ציטוט:
פורסם במקור על ידי antonator1
צודקת! מה גם שכל המזון הדפוק והמפתה זה לא משהו שקל לאכול בכמויות גדולות לאורך זמן בניגוד למה שנראה בהתחלה ועם כמה שהוא מפתה. בשבילי לפחות. לדעתי צ'יט מספק הרבה יותר הנאה כשהוא בא פעם בשבוע\שבועיים. ואמנם כאילו כן, לא תמיד נעים ללעוס מסטיק בלי סוכר או לאכול חזה עוף עם דיאט קולה בזמן שהחברה' טוחנים שטויות כאילו אין מחר, אבל מצד שני זה משהו מאד רגעי והסבל הזה, בניגוד לסיפוק שמקבלים מהתוצאות - זה עובר מאד מהר. טונה במים בכמויות זה סבל, אני מודה, אבל זה לא מתקרב לסבל של להסתכל על אנשים גדולים\חטובים\שנהים ביחד מהצד בעודך נראה כמו קונדום... אולי הגזמת קצת עם הבגדים החשופים חחח - למרות שגם בזה אני די תומך  אבל בכללי את ממש צודקת. השבחים שקיבלתי במהלך ה"קריירה" הספורטיבית שלי החליפו לי כבר מזמן הספקת שווארמה ופיצה לכל החיים. |
הייתה תקופה שעבדתי באולם,ואכלתי שם ה-כ-ל,
עוגות,צ'יפס,סיגרים,קולה ושאר השטויות...
בשלב מסויים,פשוט רציתי איזה סלט טונה:|
הכל זה נחמד,עד גבול הטעם הטוב.
ואי אפשר לאאמר שזה כזה סבל גדול מה שאנחנו עושים,
אנחנו עושים זאת מבחירה,
ואם בחרנו ללכת בדרך הזו,זה אומר שזה מה שאנחנו רוצים.
תמיד אפשר להצטרף לעם ה"חלש" ו"קל הדעת"
הם אנשים חלשים במלוא מובן המילה.
כאילו שהם לא רוצים להראות טוב,
הם רוצים-מתעצלים