[פינגווין]

פורסם במקור על ידי alfi

שמע נרצה או לא נרצה צבא זה טראומה חקוקה בכל אחד ואחד מאתנו.
אלו שמחפשים "להשביז" אותך,בעיקר דואגים ומדוכאים כי הם נפלו במלכודת "המורעלות" ובסוף אכלו חרא.

תתווכחו עד אינסוף כמו חבורה של ילדים אבל זה לא ישנה את העובדה שהצבא הוא ארגון בנוי עקום (וכך גם הוא ישאר כי זה צבא!!!),יש ג'ובניקים ויש קרביים וכל אחד זה תפקיד בפני עצמו בצבא ואין מקום לזלזל.
בתור בוגר יחידה קרבית אני אומר לך שזה קשה,בוכים,מדוכאים ורוב הזמן סובלים ויחד עם זאת תחושת השלמות היא חלק מהעניין,לדעת בסופו של יום מה אתה שווה בפני עצמך עולה על כל ערך אנושי אחר.
בסופו של דבר שטוחנים קו כל יום ללא שינה בכלל ממש לא מנחם אותך העובדה שהשכן שלך יושן טוב בלילה.מה שכן עושה את ההבדל זה לדעת שאתה עושה,מה שאחרים רק היו חושבים לעשות בליבם.

תודה רבה ... ( לא ציני...)