ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי mishel27
אינסולין הורמון אנאבולי המופרש מן הלבלב ומפנה את הגלוקוז ממחזור אדם.
ככל שרמת האינסולין מופרשת גדולה יותר יתרחשו 3 תהליכים "רעים":
ברמות אינסולין גבוהות הגוף יפסיק את התהליך ליפוליזה (שריפת שומן),יתחיל תהליך ליפוגנזה (אגירת שומן),ברמות גבוהות של אינסולין נהיה רעבים מהר יותר .
ככל שרמת הסוכר בדם תהי נמוכה תהי הפרשת גלוקגון שהוא למעשה הרמון קטבולי שמפרק רב סוכר לחד סוכר לצורך אנרגטי.גלוקוגון מופרש כתוצאה מפעילות גופנית או מחסור במזון בכדי למנוע צניחת הסוכר בדם ,כשהרמון גלוקגן מופרש, הכבד ישחרר לדם גלוקוז שתביא לעילה ברמת הסוכר בדם .
גלוקוגן מייצר גלוקוז גם מחומצות אמינו .ברמות סוכר נמוכות תחל הפרשת הורמון קורטיזול שיתחיל לפרק שריר על מנת לעלות חומצות אמינו בדם וכך גלוקוגן יצור מחומצות אמינו גלוקוז .
רמת סוכר תקינה בדם היא -70-110 מ"ג ל100 סמק דם .
|
יש פה ניגוד אינטרסים , מצד אחד צריך לאכול פחמימה בעלת אינדקס גליקמי שתקפיץ את האינסולין לאחר אימון נגיד גם אירובי וזה מפריש אינסולין (שבעצם כמו שאמרת יפסיק את שריפת השומן ויתחיל אגירת שומן) , ומצד שני חייבים את הפחמימה כדי לעלות את האינסולין לסטור את הקורטיזול , אז איפה ההגיון הבריא ?