ויקיפדיה
גלוטמין (Glutamine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
גלוטמין הינה נגזרת של חומצת אמינו אחרת, חומצה גלוטמית. השייר של חומצה גלוטמית מסתיים בקבוצת קרבוקסיל (COOH), ואילו השייר של גלוטמין מסתיים בקבוצת אמיד (CONH).
עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה חומצה גלוטמית - Glx - וכן סימול קצר - Z.
השייר של גלוטמין מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן (CH2) ומקבוצת אמיד. קבוצת האמין (NH), המהווה חלק מקבוצת האמיד, הינה קוטבית; השייר של גלוטמין מסוגל ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים, ולפיכך גלוטמין הינה הידרופילית ומסיסה במים. שיירי גלוטמין נוטים להופיע באזורים החיצוניים של חלבונים, שם הם מסוגלים לבוא במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית.
[עריכה] השפעות בריאותיות
קיימות השערות כי אצל חולים במחלות של מערכת החיסון, כגון איידס, קיים ניצול גבוה מהממוצע של גלוטמין. גלוטמין משמש בתהליך העיכול ומחסור בו עלול לתרום לפגיעה במערכת זו.
גלוטמין הופך לחומצה גלומטמית בנוירונים בעזרת האנזים גלוטמינאז. תהליך זה אינו מזיק כל עוד לא נוצרת הצטברות גלוטמין מחוץ לתאי המוח; חוקרים כיום מאמינים שהצטברות כזו יכול להגרם, בין השאר, מצריכת יתר של גלוטמין.
הצטברות גלוטמין נצפית במחלת אלצהיימר, מחלת הנטינגטון ובמחלת לו גריג. בנוסף, רמות גבוהות של גלוטמין נקשרו לעלייה ברמת הרדיקלים החופשיים במוח, שפוגעים ביכולת המיטוכונדריה בתאי המוח לייצר אנרגיה. פגיעה בייצור זה גורמת לאקסיטוטוקסינים, כמו חומצה גלוטמית, להפוך לרעילים יותר. פגיעה זו קטנה בצורה משמעותית באתלטים פעילים, שכן פעילות כושר גורמת לצריכת גלוטמין על-ידי השרירים.
|