[מתחילן]

פורסם במקור על ידי antonator1

כשהמתאמן צנוע, מנסה להפנות כמה שפחות תשומת לב אל עצמו, כשהוא קודם כל בן אדם רחב אופקים, הוא יתקבל הרבה יותר טוב גם כמפתח גוף ע"י החברה. הבעיה היא שהרבה מה"שגרירים" שיש לענף הזה הם פוזואיסטים שמרוכזים בעצמם ותופסים מפיתוח גוף הרבה יותר ממה שזה באמת על פני השטח - לא פרקטית, תיאורטית. זה לא רק עניין של ניפוץ סטיגמות, זה עניין של איזה בן אדם מציג. עם שיווק נכון ע"י הבן אדם הנכון אפשר לעשות הרבה. אם יבוא מולך בן אדם מאומן שלבוש ומדבר כמו בן אדם נורמלי ולא מחשיב את עצמו לאיזה משהו עליון רק בגלל שהוא מתאמן בחדר כושר ואוכל כך וכך קלוריות ביום, יגשר בינך לבין הספורט בצורה נינוחה וצנועה - ברור שהאפקט יהיה הרבה יותר חיובי מאשר אם יבוא בן אדם מאומן באותה מידה לבוש כאילו הוא הרגע יצא מהסרט פאמפינג איירון או מאחת התמונות של פרנק מקגראת' ויבקש ממך "להרגיש" לו את הבייספס, יתחילי עם כל קשקושי ה"להרוג את כל השחיפים", "אנחנו מתאמנים, אנחנו הכי טובים" וכל החרטא הפוזואיסטי הזה ויראה אובססיה לפיתוח גוף כתחום ולגוף שלו בפרט. לא פעם אני נתקל באנשים שגם עוסקים בתחום הזה שמשום מקום יורים לכיווני "אני ככה וככה קילו על ככה וככה אחוזי שומן, אני זה ואני ככה ואני מגניב ואני ואני ואני". יופי, מה אתה רוצה להגיד לי? על דברים כאלה אני מדבר. אם אנשים לא יתייחסו לעצמם כסטיגמה מהלכת ויראו אנושיות ורוחב אופקים, גם החברה תתייחס אליהם בהתאם.

מסכים איתך מאוד, אבל יש לי הסתייגות קטנה - לפי דעתי, בן אדם יכול להיות אינטליגנט, שקט, בטוח בעצמו, רחב אופקים, איש שיחה ועדיין להסתובב בטי שרט ללא שרוולים, בדיוק בגלל שהוא מפתח גוף. בעיניי זו דרך ביטוי עצמי באמצעות הופעה חיצונית, ממש כמו שיש אנשים שמסתובבים עם עגילים/פירסינג/קעקועים ולא טורחים להסתיר את זה אבל מצד שני גם לא מבליטים יתר על המידה. (לא מדבר פה על אלה שמסתובבים לי עם גופיות לייקרה וכל השיט הזה, כי אין פה שום דבר טבעי. משהו יותר צנוע אבל עדיין שייראו שוואלה, הבן אדם מודע לגוף שלו והוא מטפח אותו).