[maya]

3 ממריצים
חומרים אלה משפעלים את מערכת העצבים המרכזית ויכולים לשמש להורדת עייפות, הגברת העירנות, תחרותיות ואגריסיביות. בגלל זה הם נחשבים למשפרי ביצועים בענפים שדורשים כוחות מתפרצים וסיבולת במיוחד בגלל העליה ביכולת להתחרות תחת מאמץ והירידה ברגישות לכאב.[i]סביר להניח שהשימוש הראשוני בממריצים התרחש על מנת לסייע לאתלטים לעבור את "מחסום הכאב". לרוב, השימוש בממריצים הינו ביום התחרות אך ניתן להשתמש בהם בזמני אימון על מנת להגביר את עוצמת האימון בכל מפגש. כיום ישנה עדות מדעית מוגבלת לגבי יכולת הממריצים לשפר ביצועים מחוץ לתחרויות.[ii] ניתן לחלק את קבוצת הממריצים לשלושה סוגים והם ממריצים פסיכומוטוריים, מדמים מערכת סימפטטית (Ephedrine) וקבוצה אחרונה שלא שייכת לאף קטיגוריה.[iii]
מנגנון העבודה של הממריצים יכול להיות אחד מאלה:
1: הגברת שחרור נוירוטרנזמיטורים (NT ) לכיוון הרצפטורים: אמפיטמינים ואפדרין עובדים בצורה הזו.
2: שפעול ישיר של רצפטורים פוסט-סינפטים: אפדרין וקפאין.
3: אינהיבציה של תהליך ה-Re UpTake: קפאין ואמפיטמינים.
* כנראה שממריצי מערכת העצבים המרכזית עובדים בעיקר על ה-NT דופמין (Dopamine), נוראדרנלין (NA ) וסירוטונין (Serotonin). קפאין משפיע כנראה על אדינוזין.[iv]

3.1 אמפיטמינים
השימוש התרופתי באמפיטמינים התחיל בשנות העשרים כתרופה כושלת לטיפול בגודש באף, כתרופה נגד דכאון ולדיכוי התיאבון. כיום משתמשים באמפיטמינים במקרים בודדים לטיפול בילדים עם הפרעות קשב ובהפרעות שינה.[v]
אמפיטמינים נחשבים לחומרים אנורקטים שמעלים ריכוזי חומצות השומן החופשיות בפלזמה ואת טמפרטורת הגוף.בנוסף, הם בעלי השפעה דומה של המערכת הסימפטטית על מערכות הנשימה, עיכול, לב וכלי דם. עיקר הספיגה של אמפיטמינים מתרחשת במעי הדק והיא נגמרת אחרי 2.5-4 שעות ומואצת ע"י אכילה. מקסימום ריכוז בפלזמה מתרחש 1-2 אחרי הנטילה. לאמפיטמינים בנוסף שני מטבוליטים עיקריים בעלי אותה השפעה והם p hydroxy amphetamine ו-p hydroxy ephedrine. שחרור האמפיטמינים מהגוף מתבצע דרך סינון כלייתי.[vi]

3.1.1 השפעות
בטווח הקצר ישנם מספר השפעות:
1: הגברת מהירות הלמידה של מטלות חדשות.
2: השפעה חיובית על מצב הרוח שמתבטאת בעליה באנרגיות הפיזיות, דיבור יתר, הומור, התרגשות וחוסר מנוחה.
3: הפרעה קטנה בתפיסת הזמן שיכולה לגרום להפרעה בשיפוט בזמן תכנון פעילויות או מניפולציות.
4: כנראה אין שיפור בביצועים אינטלקטואלים.
5: ההשפעה על השיפוט איננה ברורה.
6: הגברת הלבידו אך בשימוש כרוני התפקוד המיני עלול להיפגע
.
3.1.2 תופעות לוואי
1: הזעה, טכיפניה, עליה בלחץ הדם, יובש בפה
2: בלבול, דלריום, כאב שרירי ומפרקי, רעד (Tremor)
3: תחושת פחד כללית, איטיות ברציונל, התנהגות חסרת אחריות, ארטביליות, אי שקט, הפרעות שינה ובמקרים של הפסקה פתאומית של הסם נקבל דיכאון נפשי ופיזי.
4: בשימוש כרוני עלולות להתפתח פתולוגיות בשריר הלב, איחור בגדילה אצל צעירים. במינונים גבוהים עלולים לקבל סימנים בלתי הפיכים כמו פסיכוזה של אמפיטמינים (Amphetamine Psychosis).
5: חשוב לדעת שכל הסימנים הנ"ל הם לא אחידים והם תלויים במינון.
* במקרים של הרעלת אמפיטמינים הטיפול דרך תרופות אנטיאדרנירגים ואנטאגוניסטים לרצפטור של דופמין.[vii]

3.1.3 אמפיטמינים וספורט
1: אמפיטמינים מגבירים את יכולת הגוף להתמודד עם פסולת אנאירובית ז"א מעלים יכולת אנאירובית ולכן חלק גדול מהמשתמשים הם רוכבי אופניים.
2: השפעתו על עייפות דורשת עוד מחקר.



3: במחקר שנעשה על קבוצת כדורגל מארה"ב מסתבר שהשחקנים נוטלים מינונים שונים, תלוי במיקום שלהם במגרש. אלה בעמדות ההגנה נוטלים את המינונים הכי גבוהים כדי להגביר אגרסיביות ואלה שתפקידם למסור כדורים בצורה מדוייקת נוטלים את המינון הכי נמוך.
4: מעלים את סף הכאב.
5: ישנה חשיבות רבה להבין איך הסם עובד בגלל מקרי המוות שהתרחשו בעבר עקב מכת חום שזורזה ע"י השימוש בסם. הסיבה הייתה שהסם מרחיק את אספקת הדם מהעור ולכן מקטין את יכולת הגוף להתקרר. בנוסף הוא מכווץ כלי דם, מעלה טמפרטורת הגוף ומגביר את קצב הלב. כל ההשפעות משולבות ביחד עלולות להוביל להפרעות קצב שיובילו למוות.[viii]

3.2 קפאין
כנראה קפאין הוא הממריץ הכי ישן שהאנושות מכירה.[ix] כיום הוא נמצא במספר רב של משקאות (תה, קפה, שתיה קלה) ותרופות (כטיפול בהצטננות ולהורדת כאבים) והוא נחשב בדומה לאמפיטמינים למעורר בינוני של מערכת העצבים המרכזית.[x]
הרמות שבהם הקפאין עובד נעות בין 85-200 mg וההשפעה תהיה ירידה בעייפות, שיפור העירנות, העלאת התפוקה וזרימת מחשבות יותר קלילה וברורה. בנוסף ישנה הרפייה של שרירים חלקים, עליה במתן השתן וטכיקרדיה. הרמה המותרת כיום לפי רשימת ה-IOC עומדת על 12 mic.g/ml. ברמות מעל 250 ישנה הרעלת קפאין שסימניה הם כאבי ראש, מצב רוח לא יציב, עצבנות ופחד לא ברור.[xi]

.