[shraga]

פורסם במקור על ידי the sun

בדיוק להפך, אתה צריך לסחוט מעצמך את כל ההתקדמות שרק אפשר בתרגילי הבסיס לפני שאתה חושב על נקודות חלשות ואיך לשפר אותן (קרי הוספת עבודה מבודדת) וגם זה אחרי ששקלת כל אופציה אחרת שתערב יותר שרירים ותגרום ליותר התקדמות.
עבודה מבודדת אף פעם לא הייתה ואף פעם לא תהיה גורם מכריע בתוכניות, אבל היא בהחלט הייתה ותמשיך להיות גורם מגביל בהתקדמות של אנשים, עד שהם לא יפנימו כמובן שהם תוקעים לעצמם מקל בגלגלים.

עבודה מבודדת אכן לא יכולה להוות מרכיב מרכזי בתכנית, ואם היא כזו אזי זוהי שגיאה.
אך במיוחד אצל מפתחי הגוף, תנועות מורכבות מעניקות גירוי חלקי לסינרגטים, וכתוצאה מכך מנצלת חלקית את הפוטנציאל שלהם (גם אם הם עובדים במס' תנועות). המצב הזה יהיה אופטימלי לחלק מהאוכלוסייה, אך דבר שלא יהיה נכון לחלקים אחרים. אנו עדיין לא בקיאים מספיק בפרטי פרטיה של המכונה המשוכללת הזו, הנקראת גם "גוף האדם", אך על סמך נסיון (וטעייה) שנפרש על פני מאות עד אלפים בשנים נוכל לטעון כי בני האדם אינם זהים.
מה שההסבר מעורר ההשראה הזה מנסה להעביר זה את העובדה שאין "שחור ולבן"- הבסיס הוא אותו בסיס, אך הפרטים הנוספים אינם קבועים. תוכל לטעון כי תנועות מורכבות צריכות להוות את גרעין העבודה וסביבה מקבץ תרגילי עזר מבודדים - ותוכל לטעון כי אין צורך בתרגילים נוספים, עדיין תיאלץ לבדוק זאת על גופך.

מהעבודה שלי עם לקוחות הגעתי למסקנה כי לכל אדם מע' משלו, שיכולה להיות שונה בתכלית מזו של אחר!
ראיתי אנשים שמגיעים לתוצאות מדהימות עם תוכניות עבודה חסרות הגיון לחלוטין (למראית עין), ואנשים שמתקדמים בצורה הטובה ביותר עם השיטות המסורתיות. בתחום הזה אין שחור ולבן.



ממקבץ ההודעות הקצר שלך הגעתי למסקנה כי אתה דבק בשלך, וגם אם לא הצלחתי לשכנע אותך ולו במעט הנה מעט חומר למחשבה.

ערב טוב.