זה פשוט מאוד,אנחנו לא חיים באירופה, כאן יש מלחמה תמידית שתמיד תהיה, אין צבא=אין מדינה. ככל שיותר אנשים לא מתגייסים=פחות מדינה.
מי שלא מתגייס,אפילו לא לג'ובניק בעצם שם זין על כל מה שבנו כאן כל השנים והוא אגואיסטי מדי בשביל לצאת מהבועה שלו ומהעולם הדמיוני שהוא בנה לעצמו ולתרום את המינימום שהוא יכול וצריך. בימים הטובים של המדינה, אפילו עד לפני איזה 10 שנים נגיד, להשתמט מבצבא זה היה הבושה הכי גדולה שקיימת. גם להשתמט ממילואים היה ככה, או לצאת על 21 נפשי. היום? עם התרבות התל אביבית המערבית, זה אופנתי נהיה לצאת מהצבא. במדינה שיש בה גיוס חובה והיא נמצאת במלחמת השרדות תמידית זה צריך להיות מאסר, חבל שאין לנו מנהיגים עם ביצים היום שידעו לטפל בכאלה מיקרים.
היה איתי בצבא בחור צולע,היתה לו בעיה תמידית ברגל,משהו מלידה. הבן אדם לא היה חייב להתגייס, ובכל זאת הוא התעקש להתגייס ועשה את התרומה שלו בתחום המחשבים ביחידה שלי, כל אחד יכול לתרום. ביחידה אחרת ששירתתי היתה חיילת שהיתה כמעט עיוורת,ממש ראתה רק מה שסנטמיטרים מולה, והיא תרמה יחיסית הרבה, ואפילו אם לא, היא עשתה את זה גם לעצמה כי זה עשה לה הרגשה טובה שגם היא עושה צבא. הצבא בנוי כמו מכונה, במכונה כל בורג קטן חשוב להצלחת המערכת השלמה. אפילו תפקיד "לא חשוב" כמו אפסנאי הוא בעצם כן חשוב כי בלי אפסנאות או מטבח לא יכול להיות צבא, ואפשר להגיד את זה על כל תפקיד בעצם.
|