[ניגרי ענק]

אהבתי הכל בסדרה חוץ מהסצינות של שני הקשישים, שגם חלקן היו לא מזיקות.
המכות בין האיטלקים לארים היו הכי מעניינות, בעיקר כשהאיטלקים נתנו גב לביצ'ר.
הסצינה הכי מרגשת לטעמי הייתה כשכריס קלר לקח על עצמו את האשמה על רצח בנו של שילינגר, כדי להגן על ביצ'ר.
היה שם מסר שאפילו במקום הכי אפל, יש רגעים של חסד, וחמלה אנושית.
פאק, באיזה סרטים אני, רובכם בטח לא מבינים מילה ממה שאני מדבר אה?
אגב, זו הסידרה היחידה שבאמת הפכה אותי לג'אנקי אמיתי, למרות שנמלטים בהחלט בדרך להיות השניה...