אני אוסיף משהו - לפעמים מרוב שבאימון פשוט שוכחים מכל הדאגות אין רצון להפסיקו. כשהמצב בחיים מסתבך אז פשוט לא רוצים לחזור לשגרה. ברור שבתור בן אדם עדיין אי אפשר להתנתק מהרגשות והמטרדים של חיי היום יום, אבל בהחלט הברזל סופג די הרבה מזה. היו לי תקופות בחיים של דיכאון נוראי אז פשוט הלכתי להתאמן ועם דמעות בעיניים סחטתי מעצמי ומהברזל את כל מה שהיה אפשר - ומצב הרוח היה משתפר בצורה משמעותית.
|