואידים האנאבולים הפכה לחומרים אנאבולים שכללה שתי תת קבוצות והם AAS וחומרים אנאבולים אחרים (ביטא 2 אגוניסטים). השימוש התרופתי בחומרים האלה הוא בין השאר כטיפול באסטמה. לחומרים ישנן תכונות אנאבוליות וגם ממריצות ולכן הם נמצאים בשני המקומות ברשימה של ה- IOC. ה-IOC עד שנת 1993 מנעה את השימוש במספר ביטא אגוניסטים דרך אינהלציה בלבד, אך באותה שנה אותה קבוצה הצטמצמה לשני חומרים והם סאלבוטמול (Salbutamol) וטירבוטלין (Terbutaline). בנוסף, ענפי ספורט מסויימים חוקקו להם חוקים משלהם למניעת השימוש בחומרים הנ"ל. כך למשל בענף השחייה דרוש אישור בכתב לגבי סיבת השימוש בחומרים ונאסר השימוש במשאפים סמוך לבריכה לפני תחרויות.[iii]

3.4 נרקוטיקה
הם קבוצה של חומרים שפועלים על המוח על מנת להוריד כאב. לחומרים האלה תכונות ממכרות מאוד. רשימת ה- IOC מתייחסת ספיציפית לקבוצת נוגדי הכאב ממשפחת האופיאטים

שכוללת בין השאר מורפין, הירואין ופטידין. ה- IOC בכל זאת מאפשרת שימוש בחומרים עם אפקט אנלגטי בינוני כמו פולקודין (Pholcodine). החומר קודאין (Codeine) היה בהתחלה בתוך הרשימה אך בגלל שהוא קיים בהמון תרופות נגד כאבים ונגד הצטננות ושיעול ובגלל שריכוזו בתרופות אלו הינו נמוך, הוצא מהרשימה בשנת 1993.
אתלטים משתמשים בחומרים האלה על מנת להיות מסוגלים להתחרות מעבר ליכולות שלהם במקרה של פציעות. אימון או תחרות בצורה כזו מעלה את הסיכון להחמרת הפציעה הקיימת עד כדי נזק בלתי הפיך.[iv]

3.5 משתנים
הם חומרים שמסייעים בהוצאת נוזלים מהגוף ומשמשים כתרופות במצבים לבביים ויתר לחץ דם. ה-IOC הכניסה אותם לרשימה בשנת 1985. השימוש לרעה בספורט נובע משלוש סיבות:
1: הורדת משקל לפני תחרות על מנת להתאים את המשקל לקבוצת מתחרים מסויימת. ענפים שכיחים הם ג'ודו, אגרוף והרמת משקולות.
2: איבוד נוזלים כתוצאה של אגירתם עקב שימוש ב-AAS.
3: להעלאת מתן השתן ובכך לנסות ולשנות את ריכוזי הסמים בשתן.[v]
שימוש לא נכון עלול להוביל להתייבשות, כאבי ראש, התעלפות, כאבי שרירים, פגיעה בכליות ובלב. בהקשר למשתנים ישנו חומר בשם פרוביניסיד (Probenecid) שהוא חומר מעקב את הפעילות ברקמת הכליות. השימוש בו עלול לבוא עקב רצון לטשטש עקבות חומרים אסורים. אופציות נוספות לתמרון בדיקות שתן חוץ משימוש במשתנים כוללות החלפת דגימות שתן והזרקת שתן זר לשלפוחית של האתלט.[vi]

3.6 הורמונים
הקטגוריה של הורמונים נכנסה לרשימה לרשימת ה- IOC בשנת 1989 תחת השם הורמונים פפטידים וחומרים דומים.רשימה זו כללה בין השאר ACTH, הורמון הגדילה GH ואריטרופואיטין (Erythropoietin-EPO). כיום, חומרים אלו הינם קשים מאוד לזיהוי בגלל רמתם הלא ידועה לגמרי בגוף ושיטות בדיקה לא מדוייקות.[vii]
ACTH מעלה את רמת הקורטיקוסטירואידים שמופרשים מבלוטת האדרינל. אותו חומר פועל נגד דלקות בגוף לכן השימוש בו יכול לבוא עקב פציעה והרצון להחלים מהר. הורומון הגדילה בעל תכונות אנאבוליות כמו הגדלת כוח, גודל או קביעת גובה גוף בהתאם לגיל המשתמש.

EPO הינו הורמון שמיוצר בגוף שאחראי על רגולציה של כדוריות דם אדומות. אחד השימושים התרופתיים בו הוא על רקע של אי ספיקת כליות...אתלטים לעומתו עלולים לנצלו כדי להעלות את מספר הכדוריות האדומות בגוף וכך לשפר את תהליך נשיאת החמצן לאיברי המטרה. ההשפעות לטווח הרחוק של שימוש תרופתי או ניצול לרעה של EPO אינן ידועות. בכל זאת, תתכן העמסת יתר על מערכת הלב וכלי הדם..