[arbel2]

בונים חומות
מאת ארבל צוות ישראלבודי


בגיל 18 כשבאמת נעשיתי רציני לגבי פיתוח גוף תחרותי ,שמתי לב שפיתחתי על הדרך תחביב חדש ,התחלתי לבנות חומות ,אלו לא חומות מוחשיות עשויות אבן וברזל ,אבל חומות מטאפוריות ,שהלכו ויצרו הפרדה ביני לבין העולם המיינסטרימי ,שהלכתי והגדרתי בתור "העולם שלהם" ,במודע או לא ,זאת בחירה שכולנו עושים כשאנחנו נעשים רציניים לגבי התחום הזה ,התודעה שלנו משתנה ,תפיסת העולם שלנו תופסת "סיבוב" ,ואנחנו מתחילים בסופו של דבר לבנות את אותן חומות מדוברות ,כל לבנה בחומות הללו היא בחירה שעשינו ,כל פעם שדחפתם את עצמכם לעוד חזרה כשחשבתם שאין לכם כח,זאת לבנה בחומה ,כל פעם שהשגתם שיא אישי חדש ,זאת לבנה בחומה ,כל פעם שלא וויתרתם לעצמכם כשהתחיל להיות קשה ,זאת לבנה בחומה ,וככה ,לבנה אחרי לבנה בניתם חומה לתפארת ,אבל זאת לא חומה שבנויה בטון וברזל ,אלא חומה שמורכבת כל כולה מהישגים אישיים ,וחומה אחרי חומה אתם בונים מבצר לתפארת ,שהופך להיות מפלט מההבלים של ה"עולם שלהם".

אני דוחה את הטענות של האנשים "בעולם שלהם" שמי שרציני בתחום הזה לא חיי את החיים ,אני חיי את החיים שלי במלואם ,פשוט בדרך שלי ,כל פעם שאני מוצא את עצמי חסר נשימה באימון מטורף ,אני חיי את החיים שלי במלואם , כל פעם שאני שובר שיא אישי ,אני חיי את החיים שלי במלואם ,כל פעם שאני נוגע במוט ,שניה לפני שאני נכנס לסט ,אני מרגיש את הדם שלי זורם קצת יותר מהר ,קצת יותר חזק,ואני יודע טוב טוב שאלו הרגעים שבהם אני הכי חיי ואין שום דבר בעולם שיכול להחליף אותם.

האנשים בתחום שלנו נולדים עם צורך מולד להתעלות על הנורמה ,הנורמה משעממת ובורגנית ,חסרת כיוון ומשמעות ,אותו מסלול קבוע מראש של בית ספר/צבא/טיול בחו"ל /משכנתא /גירושין /התקף לב שכולם חושבים שהם צריכים לעבור ,אבל אני לא הולך בדרכים שסללו לפני ,אני הולך בדרך לא ידועה ומשאיר אחרי שביל למי שירצה למצוא אותי ,אנחנו תחום של בדלנים ,של מתבוננים מהצד,אנחנו רואים את המיינסטרים ומתרחקים ממנו בכוונה ,כי אין לנו מקום שם ,ואתם יודע מה ? טוב שכך..

התחום שלנו משגשג על כך שלא מקבלים אותו ,הניכור החיצוני מתדלק אש פנימית שמובילה להישגים ,אז מבחינתי ? לא קיים עולם חיצון ,קיימים אני ,הברזל ,ומי שהולך בדרך שלי ....