|
פורסם במקור על ידי gal.T
מתן (אם אני זוכר נכון).
שמע, אני מאוד עסוק בזמן האחרון, אך אני בדרכי לכתוב פוסט רציני ומורחב על הנושא. מן הסבר רציני שיכלול את גישת הPeriodization ואיך לשלבה באימונים וכמו כן על אימוני הHFT שכדוגמא אכניס את התכנית של לייל מקדונלד Lyles Bulking Routine.
גולן, אתה יודע שזו לא קביעה אינדיווידואלית, היא איננה מיוחסת לכל סוג של אימון , מתאמן ואין הוכחה שאותם זמנים הם אכן חד משמעיים לכל המשתנים. * הייתי חייב לציין זאת על מינת לתת ראיה מורחבת לנושא, שכן לא כל מחקר שמתבצע נחצב באבן.
אך למעשה, אני מעריץ גדול של High Frequency Training וחושב שחוץ מלאותם אנשים שתהליכי הגדילה\התאוששות אצלהם מעבר לגבולות הנורמלי (סטרואידים אנאבולים וכדומה), אין שום ייתרון לאימון של שריר בתדירות העולה על 3 ימים במספר (הערכה ממוצעת) על פני אחת הגובלת בה.
כרגיל;
ישראל מזדחלת מאחור... שיטות ה-היי פריקוונסי רצות כבר ברחבי העולם תקופה ארוכה שמתחילה בעצם מהשנים הראשונות של הבודיבילדינג, כאשר אנשים התאמנו על הגוף כולו 3 פעמים בשבוע או בצורת הAB הפופולרית (שהמדריכים נותנים בתור התחלה).
עוד בקרוב...
גולן, מה שאמרת על כשל נכון מאוד, אני אחזק את דבריך ואאלץ להוסיף.
Red_Hot;
שמע, התלות של בכשל (או לא) היא ממש שגוייה ומופרזת. המילה כשל מיוחסת לדבר שהוא לא קבוע או מדוייק, ניתן להגיע למצבים (בסט אחד) הרבה יותר אינטנסיביים וקיצוניים מהכשל ה"מודרני" (אני לא מדבר על ההבדל בין שלילי לחיובי) אשר יביאו ל"פגיעה" מספקת בסיבי השריר למשך יומיים (ראה HIT של מייק מנצר, או DOGGCRAP של דנטה).
רוב האנשים לוקחים משקל, מרימים אותו מהר ומפילים אותו בחזרה האקסנטרית. סוג אימון שכזה, אכן יביא למצב שאותו המתאמן יצתרך להתאמן ל"כשל" (מצב שהוא לא מצליח לבצע עוד חזרה) ולבצע מספר מורחב של סטים. תנועה איטית ומרוכזת הנמשכת כ5-6 שניות עם דגש אקסנטרי (על התנועה השלילית, התארכות השריר), תביא למספר רב יותר של סיבים הנפגעים כתוצאה ממנה וזה מוכח מחקרית.
לכן, ביצוע שכזה, בעצימות ותדירות גבוהה ובווליום (מספר סטים) המתאים ליכולתו של המתאמן (הזמנית והכללית) אכן יביא למצב האופטימלי ביותר, כאשר אנו מנסים לגרום להיפרטרופיה מקסימלית של השריר ללא פגיעה במערכות הגוף, תוך כדי התאוששות.
אתה צריך לראות אותי עושה 7 סטים לגב ו6 לחזה, אני כמעט מתפוצץ בזמן האימון, כל הגוף עובד מאוד חזק ואינטנסיבי, מהשרירים הגדולים עד לקטנים. האמות לוחצות לי את השעון על היד כאילו אני בבדיקת לחץ דם, רק מלהחזיק את הדאמבלים, ממש ללא צורך בעבודה ישירה!.
אז תבין, עליך להמנע ממושגים ולנסות להיות קשוב לעצמך. עליך להבין שעבודה עקיפה (או לא) של שריר היד אחורית בBench Press תהיה מספקת במקרים מסויימים, או תדרוש תחזוק מינימלי של השריר.
עליך להבין שעבודה על כוח, היפרטרופיה סרקופלזמית ומיופריבילרית אכן תביא לתוצאות טובות יותר מאחד מהנ"ל לבדו.
הכל תלוי בבחירה נכונה של תרגילים, ביצוע נכון שלהם, ווליום מספק, עצימות מספקת ותדירות עבודה גבוהה. כמובן כל זה מותנה אך ורק בך ובקשב שלך לעצמך.
ישנן שיטות לינאריות, משולבות, ולא לינאריות של תכניות אימונים היוצרות גיוון מסויים. בחר לך את מה שטוב לך ואף פעם אל תתקע בטווח חזרות מסויים, תרגיל מסויים ועצימות.
אימון יתר אפשר למנוע ואף לשפר את הרף המכניס אותנו למצב זה, לטובתינו (על ידי העלאה\הורדה הדרגתית של ווליום).
בקיצור; התחל לקרוא בנושא ואני מבטיח שעוד חומר מעניין יבוא בקרוב.
בהצלחה,
גל.
|