אני קצת אחרוג ואגיד שמאוד חבל שחלק גדול מהמתחרים הרציניים לא מגיבים פה.
בתקופה שגלעד הגיב לדוגמא, זה היה כמו סרט תיעודי, היה אפשר לפי התגובות שלו לנתח אם הוא בחיטוב או במסה, היה משתף הרבה וזה היה פשוט תענוג לקרוא תגובות שלו- לחוות את ההרגשה יחד איתו.
או באותה מידה- כשעמית ספיר\סטס מגיבים אחרי תחרויות, זה פשוט מעלה חיוך. כיף לשמוע עוד פרטים על אחורי הקלעים, על החוויה עצמה... מעורר הרבה יותר אמפטיה וכבוד כלפי המתחרים והרבה יותר מוטיבציה להגיע לתחרות.
אני יכול להגיד ב90% שב2010 אני אגיע לראות אם ארבל יעלה להתחרות, בגלל שאני יודע מי הבן אדם ושאני אשמח לראות אותו על במה בין אם מדובר במקום ראשון או באחרון. אותו דבר לגבי הולי טמפלר.
וזה 90% ולא 100 כי אני אתחייל עד אז ומי יודע מה כמה זה תלוי בי.
אני כבר אגיב על תגובות עתידיות- אין פה מילימטר של חנפנות, באמת שלא יצא לי כלום מלהתחנף לא אל ארבל ולא אל אורי.
עוד משפט לסיום לכל המתחרים האיכותיים והלא איכותיים שלא מגיבים:
אדם גדול מסתכל על האחר מלמעלה רק כדי לעזור לו לקום.
אומנם קלישאתי אבל נכון.
במקום לקחת את המעמד שלכם ולהתנשא מעל חברי הפורום, אתם יכולים להגיב ולעזור.
אני בטוח שיש לכם 10 דקות ביום, לפחות פעמיים בשבוע
__________________
באדיבילדינג זה לא תחביב, זו מחלה נפשית.
Eitan Davidovich
מדריך חדר כושר מוסמך מטעם וינגייט.
עוזר גם בפייסבוק.
נערך לאחרונה על ידי Yoshi-Moto, 24-08-09 בשעה 09:54.
|