ציטוט:
פורסם במקור על ידי seth able
לא בדיוק. יש כמה צורות ביצוע של דדליפט שהן "נכונות". הצורה ה"נכונה" היא זאת שתואמת את המטרות שלך. כשאומרים דדליפט אולימפי, אני מניח שהכוונה היא לאופן ביצוע שהוא זהה למשיכה הראשון בקלין (זה גם הסוג שריפיטו מלמד בss). הצורה הזאת שונה מאיך שפווארליפטרים עושים (שגם אצלם יש לא מעט וריאציות) ואם תשווה בין דברים שלואי סימונס (או מישהו עם רקע דומה) כותב לגבי ביצוע מומלץ של דדליפט לבין דברים שריפיטו (או מישהו עם רקע של הרמת משקולות) כותב תראה לא מעט הבדלים, בעיקר לגבי מיקום הכתפיים ביחס למוט, אבל גם עוד כמה דברים אני חושב.
באופן עקרוני אפשר להגיד שזה בגלל שאצל משקולנים המטרה של המשיכה הראשונה (החלק של הקלין שנראה כמו דדליפט) היא להביא את המוט למקום הנכון בשביל המשיכה השניה, ואילו אצל פאאורליפטרים המטרה היא להרים כמה שיותר משקל. יש בזה לא מעט מהמשותף כמובן, אבל זה לא בדיוק אותו דבר.
|
נתחיל מזה שריפטו בא מרקע של פאוורליפטינג. ואני יודע שהטענה היא שמשקולנים מתחילים את הדדליפט שלהם בצורה שונה, אבל זה לא באמת נכון. המצב ההתחלתי שבו המוט עוזב את הרצפה הוא תמיד זהה והמיקום של הכתפיים הוא תמיד זהה.
ואני לא מבין למה יניב מייחס roundback deadlifting לסגנון של הפאוורליפטרים. לרובם אין סגנון כזה.
אני יודע שהרבה טוענים שזה לא נכון, אבל תסתכל על קלינים כבדים ועל דדליפטים ותראה שזה המצב. השכמות הן תמיד מעל המוט, והכתפיים לפני המוט.