ציטוט:
פורסם במקור על ידי hypertrophy
לא מדויק
כשאתה משחק עם נקודת היחס של היד והגוף אתה בעצם משנה את אורך מתח השריר של אחד הראשים בביספס [זאת ההודעה השניה בחמשת הדקות האחרונותשאני מסביר על אורך מתח]
זאת אומרת שנניח בפריצ'ר כשהיד רחוקה מהגוף קדימה אחד הראשים בביספס מקבל יותר גירוי
וכשהיד נמצאת מאחורי הגוף [שכיבה בשיפוע חיובי כשהידיים רפויות למשל] מקבל הראש האחר יותר גירוי
אם היינו צריכים להחליט על תרגיל בסיסי ליד קידמית היינו בוחרים בתרגיל שהמצב יהיה "שווה" ביניהם
ולכן נבחר בכפיפה בעמידה או בישיבה זקופה במוט או דאמבלים כשהידיים פשוט מונחות לצידי הגוף
כך אנחנו לא נותנים דגש על שום דבר על פני האחר
ועכשיו סתם כדי לתקן אותך מקס [כי אתה בחור שאוהב ללמוד] תרגילים לדו ראשי הם אכן כל דבר בכפיפת מרפקים-אבל דגש קטן-כפיפת מרפקים בסופינציה[כף יד כלפי מעלה]
כשנשנה את מנח כף היד [מיד פוזישן-פרונציה] אז ניתן יותר דגש לברכיאליס[שריר עמוק שנמצא מתחת לבייספס משני צידי היד] וברכיורדיאליס[האמה]
אם צריך תרגיל אחד ליד קידמית נבחר תרגיל שמשתמש בסופינציה עם עדיפות לדגש שנתתי בפסקה הקודמת
|
הייתי אומר שנדרש ריענון קל בחומר הנלמד.
מיד פוזישן, האגוניסט הינו עדיין הבייספס, ואם נלך יותר רחוק זהו קו הפעולה הטוב ביותר לבייספס, שם גם הברכיאליס נמצא בזווית האופטימלית ביותר ולכן נרים יותר משקל תמיד במיד פוזישן מאשר במצבים אחרים.
כאשר הידיים בפרונציה הברכיאליס יהיה אגוניסט וכאשר נהיה בסופינציה הבייספס. ברכוראדיאליס תמיד יהיה סינרגיסט לא משנה באיזה מצב עקב מסתו הקטנה והוא נמצא ביתרון מכני תמידי (דרך אגב הוא לא שריר האמה, שריר האמה נמצא בחלק ה2 של היד).
כאשר אנשים רוצים להגדיל את ה"יד קידמית" נדרש לעבוד על הבייספס, ברכיאליס וגם על הקורקוברכיאליס. כמובן שמסת הבייספס באזור גדולה יותר מכל אלו שהוזכרו קודם לכן.
נוסיף שבמילא האפקט של "יד גדולה" תהיה בשל עבודה על התלת ראשי (טרייספס) כי השריר מהווה כ-70% ממסת היד והוא גם שריר יותר גדול מהבייספס וכל החברים מסביב.