ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי tomerA
תגיד מה זה "חוסר עניין לציבור". כאילו אם אני עושה עבירה וזה לא מעניין את הציבור לא מענישים אותי?
|
סגירת התיק מחוסר עניין לציבור
1. כללי
לעיתים עלות ההעמדה לדין עולה על האינטרס הציבורי לטפל בעבירה או בעבריין מסוים. קיימים תיקים בהם שיקולים חיצוניים לעבירה כמו עלות ניהול התיק, הנזק שייגרם לעבריין או למשפחתו, מקרים בהם מדובר בעבירה קלה, וכאשר מדובר ב"מעידה ראשונה", בהם מכתיב אינטרס הציבור שלא לנהל את התיק בין אם משיקולים כלכליים ובין אם משיקולי שיקום העבריין. קיימים מספר גורמים הקובעים את מידת העניין הציבורי שיש בניהול תיקים פליליים בבתי משפט. התובע הוא לא גוף פרטי אלא ציבורי, ולעיתים קרובות הוא יכול להחליט, כי עדיף מבחינת אינטרס הציבור הכולל דווקא לסגור את התיק מאשר להגיש כתב אישום. למשל, כאשר מדובר בעבירה קלה ונפוצה מאד, כמו השלכת פסולת במקום ציבורי (סעיף 490 לחוק העונשין). בדרך כלל, לא מעמידים לדין את כל מי שמשליך פסולת במקומות ציבוריים, כי העניין הציבורי להעמיד לדין על עבירה זו אינו גדול, ועדיף, מבחינה ציבורית, שהתובע ישקיע את זמנו בטיפול בתיקים עדיפים לציבור, כמו גניבות והתפרצויות.
לעיתים, עם חלוף הזמן יכולה להשתנות דעת הקהל ולהשפיע על שיקולי העמדה לדין, בעקבות אירועים משמעותיים. למשל, בדרך כלל התביעה לא מעמידה לדין על עבירה של החזקת סכין, בעיקר בקרב בני נוער (סעיף 186 לחוק העונשין). לאור תופעת האלימות בקרב בני הנוער והגברת המודעות הציבורית לנושא, יכולה התביעה לשנות את שיקולי ההעמדה לדין, ולקבוע שהיום האינטרס הציבורי דווקא מצדיק העמדה לדין, בשל התגברות העניין הציבורי בטיפול בעבירות אלה ובעבירות אלימות, הנלוות להן.
2. שיקולים ל
סגירת תיק מחוסר עניין לציבור:
השיקולים בהם יכול להתחשב התובע במסגרת ההחלטה, האם יש עניין ציבורי להעמיד לדין, הם: 1) גיל הנאשם - התובע יכול להחליט כי בשל גילך הצעיר מאד או גילך המתקדם מאד, אין עניין ציבורי בהעמדתך לדין. זאת מתוך הנחה, כי דרך הטיפול הרגילה לא תתאים למי שהוא צעיר מדי או מבוגר מדי. שיקול הגיל יכול להצטבר לשיקולים נוספים, כמו עבר נקי או מצב משפחתי - כלכלי - בריאותי.
2) עבר פלילי/ מעידה חד פעמית - אם הינך "בעל עבר נקי", או שהראיות נגדך מראות על כך שהעבירה בה הנך מואשם היא עבירה יחידה וחד פעמית, יכול התובע להחליט, כי במקרה זה יש מקום להעניק לך הזדמנות נוספת ללא העמדה לדין ולסגור את התיק.
3) מצב משפחתי/ בריאותי/ כלכלי - נסיבות אישיות, כגון - משפחה מרובת ילדים, מפרנס יחיד, בעיות בריאות, מוות או מחלה קשה במשפחה, וכן מצוקה כלכלית יכולים להשפיע על התובע שבנסיבות המיוחדות, ובמצטבר לשיקול של חומרת העבירה, יש הצדקה לסגור את התיק. כאשר הנסיבות האישיות קשורות באופן ישיר לעבירה כך שהן מהוות את הסיבה לה או מצבו של האדם החמיר כתוצאה מהעבירה, לדוגמא: ניתן לסגור תיק משום שהאיש כבר "נענש בידי שמיים".
4) עבירה קלה - אלו רוב המקרים בהם אין עניין ציבורי בטיפול בתיק. התובע עושה את החישוב שעדיף לסגור את התיק מאשר לנהל אותו, מבחינת העלויות והתועלת לציבור בכלל. אלה עבירות שקבוע לצידן בחוק עונש נמוך מאד, ורק בנסיבות מאד קיצוניות ראוי להעמיד עליהן לדין.
5) עבירה ישנה - ככל שחולף יותר זמן מאז ביצוע העבירה כך קטן האינטרס הציבורי בהעמדה לדין. לא מדובר כאן בהתיישנות העבירה גופה. במקרים אלה עדיין אפשר להעמיד לדין, אבל התובע לוקח בחשבון שבגלל שעבר הרבה זמן מאז ביצוע העבירה יש סיכוי שהעדים לא יזכרו את האירוע, והיכולת שלו לנהל משפט ולהרשיע היא קטנה. גם עורך דינך יכול לטעון שהאינטרס הציבורי לא מתממש אם לא מעמידים לדין מייד לאחר שבוצעה העבירה. השיקול הזה נחלש במקרים שבהם העבירה בוצעה לפני זמן רב, אך התגלתה רק לאחרונה.
6) השלמה עם המתלונן - אם נפתח תיק בגלל תלונה שהוגשה נגדך, ובינתיים יושרו ההדורים בינך לבין המתלונן, זה שיקול משמעותי מאד מבחינת העניין הציבורי בהעמדתך לדין. התובע יכול להשתכנע, אם התלונה בוטלה, שאין יותר עניין ציבורי - לא בהיבט הצר של המתלונן ולא בהיבט הרחב של הציבור בכלל.
כדי שתיקך ייסגר מחוסר עניין לציבור לא די באחד השיקולים לבדו. צריך שיתקיימו לפחות כמה שיקולים, אשר במצטבר הם עשויים לשכנע את רשויות התביעה או את המשטרה, לסגור את התיק.