כאילו תאכלס כל החיים התעסקתי בספורט, עוד מגיל קטן הייתי רץ ומטייל המון וכשעליתי לארץ שקעתי בתוך הכדורגל עד מעל לראש (וזאת אחת האהבות הכי גדולות שלי עד היום אם כי היום לרוב רק כתחום עניין ולא תחום עיסוק). כל החיים הערצתי דמויות כמו ארנולד, ואן דאם, אתלטים ושחקני כדורגל כאלה ואחרים. הייתי רגיל להיות הבן אדם הספורטיבי, החזר והמהיר במסגרות שהייתי מגיע אליהן, ברמת החובבנות כמובן, במסגרות של אנשים רגילים כמו הביה"ס וכל זה. עד שבסביבות כתה י' ראיתי שאני מתחיל לאבד את הייחוד שלי בזה, שמתחילים לקום לצדי אנשים שעוברים אותי ושפשוט נחלשתי עם הזמן. אז נכנסתי לספורט בצורה יחסית רצינית, זה עדיין לא היה פיתוח גוף נטו, פשוט ספורט על כל מובניו כדי להביא את הגוף שלי שוב לרמה גבוהה. זה התחיל בערך בחופש הגדול שבין י' ליא' ונמשך כמעט שנה. ואז נכנסתי ברצינות לתחום ועשיתי את המסה הרצינית הראשונה שלי כמעט במשך כל כתה יב'. השמנתי בצורה ניכרת מאד, אנשים לא תמיד זיהו אותי, אבל העלתי כמויות עצומות של שריר ומאז פחות או יותר נמשכת המגמה. לפני שהתחלתי עם כל עניין הספורט הכללי שקלתי בסביבות ה-70 קילו, כיום המשקל שלי נע בטווחי 92 - 106 (תלוי בתקופה - מסה או חיטוב) ובמסה הנוכחית אני אשתדל להעלות את הסף הזה.
בכללי מאז שפיתוח גוף שאב אותי אני, גם בתקופות שהוא לא ממש מעניין אותי כתחום עניין - אני פשוט מכור לזה, אני הגעתי לרמות מודעות לגוף שלי שפשוט המצב שלו משפיע ישירות על מצב הרוח שלי. כמו רובכם אני להבדיל מפעם מודע לכל דבר שאני מכניס לפה, מודע לתהליכים שקורים אצלי בגוף וכבר פשוט אי אפשר יהיה אף פעם להוציא ממני את זה.
|