ציטוט:
פורסם במקור על ידי propush
כדי לצבור מאסה אתה צריך אספקה קבועה ויציבה של חומרים מזינים. יותר מידי חומרים מזינים בדם --> הגוף מעכל כמה שיותר מהר ומאחסן בצורה היחידה שהוא מכיר: שומן. יכולת הגוף ליצור שומן מדהימה, ואילו היכולת ליצור שריר פחות.
לכן אתה רוצה רצף קבוע ומתון של חומרים מזינים ככה שהגוף לא יקבל המון חומרים ב"בום" ואז "יתקע" איתם ויאחסן אותם כשומן.
הפחמימות "האיטיות" (=בעלות אינדקס גליקמי נמוך = ירקות דגנים מלאים ודומיהם) נספגות לאט במשך שעות ונותנות לך את האפקט הזה.
הפחמימות ה"מהירות" (שהן ההיפך ממה שמארתי = סוכ רלבן וקמח לבן) מקפיצות לך את רמת האנרגיה, ונעלמות מהר מאוד. אז אם נגיד אני אוכל עכשיו לחם מלא אז למשך איזה 4 שעות יש לי חומרים מזינים בדם בכמות קבועה.
אם אני אוכל לחם לבן אז יש לי שעתיים עומס גבוהה של סוכר בדם, ואחרי זה שעתיים בלי כלום. שזה לא טוב. (*לא בטוח שזה הלו"ז הנכון, אבל זה מסביר את הכוונה)
לנושא ההורמונים - כאשר רמת הסוכר גבוהה משתחרר אינסולין, שאומר לתאים בגוף "נא לקלוט חומרים מזינים ולגדול". אם רמת הסוכר מאוד גבוהה, אז מתשחרר הרבה אינסולין. השריר סופג מה שהוא יכול, שזה לא הרבה, מאגרי הגליקוגן סופגים מה שאפשר עד שהם מלאים (שזה למה ממצליצים פחמימה מהירה אחרי אימון) וכל השאר - שומן.
בהיעדר חומרים מזינים, משתחרר קורטיזול. הקורטיזול אומר לתאים בגוף "תתפרקו ותשחררו חומרים מזינים לדם". המח לא יכול "לשרוף שומן" אלא רק סוכרים, את הסוכרים הגוף מפיק או מסוכר בדם, או מחלבון שהוא מפרק מהשרירים.
שורה תחתונה: אתה אוכל דגנים מלאים - אתה מקבל חומרים מזינים ברמה טובה מתונה וקבועה עם נוכחות מתמדת של אינסולין ברמה נורמלים = גדילה טובה עם מינימום שומן.
אתה אוכל פחמימות פשוטות - אתה מקבל חלק מהזמן יותר מידי חומרים מזינים ויותר מידי אינסולין ואחרי זה פחות מידי חומרים מזינים וקורטיזול = גדילה גם בשריר והרבה שומן ואז איבוד חלק מהמסה.
חוץ מזה בדגנים המלאים ובכל הדברים הלא טעימים האלה יש חומרים מזינים אחרים כמו סיבים תזונתיים עם יתרונות משל עצמם.
חוץ מזה, יש כאלה שאומרים שאפשר לאכול הכל טכנית בארוחה אחת. לי זה לא נשמע הגיוני. הגוף תמיד יעכל כמה שיותר מהר מה שהוא יכול ויאחסן את זה. הגוף לא "שומר" בקיבה אוכל לאחר כך. הרי הגוף התפתח בסביבה של רעב, הוא "משתדל" לטפל בכמה שיותר אוכל מה שיותר מהר כדי שלא תפספס הזדמנות לאכול אם תמצא אוכל. לא מאמין שאם אני אוכל את כל ה 3000 קל' על הבוקר אז הם יתפרקו לאט על משך כל היום... לא הגיוני... על הרקע הזה, לדעתי, כדאי לפצל ארוחות ולאכול מאכלים "איטיים" אלא אם כן זה אחרי אימון. יכול להיות שיקפצו אנשים עם זה שיש מחקרים שסותרים את הסיפר הזה ושמה שאמרתי כאן שיך לעבר, אבל לפי מה שאני יודע (ואני לא יודע הכל) המחקרים בתחום הזה לא תמיד חד משמעיים ובגלל זה עדיף ללכת על בטוח - אף אחד לא טוען שפיצול ארוחות או אכילת אוכל "איטי" מזיקים.
|
הגיוני נורא, מערכת העיכול לא יכולה לפרק ולעכל הכל יחדיו, כאשר תאכל 12 חתיכות פיצה הן לא יתפרקו באותה המהירות כמו 2 משולשים, לכן אתה גם שבעה לאורך יותר זמן, הפירוק של המזון נהייה איטי למשך זמן הרבה יותר ארוך. לדוגמא יש לך הבדל בין פירוק של חזה עוף לבין פירוק של דנונה 0% נוזלי, כאשר הראשון מתפרק תוך 3 שעות והשני תוך שעה. (כמובן שיש חומרים בדם כמה שעות לאחר מכן)