חלבון על שום ולמה
נכתב על ידי
ישראל בודי [ 08/09/2005 ]
[ נצפה 1366 פעמים ]
למרבה הצער, יותר מכל תחום בתזונת הספורט, הנושא של צריכת חלבון לשם בניית רקמות שריר היה עניין לבילבול ודיונים רבים בקרב מפתחי הגוף ומומחי התזונה.
אם אתה מעוניין בשיפור מבנה גופך כדאי שתחזיק חזק בגלל שהמחקר האחרון על דרישות החלבון פשוט הדהימו את ההמלצות של האסכולה הישנה.
מחקר אחרון כעת מגלה לנו כי ההמלצות הקודמות לצריכת חלבון לשם מקסום גדילת שריר והופעת הספורטאי היו פשוט רחוקות מאוד מהאמת ? מאוד!
למעלה מ-20 שנה הייתה תשוקה ורצון עז לבניית השרירים.
במטרה ללמוד עוד, התשוקה הזו למעשה גרמה לי להפוך לחוקר אימונים.
כעת, המחקר שלי מתרכז בבלעדיות על כיצד למקסם בניית שריר מאימוני התנגדות.
לאחר חקירה ובדיקה של כמות עצומה של מחקרים על מטבוליזם החלבון, גיליתי מספר עובדות רלוונטיות אשר זכו להתעלמות מוחלטת ע"י רוב המומחים אשר מייעצים לאתלטים על הדרישות התזונתיות שלהם.
המידע שכעת אציג לך עומד להבהיר את התפיסות השגויות אשר סובבות סביב הדרישות לחלבון לשם בניית שריר ומיקסום תוצאות מאימוני התנגדות.
השקרים...
שלא תטעה, הכמות והסוג של חלבון אשר אתה צורך בכל יום הוא גורם דומיננטי בהחלמה והשיקום שלך (והתוצאות) מאימוני התנגדות אינטנסיביים.
הרבה בודיבילדרים ואתלטים אחרים לא משיגים אפילו חלק קטן מהתוצאות אשר הם היו יכולים להשיג פשוט בגלל צריכה לא מתאימה של חלבון.
כן, לא מתאימה!
רוב הבודיבילדרים חושבים שהם צורכים מספיק חלבון.
לעומת זאת, לרובם אין שום מושג בקשר לכמות אשר נזקקת בכדי לספק את הדרישות המטבוליות היומיות שלהם ולבנות שריר.
הסיבה למחלוקת הסובבת סביב הדרישות לחלבון לשם בניית שריר, מקורה בידע מדעי שלא מפורש כהלכה בנושא המאוד מורכב הזה.
להרבה מומחי בריאות ותזונאים אין שמץ של ידע לגבי המידות האנליטיות אשר משומשות בכדי להעריך דרישות תזונתיות.
רוב המומחים לא בוחנים את המתודולוגיה אשר משומשת במחקרים מדעיים אשר עליהם הם מבססים את המלצותיהם.
כתוצאה מכך, המלצות לא מדויקות מונצחות עד שהן מסתננות לאתלטים ולארגוני הספורט.
כאשר אתה מחליט על הדרישות היומיות שלך לחלבון בכדי לשפר את ההתאוששות ולהאיץ תוצאות לשרירים מאימונים אינטנסיביים אתה צריך לשקול את הדברים הבאים:
*) אמות המידה המדעיות העדכניות משומשות בכדי להעריך את הדרישות לחלבון לא מתייחסות למיקסום הבריאות, העלאת מסת השריר או הגברת הביצוע הספורטיבי.
*) טכניקות ובדיקות המיועדות למדוד את האפקטיביות של חלבון כגון הPER (protein efficiency ratio) מודדות את היכולת של חלבון לתמוך העלאה במשקל בעכברים צעירים, הגדולים במהירות.
זה לקח לחברה הרפואית כ-70 שנה להבין ששיטת הPER משקפת רק את הדרישות לחומצות האמינו (חלבון) לעכברים גדלים, לא בני אדם, ובהחלט לא אתלטים.
הPDCAAS החדש (?protein digestibility-corrected amino acid score?) אפילו מטעה עוד יותר מאשר הPER הישן.
הPDCAAS נותנת לכל חלבון שלם את אותו הדירוג של 1.00.
שיטת הדירוג הזו גורמת לעבודה של בחירת החלבון הנכון לקבל מסת שריר אופטימלית מאימונים להיות קשה במיוחד, אם לא ממש בלתי אפשרית.
*) הדרישות לחלבון לאוכלוסיית בני האדם (כולל אתלטים מרימי משקולות) הייתה מבוססת לגמרי על לימודי מאזן חנקתי. [3] למרות זאת הרבה מומחי מטבוליות החלבון כעת מכירים ששיטה זו פגומה באופן חמור.[1-3] טכניקת המאזן החנקתי מפריזה בהערכתה לצריכת חנקן (חלבון) ומפחיתה בערך איבוד החנקן.
כל זה בשל הקושי להעריך איבוד של חומצה חנקנית לאחר מיקרופלורת המעי הגס, איבוד החנקן דרך העור (UREA) ואמוניה ותוכן תרכובת החנקן במזון ובשתן אשר אינה נמדדת.
לאור עובדות חשובות אלו, מספר מומחי מטבוליות החלבון (מדענים אשר הקדישו את הקריירות שלהם לאיזור זה של המחקר) לאחרונה האיצו במומחי בריאות לשנות את נקודת מבטם לגבי צריכת חלבון. [2]
מומחי החלבון הללו ממליצים כי מאחר שאנו יודעים כה מעט לגבי תפקודם של מגוון חומצות האמינו הן ברמה המכניסטית והן ברמה הכמותית, לעשות המלצות מגבילות לגבי צריכת חלבון למען הבריאות של אנשים פעילים זה מבחינה אינטלקטואלית לא משביע רצון. [2] (זוהי דרך מנומסת להעלות את הסברה שהרבה מומחים לבריאות פשוט טעו בגדול בנוגע להמלצות התזונתיות שלהם).