----
1 תקציר
עבודה זו דנה בסוגיית השימוש בסמים בקרב אתלטים. בספרות המקצועית של חמשת השנים האחרונות ניתן לזהות ארבעה כיוונים עיקריים שדנים בנושא. הראשון הוא הגדרה של קבוצות סמים שונות. היסטוריה של השימוש, תופעות לוואי והאפקטיביות של הסם בשיפור הביצועים בענפי ספורט שונים. קבוצה שניה דנה בנושא של העליה בשכיחות השימוש בסמים במיוחד סטירואידים אנדרוגינים אנאבולים (Anabolic Androgenic Steroids-AAS) בקרב בני נוער שהם לווא דווקא אתלטים. בנושא הזה מנסים לזהות גורמי סיכון לשימוש בסמים בגיל צעיר ולעמוד על המאפיינים של תוכנית התערבות אפקטיבית שתגרום לירידה באחוזי המשתמשים.
קבוצה שלישית של מאמרים דנה בבדיקות הקיימות כיום בשטח לבדיקת הסמים בספורט, יתרונות וחסרונות כל בדיקה ואופן ביצוען. בנוסף, מוצעות בדיקות חדשות כמו בדיקת שיער מהקרקפת של האתלט על מנת לזהות שאריות של חומרים אסורים. הקבוצה האחרונה דנה בסוגייה האתית של בדיקות הסמים בספורט ונשאלת השאלה אם יש בביצוע בדיקות אלה חדירה לפרטיות ווויתור על זכויות בסיסיות שיש לפרט כמו הזכות לחופש ולפרטיות.
העבודה הזו תתייחס לארבעת הקבוצות בהתאם להדגשים בספרות כך שהנתח של AAS ושכיחותם העולה בקרב צעירים יהיה יותר משמעותי בעבודה מאשר סם מסוג מסויים שהוא זניח בספרות.
החלק הראשון ידון בקבוצות בסמים השונות לפי הרשימה של הוועד האולימפי העולמי (International Olympic Committee-IOC) של החומרים האסורים לשימוש בספורט. הרשימה מורכבת מהחומרים שאסורים לגמרי ובה אני אציג את קבוצת הממריצים שתכלול אמפיטמינים וקפאין ואפדרין (Ephedrine). אחר כך אדבר על קבוצת החומרים ששייכת לקבוצת הממריצים והחומרים האנאבולים גם כן והיא תכלול את החומרים ממשפחת ביטא 2 אגוניסטים. אחר כך אציג את קבוצות הנרקוטיקה, משתנים וההורמונים ולבסוף אדון בקבוצה ה- AAS. בקבוצת הסמים האסורים בענפים מסויימים אדבר על חוסמי ביטא ואילו ברשימת השיטות האסורות לשימוש אדבר על Blood Doping.
הנושא של זיהוי גורמי סיכון ובניית תוכניות התערבות יהיה משולב עם הפרק על AAS. נושא האתיקה יבוא אחר כך ומשם לסיכום. אחרי הסיכום תוצג הצעת המחקר שלי שתהיה בנושא של קפאין והשפעתו על סיבולת ואחריה תהיה הביבליוגרפיה. בסוף העבודה מצורף נספח שכולל את רשימת ה- IOC שפורסמה בינואר השנה הנוכחית.
2 מבוא
השימוש בסמים על מנת לשפר ביצועים בספורט כבר קיים אלפי שנים. מקור המילה בלועזית "Doping" מהמילה "Dop" שהוא סוג של משקה מעורר שהיה בשימוש בטקסים אצל שבטים מדרום אפריקה במהלך המאה 18. עם הזמן ההגדרה של המילה השתנתה וכללה שיפור לא הוגן בביצועים, שימוש בסמים או בשיטות אחרות על מנת לשפר ביצועים ולנסיון לשבש תוצאות של בדיקות סמים. אותה הגדרה שנויה במחלוקת כי ישנם המון שיטות לשיפור הביצועים כמו אימון בגבהים ותזונה, אבל אותם שיטות הם מקובלות כיום כחלק ממשטר האימונים של האתלט. במאה האחרונה חלה קפיצה משמעותית באחוזי המשתמשים בסמים בספורט. אותה עליה משמעותית התרחשה בשנות השישים וניתן לייחסה למהפכה בתחום הפרמקולוגיה וגם בהכרה בספורט כעסק לכל דבר עם נכסים, מתווכים והמון רווחים. כיום נושא בסמים בספורט בעל חשיבות גדולה מכמה טעמים. האחת בגלל הסיכונים שבשימוש בסמים, מחקרים הראו שלרוב הסמים יש תופעות לוואי שחלקן מסכנות חיים. שימוש ב-AAS עלול לגרום למחלות כמו טרשת עורקים, מחלות לב ופגיעה בכבד.[ii]סמים אחרים כמו האמפיטמינים מקבוצת הממריצים, בשימוש כרוני עלולה להופיע הפרעה פסיכולוגית של ממש בשם פסיכוזה של אמפיטמינים.[iii] אתלטים מסתכלים על תופעות לוואי אלה כמינוריות בהשוואה לשיפור המיידי בביצועים. הסיבה השניה הינה הפגיעה במעמד הספורט כתחום בעל ערכים תרבותיים ואנושיים שמקנים לו את הערך החיובי בכל רחבי העולם.[iv] אלמנט נוסף זה ההגינות במשחקים ותחרויות. ככל שאחוזי המשתמשים בסמים עולה, הסיכוי למשחק הוגן יורד. סוגיה זו מתקשרת עם הצורך והלחץ לניצחון. כיום, הקווים המנחים בחברה הם לנצח בכל מחיר גם עקב הרצון האישי של האתלט לנצח ולהיות הכי טוב וגם עקב הלחץ של המאמן, משפחה, חברים, מכרים והחברה.[v] גורם נוסף שמשחק פה תפקיד חשוב זה העניין הכספי שהוא חשוב גם מצד רשויות הספורט המחוקקות וגם מצד המדענים והמשווקים של הסמים. ארגוני ספורט מעלים את הטענה שככל שבודקים אתלטים יותר ככה משתמשים חדשים נרתעים יותר ואז אפשר לנתב אותם משאבים של בדיקת אתלטים לכיוונים אחרים. ז"א ההיגיון בביצוע הבדיקות הינו על בסיס של התייעלות.[vi] מצד שני אלה המפתחים סמים חדשים מרוויחים גם כן. מניתונים משנת 1993 מסתבר שהסכום שאנשים מוציאים על רכישת AAS עומד על 500$ מיליון בשנה בארה"ב בלבד.[vii]
אחוז המשתמשים בסמים בספורט אינו ברור ומבוסס על המון השערות שגורמות לאתלטים להתנגד פחות לדחף לנסות סמים.[viii] ידוע בכל זאת שאחוזי הדגימות החיוביות הכי גבוה בשנים האחרונות שייך ל-AAS.[ix] למרות זאת, אחוזי הדגימות החיוביות הכללי נשאר נמוך וזה לא נובע
משימוש מופחת בסמים אלא מאימוץ שיטות הסוואה יותר מתוחכמנות משולבות עם משטרי שימוש בסמים כך שרוב השימוש יהיה בזמן אימון. ידוע בנוסף שמעל 50% מבדיקות הסמים
מתבצעות בזמן תחרות.[x] כיום הדרישה לביצוע בדיקות מחוץ לתחרות הולכת וגוברת אך באותו זמן מלווה במספר בעיות כמו העניין האתי של בדיקות בכלל ובמיוחד מחוץ לתחרות והאם יש באקט חדירה לפרטיות. דבר נוסף זה חוסר אימוץ השיטה באופן מלא ושיטתי ע"י ארגונים ארציים ועולמיים. עדיין ישנו מחסור בשיתוף הפעולה והרמוניזציה בין הארגונים השונים.[xi]
ובכן איפה אנחנו עומדים היום?
לתחום הספורט ישנן שתי אופציות, לבדוק או לא לבדוק סמים. בתהליך הבדיקה ישנה חדירה לפרטיות שמתורצת ע"י ההנחה השגויה שבדיקות הסמים הינן אפקטיביות. בחוסר הבדיקה ישנה תמיכה משמעותית בזכות לפרטיות אך סיכון לפגיעה גדולה בבריאות האתלטים ובמעמד הספורט בחברה.[xii] עדיין אין הסכמה גורפת לאימוץ אופציה אחת על השניה. האופציה הינה של הפרט עצמו בהתחשב במעמדו בחברה, רמתו הספורטיבית, הלחץ החברתי מסביבו, כמות הכסף המושקעת בו או זאת שאמורה לבוא במקרה שהוא מנצח והכי חשוב הם הערכים הפנימיים של האתלט לגבי הגינות המשחק והאימונה ביכולות הטבעיות שלו.
[i]