[מתאמנת בפוטנציה]

פורסם במקור על ידי The Sun

הכותרת של הסיפור מתייחסת לבחור שהמאמן כביכול הולך "להשמיד" אותו עם כל השטויות שהוא הולך לספר לו ויפלו על האוזניים של המסכן.

אני לא רואה איפה שילבתי אגו בסיפור, במיוחד שכתבתי בתחילתו שאני לא חושב שאני אחד שיודע הכל ואני לא מהסס לשאול כשאני לא בטוח, אבל במקרים שאני כן בטוח ב100% ישרף העולם ואני לא אשנה את דעתי.

בקשר לפסקה האחרונה - בשביל זה הפורומים והאינטרנט קיימים, כדי לקבל ולתת פידבק, להשכיל וללמוד.
אני לפני שהתחלתי לקרוא ולהתעניין הייתי כאחד העם, 0 ידע מעשי ועיוני. היום לפחות אני יכול לומר שלפחות בחלק העיוני אני ברמה סבירה ומעלה.

תודה רבה על התגובה

מילה על אגו: אגו מפותח זה לא דבר רע בכלל, בעיקר לא כשיש מאחוריו "קבלות", אז אין צורך להתגונן
(לא אתה ספציפי, אלא באופן כללי) תיכף ומייד כששומעים את המילה "אגו". אני בעצמי סוחבת אגו לא מבוטל בכלל פשוט לדעתי במקרים מסויימים בהחלט צריך לרסן אותו קצת, ולו בשל המטרה שלנו. לשים את האגו בצד ממניעים אגואיסטים-עד כמה שזה אולי נשמע הזוי.

הייתי מצביעה לך על מקומות בסיפור שלך שהאגו שלך כתב עבורך, ועל מקומות בהם לאגו של המאמן יש תפקיד מפתח. אבל נראה לי שהפוסט הזה תפס כיוון "לוחמני" כמעה. ואני לא מעוניינת להיות שותפה לזה. אני בסך הכל רציתי להודות על שאיפשרת לי הצצה לעולמך, ולתת את ההערות שלי, בהנחה שאם מישהו מפרסם משהו בפורום פתוח, הוא מעוניין גם לשמוע תגובות שרלוונטיות לכתיבה שלו. זה ממש לא בא ממקום של התרסה.