[eyalamzleg]

פורסם במקור על ידי antonator1

כשהמתאמן צנוע, מנסה להפנות כמה שפחות תשומת לב אל עצמו, כשהוא קודם כל בן אדם רחב אופקים, הוא יתקבל הרבה יותר טוב גם כמפתח גוף ע"י החברה. הבעיה היא שהרבה מה"שגרירים" שיש לענף הזה הם פוזואיסטים שמרוכזים בעצמם ותופסים מפיתוח גוף הרבה יותר ממה שזה באמת על פני השטח - לא פרקטית, תיאורטית. זה לא רק עניין של ניפוץ סטיגמות, זה עניין של איזה בן אדם מציג. עם שיווק נכון ע"י הבן אדם הנכון אפשר לעשות הרבה. אם יבוא מולך בן אדם מאומן שלבוש ומדבר כמו בן אדם נורמלי ולא מחשיב את עצמו לאיזה משהו עליון רק בגלל שהוא מתאמן בחדר כושר ואוכל כך וכך קלוריות ביום, יגשר בינך לבין הספורט בצורה נינוחה וצנועה - ברור שהאפקט יהיה הרבה יותר חיובי מאשר אם יבוא בן אדם מאומן באותה מידה לבוש כאילו הוא הרגע יצא מהסרט פאמפינג איירון או מאחת התמונות של פרנק מקגראת' ויבקש ממך "להרגיש" לו את הבייספס, יתחילי עם כל קשקושי ה"להרוג את כל השחיפים", "אנחנו מתאמנים, אנחנו הכי טובים" וכל החרטא הפוזואיסטי הזה ויראה אובססיה לפיתוח גוף כתחום ולגוף שלו בפרט. לא פעם אני נתקל באנשים שגם עוסקים בתחום הזה שמשום מקום יורים לכיווני "אני ככה וככה קילו על ככה וככה אחוזי שומן, אני זה ואני ככה ואני מגניב ואני ואני ואני". יופי, מה אתה רוצה להגיד לי? על דברים כאלה אני מדבר. אם אנשים לא יתייחסו לעצמם כסטיגמה מהלכת ויראו אנושיות ורוחב אופקים, גם החברה תתייחס אליהם בהתאם.

חחח אנטון אתה יכול להיות פוליטקאי חחח איזה ניסוח של מילים